קיצ'נאייד, יצרנית מוצרי המטבח החשמליים, וסודה סטרים, שמפעלה ממוקם במעלה אדומים, השיקו אתמול (ד') מתקן ביתי למשקאות מוגזים, שמיועד לפלח העליון של השוק. המכשיר הוא פרי עיצוב של קיצ'נאייד וטכנולוגיית ההפקה של המשקה המוגז, וכן הסירופים (שנרכשים בנפרד) הם מבית סודה סטרים.
שתי החברות הודיעו על הקמת המיזם המשותף לפני תשעה חודשים, מתוך כוונה לצאת לשוק האמריקאי בעונת חג ההודיה - חג המולד, בסוף 2013, אך ההשקה התעכבה בגלל קשיים טכניים. המתקן מוצע לצרכנים בארה"ב ב-249 דולר.
אנליסטים מציינים, שהחבירה לקיצ'נאייד היא יתרון גדול לסודה סטרים. ראשית, היא מקנה לה חותם הכרה של אחת מהחברות הידועות ביותר בעולם למכשירי מטבח חשמליים, עם אבא תאגידי ענקי, וורלפול. שנית, רוב זרם ההכנסות של סודה סטרים נובע ממכירת כיסי הסירופים לאחר קניית המכשיר לייצור המשקה המוגז. המתקנים עצמם מניבים שולי רווח נמוכים וסודה סטרים נתקלה בקשיים בשיווקם והפצתם. שיתוף הפעולה עם קיצ'נאייד יפרוק מעליה נטל זה ויאפשר לה להתמקד במקור ההכנסה העיקרי שלה.
בהודעה לרגל השקת המוצר החדש, אמר מנכ"ל סודה סטרים, דניאל בירנבאום, כי קיצ'נאיידה היא "אייקון, מותג גלובלי, ואנו מקדמים בברכה את הצטרפות החברה למהפכה של סודה סטרים".
השאלה הגדולה היא האם תנועת החרמים, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS) נגד ישראל, שסימנה את סודה סטרים כמטרה, תנסה לפעול עתה נגד קיצ'נאייד ונגד וורלפול, אחד מהתאגידים המוכרים ביותר בעולם, עם מכירות בשווי 19 מיליארד דולר בשנה, שמכשירי החשמל הביתים שלו, ממדיחי-כלים ועד מקררים, נמצאים במיליוני בתים ברחבי תבל.
כזכור, חטאה של סודה סטרים בעיני שוטמיה נעוץ במיקומה, מעבר לקו הירוק, באזור התעשייתי מישור אדומים, ליד מעלה אדומים. בירנבאום אמר בסוף ינואר, בראיון ל"פורוורד", כי לו היה יכול לחזור אחורה, הוא היה מקים את המפעל במקום אחר, וכי המיקום הנוכחי, מבחינתו, הוא "קוץ בתחת". אך המותג סודה סטרים נכנס לתודעה הצרכנית בארה"ב לא בגלל קריאות המחרימים אלא בגלל הפרזנטורית שלו, סקארלט ג'והנסון.
באתר של "ג'ואיש פרס" נכתב אתמול, כי אין ספק שקיצ'נאייד הביאה בחשבון את האפשרות שהחבירה לסודה סטרים חושפת אותה ואת אביה התאגידי לסכנה של חרם. נראה שהיא לא נבהלה.