הליך הבוררות על התמלוגים של כיל למדינה הסתיים, אבל מלחמת הפרוטוקולים בין החברה של עידן עופר לבין משרד האוצר נמשכת: הבוקר (א') מתפרסמים מסמכים ופרוטוקולים נוספים מהבוררות שניהלו השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג הכהן ועו"ד רם כספי ואלקס הרטמן. ההליך הסתיים לפני כחודשיים ובזמן שבמשרד האוצר ובכיל כוססים ציפורניים בהמתנה לפסק הדין, הצדדים מפרסמים מסמכים שהיו עד כה חסויים במסגרת הבוררות.
הפרוטוקולים שמתפרסמים הבוקר כוללים את העדות של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, יוסי ניצני, שכיהן בתפקיד בתקופה שקדמה להפרטת כיל בידי המדינה. עדותו של ניצני לפני הבוררים באה בעקבות עדות שניתנה מוקדם יותר באותו הליך, של הד"ר יעקב שיינין שעשה עבור המדינה את הערכת השווי של כיל טרם מכירתה למיליארדר שאול אייזנברג.
בעדותו, שנמסרה לפרסום בשבוע שעבר, טען הד"ר שיינין כי משרד האוצר קבע בתקופה שבה נעשתה הערכת השווי של החברה, כי היא לא תשלם למדינה תמלוגים על מוצרים שהיא מפיקה על בסיס ברום במקומות מרוחקים מאתר הפעילות שלה בסדום. הוא הוסיף וטען בעדותו כי אם המדינה היתה קובעת כי על החברה חלה החובה לשלם תמלוגים על מוצרים אלה - הערך שלה היה יורד וכך היא היתה משיאה רווח נמוך יותר ממכירתה.
לטענת שיינין, הגישה כלפי כיל שתשלם כביכול "אפס תמלוגים" על מוצרי ההמשך, היתה בידיעתם של מנהל רשות החברות לשעבר ניצני ושל שר האוצר המנוח יצחק מודעי. כשנשאל בנושא בידי הבורר עו"ד רם כספי האם הוא בטוח בדברים במאה אחוזים, השיב שיינין: "מאה אחוז. כמו שעכשיו זה צהריים".
בצוות המשפטי שייצג את המדינה בבוררות, בראשות עו"ד גיל אוריון ועודד רביבו מיהרו לברר את פרטי העדות של הד"ר שיינין עם ניצני ומאוחר יותר הוא התייצב לפני הבוררים כדי לתת הבהרות: "אי אפשר להתחרות בביטויים של שיינין, כמו שעכשיו זאת שעת צהריים...", אמר ניצני: "נושא התמלוגים לא נדון על ידי אף אחד ואני לא חושב שלי היתה סמכות לקבע את זה. אני לא קבעתי דברים הרבה יותר שוליים מנושא התמלוגים בלי התייעצות. אבל הנושא הזה לא נדון, אני לא קיבלתי החלטות בעניין הזה כי גם לא הייתי מוסמך לקבל החלטות ולא הלכתי לשר האוצר כדי לשאול את דעתו".
ניצני המשיך וחידד בעדותו: "לא הלכתי לשר האוצר כדי לשמוע את דעתו ולא חזרתי לשיינין ונתתי לו הוראה לכתוב אפס תמלוגים. לא היה ולא נברא".
בכיל טוענים כי החברה לא שילמה תמלוגים על תרכובות המיוצרות מחוץ לתחומי סדום באישור ובידיעת המדינה והדרישה שתשלם כעת 291 מיליון דולר תמלוגים על מוצרים אלה - מהווה הפרה של כללי המשחק במהלך המשחק עצמו. אלא שלטענת האוצר, ראשי כיל היו ערים כבר לפני שנים לאחד הסעיפים בשטר הזיכיון שלה, ולפיו למדינה עומדת הזכות לדרוש תמלוגים על מוצרים אלה.
ביטוי לטענה זו, כך מבחינת המדינה, מתקבל בפרוטוקולים מישיבות של דירקטוריון כיל בשנת 1993. בפרוטוקול של אחת הישיבות שהתקיימה בחודש מאי 1993 צוטט מנכ"ל מפעלי ים המלח בשעתו, אורי בן נון ביחס לתמלוגים של חברת תרכובות ברום: "היועץ המשפטי שלי אומר כי בחוק היבש, כתוב מפעלי ים המלח ולא כתוב בחברות הבנות. יש לנו מקרה חי שקוראים לו תרכובות ברום. אם החוק יחול על תרכובות ברום - כמות התמלוגים שחייבים אחורה שבע שנים היא מאד משמעותית".
מבחינת המדינה יש בדיון זה כדי להעיד כי ראשי כיל הוטרדו כבר לפני שנים רבות מסוגיית התמלוגים על מוצרי המשך, התייחסו אליה כאל "איום" - אך דווקא בחרו להסתיר את הדברים ולא לברר את הנושא עם המדינה. בתגובה על עדות זו, טענו המשפטנים שייצגו את האוצר לפני הבוררים כי "מפעלי ים המלח בחרה להרדים את הנושא".
בהקשר זה מתפרסמת גם העדות של הכלכלן הראשי של כיל לשעבר, דוד ברמן, שהשתתף באופן קבוע בישיבות הדירקטוריון של החברה. ברמן טען לפני הבוררים: "אנחנו בכיל, מעולם לא חיפשנו איך לשלם למדינה יותר. אני לא קראתי 8 פעמים ביום את חוק הזיכיון בשביל לחפש מה אני יכול לתת למדינה יותר. אני חושב שעד היום אנשי כיל פועלים ככה ופעלו כך בלי קשר לבעלות בכלל. היית נאמן באופן מוחלט לכיל, אתה לא היית עובד מדינה וכל זמן שבנושא התמלוגים לא היתה בעיה- לא חיפשת ואני לא חיפשתי ואף אחד לא חיפש איך לשלם למדינה יותר כסף ממה שהיא מבקשת".