ה"עגלה הצרכנית" היא הטרמפ הכי נוח, לפעמים, בדרך לעשות כותרות: לא מעט חברי כנסת מעלים חדשות לבקרים הצעות חוק צרכניות, או כאלו המתיימרות להיות כאלה, ולקנות לעצמם מקום של כבוד כאבירי הגנת הצרכן.
כמה מהן צולחות את הדרך לחקיקה? מתי מעט, באופן יחסי - לרוב באמת המוצדקות שבהן, למרות שתמיד מהדהדת השאלה עד לאיזו רזולוציה נכון באמת להתערב למען הצרכן - מבלי לפגוע במסחר תקין, מבלי להסיר אחריות בסיסית מכתפי הצרכן ומבלי להחמיץ את המטרות הגדולות והאמיתיות שצריכות לעמוד על הפרק.
האם אכן יש להגביל על פי חוק את זמן ההמתנה על קו הטלפון או בתור לבנק? להתערב בתוקף תווי קנייה? להגביל מחירי תשלום על חניה בבתי חולים (הצעה שלא צלחה קריאה טרומית, אגב)? התשובה, מן הסתם, אינה זהה בכל אחד מהמקרים. לצד עיסוק גובר במושב הנוכחי של הכנסת בענייני יוקר המחיה, העומדים בבסיסו של העולם הצרכני, עלו על סדר היום עניינים נוספים צרכניים - חשובים יותר ופחות. אתמול עבר חוק המיטיב משמעותית את מצבם של בעלי יחידות נופש ומנויי מכוני כושר, נושא שנדון כבר תקופה ממושכת בדרך לקו הסיום (ראו בהמשך).
יש מי שאינו צולח את שלב הקריאה הטרומית - ויש מי שמגיע למשוכה האחרונה, ונתקע דווקא שם (ע"ע - עיצומים כספיים). שורה של חוקים שנמצאים בימים אלה בשלב כזה או אחר של דיונים אמורים להיטיב עם הצרכנים - כל אחד בדרכו.
האחד אמור להרתיע את בתי העסק מלפגוע בצרכנים באמצעות פיצוי כספי שיהיו חייבים לתת להם אפילו ללא משפט, האחר אמור לפתור את שערוריית החוזים הכובלים של יחידות הנופש, ולשחרר את לקוחות של מכוני הכושר, שמוצאים את עצמם תקועים עם מנוי שאינם מצליחים לבטל.
"גלובס" ממפה כמה מהם, "מסמן" מי המתנגדים ומה הסיכוי שנרגיש בקרוב גם את התוצאות.
קבלו ביטול: מנוי למכון כושר זו לא חתונה
ההצעה: ניתן לבטל מנוי לחדרי כושר וזכויות ביחידות נופש.
רקע: ההצעה שעברה לאחר שנדונה כבר זמן ארוך בגלגולים שונים, מכוונת בעיקר לבעלי יחידות הנופש שנרכשו במחיר עתק ללא יכולת להשתחרר מהן בשלב כזה או אחר - במטרה לאפשר להם פתח מילוט מבלי להתחייב לחיים שלמים. בנוסף, מבקשת ההצעה לאפשר שחרור ממנויים לחדרי כושר, מועדוני בריאות, בריכות שחייה שפועלות למעלה מ-5 חודשים וכן מכונים לעיצוב הגוף - על פי תנאים מוגדרים בחוק.
היוזם: ח"כ איתן כבל וחברי כנסת נוספים.
מתנגדים: נציגי המלונאים בעיקר, ובעלי רשתות הכושר.
היכן עומדים הדברים? אחרי לא מעט עיסוק בנושא, אתמול עבר החוק בקריאה שנייה ושלישית.
זכויות או לא להיות: חלית? נפצעת? שכר הטרחה אינו בלתי מוגבל
ההצעה: להגביל את שכר הטרחה המועבר לחברות למימוש זכויות רפואיות.
היוזם: חברי הכנסת מיקי רוזנטל (העבודה) וחיים כץ (ליכוד-ביתנו)
רקע: לא מעט חברות פרטיות או עורכי דין גובים כיום שכר טרחה של 18%-25% ממי שנעזרים בשירותיהם, על פי חוזה קבוע מראש - סכום גבוה במיוחד המנצל על פי הטענה מצוקה וחוסר אונים של מי שזקוקים מיידית לכסף. לעתים קרובות מגלים הפונים כי התשלומים נגבים מהם לאורך שנים, בהתבסס על תשלומים וקצבאות עתידיות, והצעת החוק מגדירה כי אם הקצבה הופסקה מסיבה כלשהי - יופסקו גם תשלומי שכר הטרחה, ומה שלא פחות חשוב: שלא יתאפשר מצב בו יאלץ אדם לשלם למתווך טרם קיבל את הכספים המגיעים לו בפועל.
מתנגדים צפויים: החברות למימוש זכויות רפואיות.
היכן עומדים הדברים? ההצעה אושרה בתחילת החודש בוועדת השרים לענייני החקיקה, היא --צפויה לעבור בימים הקרובים בקריאה טרומית ולעלות לדיון-- בוועדת העבודה, הבריאות והרווחה. היוזמים מבטיחים לעשות מאמץ לאישור סופי עוד בטרם יציאה לפגרה.
תרשום תרשום: הלקוח יקבל סיכום שיחה מהחברה
ההצעה: לחייב חברות להעביר סיכום שיחה בכתב אל הלקוח בסוף כל פנייה לשירות לקוחות.
רקע: כמה פעמים ניהלתם שיחה עם מוקד שירות, ולאחריה - לא נעשה דבר ממה שסוכם? כמה פעמים נאלצתם להסביר את כל ההשתלשלות מחדש לנציג שענה לכם בפנייה הבאה? ההצעה מבקשת למזער סיטואציות כאלה - וכמו שנעשה במדינות כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת וקנדה, להעביר ללקוח את סיכום השיחה בכתב עם הפרטים הרלבנטיים בתום הפנייה.
היוזמת: ח"כ עדי קול. "חקיקה כזו", היא מסבירה, "תאפשר ללקוח לוודא כי קיימת תאימות בין בקשתו וההסכמות אליו הגיע עם מוקד השירות לבין התוצאות בפועל, ובמקרים שהחברה תפעל בניגוד להסכמות, המסמך ישמש ראיה משפטית לכל דבר". כדי להבטיח את קיום החוק, מוצע להטיל על מפרי החוק קנס. *מתנגדים צפויים: חברות התקשורת, וכל מי שמנהל קשר מתמשך עם לקוחות. סביר להניח שנשמע תירוצים מוכרים ונושנים על עלויות גבוהות, פגיעה משתמעת בצרכן או חוסר היתכנות - גם אם מרבית החברות המסחריות הגדולות עושות כיום שימוש במערכות מידע שמאפשרות יישום של החוק.
היכן עומדים הדברים? ההצעה, שנוסחה בסיוע מרכז המחקר והחקיקה הארצי של התאחדות הסטודנטים למשפטים, אמורה הייתה לעשות בשבוע שעבר את צעדיה הראשונים בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם היא נדחתה - ככל הנראה לתחילת חודש מאי.
פגעת, תשלם: לא צריך משפט כדי לפצות צרכן שנפגע
ההצעה: החלה מהירה של עיצומים כספיים על בתי עסק שפגעו בצרכן.
רקע: הרעיון הוא לתת לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן את הכוח להטיל עיצומים כספיים באופן מיידי, מבלי להמתין להליך משפטי מסורבל. המטרה: להרתיע מפרי חוק סדרתיים.
היוזמים: הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד הכלכלה, בתמיכת ארגונים צרכניים.
מתנגדים: לא מעט בתי עסק לא אוהבים את הרעיון, אבל לא הם אלה שמונעים את יישום הרפורמה, אלא סכסוך עבודה פנימי במשרד הכלכלה. מדוע? 40 עובדי פיקוח במשרד הכלכלה אינם מעוניינים לעבוד בכפיפות לרשות לסחר הוגן, ומפעילים לובי עיקש. על הרקע הזה, דחתה לאחרונה ועדת הכלכלה את אישורו הסופי של הנוסח.
היכן עומדים הדברים? המקל תקוע בגלגלים. יש לקוות כי כבר בקרוב יימצא פתרון לסכסוך שמונע מקהל הצרכנים כלי חשוב בעמידה על זכויותיו - או שיו"ר ועדת הכלכלה יחליט להעדיף את טובת הצרכן.
בלי פוליטיקה: די לדואר זבל פוליטי
ההצעה: "חוק הספאם" יוחל גם על פוליטיקאים ועמותות.
רקע: התופעה מוכרת: שיחות אוטומטיות מוקלטות מגיעות לטלפוניים הפרטיים של האזרחים, במטרה לגייס תרומות או להביע תמיכה. החוק כיום מונע מחברות מסחריות לבצע שיחות מעין אלה, אך מאפשר זאת לעמותות ללא כוונות רווח ולגופים פוליטיים, המנצלים זאת בעיקר בתקופת בחירות.
היוזם: הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ ד"ר עדי קול (יש עתיד), בעקבות עשרות פניות צרכנים המלינים על הספאם הטלפוני. "התופעה בלתי נסבלת", אמרה קול בוועדה, "השיחות מגיעות ממספרים מוזרים או מחו"ל כך שהנטייה שלנו היא לענות מתוך סקרנות. תלונות רבות גם הצביעו על כך שחלק מהשיחות מתבצעות בשעות בוקר מוקדמות או בשעות לילה מאוחרות. מסתבר שבקלות רבה ניתן להשיג את מספרי הטלפון הפרטיים שלנו, לאחר שאנחנו משתמשים בהם לצרכים אחרים. מקור בכיר במשטרה אמר לי שמספרים זולגים דרך שימוש בכרטיסי האשראי. אמרתי בעבר שיש לי בעיית פוריות, ומאז קיבלתי מגוון טלפונים שמבטיחים לי בן תמורת תרומה סמלית. צריך להעביר את האחריות לרגולטור".
מתנגדים צפויים: בישיבה הראשונה לא הובעה התנגדות פומבית. נציגי חברות התקשורת הגיעו לתמוך ("מדובר במטרד קשה לצרכנים", טענה סמנכ"לית הרגולציה בבזק) ונציגת משרד התקשורת הבטיחה: "אם יהיה צורך נשנה את החוק ונשתמש בסמכות השר להוציא צווים".
היכן עומדים הדברים? כרגע, מדובר בהצעה ראשונית בלבד - טרום ניסוח או דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.
חוזה, לך ברח: אז מה אם כתוב בחוזה?
ההצעה: לשפר את ההליך המאפשר תיקון בחוזים אחידים הפוגעים בצרכן.
רקע: חוק החוזים האחידים נועד להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים, אשר נקבעו על ידי ספק בחוזה אחיד (כמו בנקים ומוסדות פיננסיים, חברות תקשורת ועוד). לשם כך הוקם את בית הדין לחוזים אחידים, שתפקידו המרכזי הוא ביטול או שינוי תנאים מקפחים בחוזים אחידים - אולם לטענת משרד המשפטים, ההליך להסרת התנאים המקפחים אינו יעיל מספיק; הוא ארוך ומסורבל, ואינו מדביק את קצב חיי המסחר. בימים אלה נדונה בכנסת הצעה לתיקון החוק, שנועדה לשפר את ההליך המתנהל בפני בית הדין.
היוזם: מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים והרשות להגנת הצרכן.
מתנגדים צפויים: טרם צצו ועלו על פני השטח - אולם המועמדים הפוטנציאליים רבים.
היכן עומדים הדברים? בשלב הזה, מזמינים משרד המשפטים והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן את הציבור להעביר עד 6 באפריל הערות והצעות לייעול מנגנון הטיפול בחוזים אחידים וההגנה על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים. יש לקוות שמכאן והלאה יתגלגלו הדברים בקצב יעיל לכדי יישום בעתיד הנראה לעין.