סיפור שהיה באמת: ב-2004 הזמין אותי משרד החינוך להשתתף בוועדה לקביעת מדליקי המשואות ליום העצמאות תשס"ד, בנושא ספורט. בדיון הפתיחה שהתקיים במשרד החינוך בגבעת שאול בירושלים, הביאו פקידי המשרד רשימה של שמות מומלצים, חלקם על סמך מכתבים מהציבור. היו שם 18 שמות שכללו כמה ספורטאים שלא היו אפילו בנבחרת כלשהי, וכללו כמה עסקנים עלומים (שמעתם פעם על יצחק ברא"ז, לשעבר ממלא מקום יו"ר ארגון הספורט העממי בישראל?). עליהם ביקשה הוועדה לדבר. המגמה היתה לאשר 12 שמות. זה נראה הזוי לחלוטין, גם לחלק מחברי הוועדה שגילו ידע בספורט, אבל לחברי ועדה אחרים שהוזמנו אליה - השמות נראו בסדר גמור.
במהלך הדיונים הגיעו לשולחן מכתבים נוספים ובהם המלצות, שחלקם היו על בסיס חברי וחלקם על בסיס שטחי לחלוטין. תהילה ספורטיבית, בפרט בישראל, היא נדירה, אבל מה בין זה לבין אנשי משרד החינוך הנחמדים? כלום. הם התייחסו ברצינות תהומית לכל שם, כיאה לפוליטיקאים שעוסקים בנושא שהידע שלהם בו הוא קלוש עד לא קיים.
***
לפעמים מדהים לראות איך בתחום כל כך יצרי כמו ספורט עוסקים נבחרי ציבור או פקידים ממשלתיים שאין להם קשר אפילו רופף לענף. החוק למניעת עישון במגרשי כדורגל, שאושר השבוע להצבעה בקריאה ראשונה ביוזמתה של חה"כ ד"ר (למשפטים, לא רופאה פנימית) עדי קול ("יש עתיד") - הוא אחד מאלה.
הגברת קול, שהודתה השבוע בפניה נרגשת לציבור בפייסבוק כי היא מצביעה על חוק המשילות בניגוד לצו מצפונה, רק בגלל שהיא מכבדת את יו"ר הסיעה שלה יאיר לפיד - היא מדגם מייצג של הדמוקרטיה החדשה. חוק המשילות לא יעצור את הכניסה לכנסת של מפלגות אופנה כמו שלה. עבור אנשים כמוה, רגעי התהילה קצרים אפילו מאלו של מספורטאים. הם באו כדי לשנות את ההיסטוריה, ומה זה חשוב שאין קשר בין מה שהם עושים לבין ההיסטוריה דבר וחצי דבר.
החוק למניעת עישון במגרשי כדורגל הוא חוק מטומטם ודרקוני. אין דין אצטדיון פתוח לאצטדיון מקורה, גם אם מדובר במקום ציבורי. לשבת במגרש שיש בו יציע אחד, פתוח לרוחות ולעשן, מסכן את הציבור הרבה פחות מללכת ברחוב ולנשום צינורות פליטה של מכוניות שהיו צריכות לרדת מזמן מהכביש ואף חוק לא מוריד אותן.
אם אתה רוכש היום בירה במסעדה/בר הצמודים לבלומפילד, אתה חייב לשתות אותה שם, כי יש חוק, אחרת יבוא היס"מ וישפוך לך אותה. עוד מעט גם אי אפשר יהיה לעשן ולמתן אגרסיות, ותיכף יהיה אסור, כמו באנגליה, לעמוד ביציע ולצעוק "היידה יפו" בלי שיעיפו אותך מהמגרש. בכלל, השאיפה להידמות לאנגליה, שם אסור לעשן במגרשים (בניגוד לכמה מדינות כדורגל מפגרות כמו ספרד, איטליה, ברזיל וארגנטינה), היא איוולת. באנגליה אסור ואסור ואסור, כמעט אסור לנשום, הסטריליזציה במגרשים חוגגת, גם האווירה במגרשים בהתאם. אנחנו לא רוצים אווירה כזאת אצלנו, במקום בו גם ככה קשה למשוך אוהדים חדשים למגרשים. אם כבר אנגליה, אז בואו נזכיר שמחירי הכרטיסים שם הם היקרים ביותר בכדורגל העולמי, והמשחק שם הפך להיות עבור המעמד הבינוני והגבוה בלבד.
אז נכון שרוב הדברים במדינה הזו הפכו להיות למעמד הבינוני והגבוה בלבד, והמפלגה של עדי קול - שבעוונותיי הצבעתי לה - נשבעה שתגן לפחות על המעמד הבינוני. אבל כדורגל זה משחק כלל-ארצי שכל שנה נסגרות בו קבוצות בגלל חוקים דרקוניים כאלה ואחרים, למשל החוק להעברת כספים ישירות ממועצת ההימורים למועדונים, שלא דרך המרכזים, שהולך לפגוע אנושות במועדונים מהליגות הנמוכות. ומה תגידו על "חוק סהר" שיזם ח"כ חיים כץ, יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, שמדלג ממפלגה למפלגה, ועושה טובות לחברים? חוק סהר נתן הזדמנות למי שיוגדר 'עילוי' לדחות את שירותו הצבאי לטובת קריירה בחו"ל, חוק שנועד לאפשר לבן סהר להמשיך ולשחק בצ'לסי. סהר אגב עוד לא בן 25 והספיק לשחק בעוד 10 קבוצות חוץ מצ'לסי, לאחרונה בקבוצה מתחתית הליגה השנייה בגרמניה. הוא עדיין מוגדר עילוי, ושירותו הצבאי נמשך אולי שנה. העיקר שכנרים ושחמטאים ושחקניות טניס שמדורגות במאיה השנייה בעולם, מוגדרים 'עילוי' והמדינה נלחמת במקביל על גיוס בני הישיבות...
עדי קול החליטה להיאבק על החוק למניעת עישון במגרשי הכדורגל לאחר שציינה כי קיבלה מכתב מילד בן 17, שקבל בפניה שהוא מתקשה לנשום במגרשי הכדורגל. אם אותו ילד היה מתלונן על איכות המזנונים במגרשי הכדורגל במחירים מופקעים, על מחסור בתחבורה ציבורית ודרכי גישה למתקני ספורט, ועל אלימות השוטרים, אולי הגברת קול היתה מבינה שיש דברים חשובים הרבה יותר לציבור הצופים מאשר עשן סיגריות. אולי חוקים נגד אלימות בספורט יהיו יעילים יותר לציבור מאשר חוקים הזויים נגד עישון באוויר הפתוח?
***
קול אולי תדלג בבחירות הבאות למפלגה אחרת, אם תיבחר בכלל. כמוה עשו עשרות מחוקקים שבאו יש מאין והותירו גזרות על הציבור. אוהדי הכדורגל ימשיכו להגיע למגרשים כי אין לנו כדורגל אחר.
גילוי נאות: הח"מ אינו מעשן, בדרך כלל.
עדי קול. חוק הזוי