"אנחנו מקדמים אישורים לכ-80 אלף יחידות דיור, כולל 55 אלף יחידות באזורי ביקוש, בשנים 2013-2014 ומתכוונים להמשיך גם בשנת 2015. בסופו של דבר, השוק מבוסס על ציפיות, והצעדים האלה מתחילים לחלחל לשוק. צריך לזכור שעד שנת 2009 היתה מדיניות של היעדר תכנון במרכז הארץ, כהחלטת ממשלה, והפכנו את ההחלטה הזו לגמרי". כך אומר מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר בראיון לגיליון החדש של מגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים, שיופיע בימים הקרובים.
לוקר אומר, כי אחד החסמים הוא "רשויות מקומיות שדורשות, בצדק, להרחיב את התשתיות והחינוך, כתנאי להרחבת הבנייה. יצרנו מנגנון שנקרא הסכמי גג וחתמנו על הסכמים כאלה במספר מקומות, כמו קריית גת, מודיעין וראש העין. כאשר מחברים את כל המהלכים - חוק התכנון והבנייה במשרד הפנים, שמגדיל בקצב מהיר מאוד את כמות היחידות המתוכננות, הסכמי גג והשקעה בתשתיות - תהיה השפעה על השוק".
בנושא הוועדה שלוקר עומד בראשה, לטיפול בבעיית ההון השחור, אומר מנכ"ל משרד הממשלה כי טיפול בהון השחור מחייב מגבלות על השימוש במזומן ומעבר לשימוש בכרטיסים של חיוב מיידי (דביט) וכרטיסים נטענים מראש (פרי-פייד), "אמצעים שכמעט אינם בשימוש בכלכלה הישראלית. מדובר בשינויים לא פשוטים של תפיסה ותרבות, כדי לגרום לכך שהחברה הישראלית תתנהל ללא מזומן. אנחנו לא נהיה המדינה הראשונה בעולם שבה זה יקרה, כל העולם הולך לכיוון של Cashless Society והשאיפה היא להגיע ליעד הזה".
לדברי לוקר, "אנחנו מתרכזים כאמור בנושא המזומן. אין שום סיבה שאדם יקנה מרצדס ב-400 אלף שקל במזומן, אלא אם הוא עבריין מס, וזהו הון שחור. חלק מהתהליך יהיה גם העברת אחריות לציבור. אין יותר מצב בו תוכל לעשות עסקה גדולה במזומן ולקבל הנחה על חשבון משלם המסים. כלומר, מדובר בשני מהלכים - גם איסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסכום מסוים וגם העברת אחריות לציבור. על פי האומדנים של רשות המסים, 25% מהכלכלה הישראלית הם בהון שחור, ואלה סכומי עתק. לא מדובר רק בשיפוצניק אלא גם באלפיון העליון, בהלבנת הון ובעוד גורמים".
בנושא אחר, אמר לוקר, כי משרד ראש הממשלה מגבש תוכנית לרידוד הרגולציה. "אחד האמצעים לשיפור הרגולציה הוא מעבר ממתכונת של אישור מראש לפיקוח בדיעבד. זה דומה לשיטה האמריקאית, שבה במקרים רבים קיימת רגולציה עצמית שדורשת ממך לעמוד בסטנדרטים מאוד מפורטים. אם יתפסו אותך בהפרה של כללי הרגולציה, תשלם מחיר כבד מאוד, אבל לא דורשים ממך לבצע את התהליכים מול הרגולטור כל שנה, ואין מצב שדורשים ממך להציג עשרה אישורים שונים לעשרה אנשים כל שנה.
"אנחנו מבצעים שינויים כאלה בתחום איכות הסביבה. מהלכים דומים, של רידוד בירוקרטיה ורגולציה, ננקטים גם על ידי רשות ניירות ערך, ויש עוד שורה של משרדים ממשלתים שבהם אנחנו הופכים כל אבן, כדי לבטל רגולציה מיותרת, כאשר המטרה היא כאמור לעבור לפיקוח בדיעבד".