על היריבות הספורטיבית בין ריאל מדריד לברצלונה כבר אין צורך להרחיב. השנאה, המתיחות, הקרב על ההגמוניה מי יהיה מועדון הכדורגל הגדול בספרד ובעולם כולו - זה עניין ותיק שנמתח על-פני עשורים רבים אחורה, והערב (22:00) ייכתב בסך הכל עוד פרק קטנטן באנציקלופדיה המרתקת של משחקי הקלאסיקו לדורותיהם. אבל עם כניסתו של הכסף הגדול לכדורגל מתישהו בתחילת-אמצע שנות ה-90, הסתעפה התחרות לכיוון נוסף ומרתק לא פחות: ההתמודדות הכלכלית. נשיאי שתי הקבוצות, שמקבלים מנדט מה"סוסיוס" (חברי המועדון) לנהל בחופשיות יחסית כמעט כל אספקט של ספרי החשבונות - שוברים את הראש איך להגדיל את ההכנסות. בכל זאת, משהו צריך לפרנס שני מועדונים שהוציאו מעל 1.5 מיליארד אירו על רכש בעשור האחרון.
ריאל ובארסה הם שני המועדונים בעלי המחזור הגבוה ביותר בכדורגל העולמי, במה שמאפשר להם גם לשלם את השכר הגבוה ביותר לכוכבים שהם מחזיקים על הדשא (מנצ'סטר סיטי האנגלית מקום שלישי בפרמטר הזה). על-פי דוח "ליגת הכסף" השנתי של דלויט, ה"בלאנקוס" סיימו את העונה הקודמת (2012/13) עם 519 מיליון אירו הכנסות, יתרון לא קטן של קרוב ל-40 מיליון אירו על הנמסיס מקטאלוניה (483 מיליון). מאז החלה להתפרסם "ליגת הכסף" בעונת 1996/97 - ברצלונה מעולם לא דורגה מעל יריבתה. הלבנים, בתור הקבוצה הכל-ספרדית שנהנתה באופן היסטורי גם מתמיכה שלטונית (גנרליסימו פרנקו וכו') ומסיוע מוניציפלי נרחב של עיר הבירה העשירה - ידעה תמיד לתרגם את התמיכה הרחבה בה לייצור של הכנסות גבוהות יותר ממפרסמים, אוהדים וזכויות שידור.
אבל האם לעולם חוסן? לא בהכרח: ב-15 העונות האחרונות הגדילה ריאל את הכנסותיה ב-618%, בעוד בארסה מקפידה לצמצם את הפער באיטיות - אך בעקביות: 894% עלייה בהכנסות באותה תקופה. במקביל לכך, ברצלונה חזרה בשנים האחרונות להיות רווחית: בשתי העונות הקודמות (2011/12-2012/13) הרווח שלה לפני מס הסתכם ב-81 מיליון אירו, אחרי שנתיים של מינוס שהתקרב ל-86 מיליון אירו.
***
הזינוק המטאורי של ברצלונה מאז 2008, אז פפ גווארדיולה נטל את שרביט האימון ובנה את אחת השושלות המצליחות בהיסטוריה של המשחק - הפכה את בארסה למותג כלל-עולמי נחשק, ואת הקבוצה לאטרקציה תיירותית. דוגמה קטנה למינוף של המותג ליצירת מזומנים היא "חוויית הקאמפ נואו של ברצלונה" - סיור באצטדיון ובמוזיאון של הקבוצה, שמוכר לישראלים רבים, וכרטיס אליו עולה 23 אירו (למבוגר): המוזיאון הפך לאטרקציה יותר גדולה מכל המוזיאונים במחוז קטאלוניה, יותר ממוזיאון סלבדור דאלי, מוזיאון פיקאסו ומוזיאון בית גאודי - עם 1.5 מיליון מבקרים בשנת 2013. ההכנסות שברצלונה דיווחה בשבוע שעבר כי רשמה מהסיורים המודרכים הללו: 24.2 מיליון אירו. מדובר על עלייה של 142% בהכנסות המוזיאון מאז 2008, ועלייה של 22% בכמות המבקרים. ותודה לטיקי-טאקה של פפ. מצד שני - ריאל מדריד, שלא מדווחת כמה היא מכניסה מסיורים באצטדיון הסנטאיגו ברנבאו שלה ובמוזיאון - רשמה רק 850 אלף מבקרים בשנת 2012, לפי פרסום בעיתון "האס".
***
עם כל החשיבות של המוזיאונים, החזית הגדולה ביותר שבה ברצלונה וריאל יתמודדו על הגדלת ההכנסות בשנים הקרובות תהיה באמצעות שיפוצים מאסיביים של האצטדיונים שלהן. בברצלונה ישקיעו 420 מיליון אירו בפרויקט שיהפוך את קאמפ נואו למקורה לחלוטין ויגדיל את תכולתו ל-105 אלף מקומות (כ-99 אלף כיום). ב-2021 המיזם אמור להיות מושלם. בריאל מדריד ישקיעו בין 350 ל-400 מיליון אירו בברנבאו, במה שיגדיל את תכולתו בכ-9,000 מקומות (לאיזור ה-90 אלף), בנוסף לאלמנטים נוספים של שדרוג, כשמועד סיום העבודות המוערך הוא 2018.
קשה לכמת בכמה בדיוק יגדלו הכנסות המועדונים בעקבות הפרויקטים הללו, אך בשניהם מדברים על התייקרות מחירי הכרטיסים והמנויים. בכל מקרה, ברצלונה עדיין תופסת את עצמה, למרות הגלובליזציה, המסחור והתיירים שמציפים את משחקיה - כקבוצה עם מחויבות לערכים סוציאליים. ככזאת, היא ממשיכה לפרסם בחינם את ארגון יוניצ"ף ואף לתרום לו כספית. במקביל, היא גם תמשיך לגבות מחירי מנויים וכרטיסים הרבה יותר זולים מאלו של המתחרה הגדולה: כיום, המנוי הכי יקר למשחקי ברצלונה עומד על כ-635 אירו (ניתן כמובן לשים עליו את היד רק אם אתה "סוסיו", ויש רשימות המתנה של כ-8,000 איש). אצל ריאל הסכום יותר מכפול: 1,461 אירו למנוי הכי יקר.
המיסחור והרצון לייצר עוד ועוד כסף הביא את המועדונים להחלטה על מכירת החסות השמית של האצטדיונים (בספרד דיווחו בחודשים האחרונים על מו"מ של ריאל מול חברות כמו מיקרוסופט, קוקה-קולה ואאודי על לקיחת הספונסרשיפ הזה, באותו מודל שעובד בהצלחה לבאיירן מינכן עם אליאנץ ארנה או לארסנל עם אמירייטס) - אם כי צריך לציין שבפועל בונים על ההכנסות מהפרמטר הזה בעיקר לצורך מימון העלויות הנרחבות של השיפוצים.
***
בכל אופן, חשוב להדגיש שמתחת לפני השטח, ולפעמים גם מעליו - הכלכלה של שני מועדוני הכדורגל העשירים בעולם שנויה במחלוקת ונתונה לאינסוף ביקורות, למרות הגידול המתמיד בהכנסות והיותם ארגונים שבדרך כלל מרוויחים כסף.
בברצלונה בלט לאחרונה הסיפור סביב העברתו המנופחת של ניימאר, שנולד עקב תלונה שהגיש אחד מה"סוסיוס" לבית המשפט בספרד על חוסר שקיפות ברכישתו של הברזילאי. בסופו של התהליך, התפטר מהקבוצה הנשיא סנדרו רוסל, ורק לאחרונה ברצלונה שילמה למס הכנסה כופר של כ-13.5 מיליון אירו על מנת להקל על תוצאות הליך משפטי בנושא. ובצד השני? כנגד פלורנטינו פרז התרעם בתחילת העונה אחד מה"סוסיוס" של ריאל, וטען כי הוא מפברק באופן יצירתי במיוחד את דוחות המועדון, ומציג חובות נמוכים ביחס למציאות, של 91 מיליון אירו בלבד, למרות שבפועל, על-פי פרשנותו - הם גבוהים מחצי מיליארד אירו.
במועדונים שנשלטים על-ידי בעלי הון פרטיים, "הפרעות" כאלו לא היו מתרחשות. מצד שני, זה בדיוק היופי במודל הכלכלי של ריאל וברצלונה: שתיהן ישויות עצמאיות כה גדולות ובומבסטיות - שהן לא צריכות להתחנן לאיזה רומן אברמוביץ' או דומיו שיממנו אותן.
הקלאסיקו: 5 קטנות
■ מאזן כל הזמנים במשחקים בין ברצלונה לריאל מדריד בכל המפעלים עומד על 87-90 לריאל בניצחונות (48 משחקים הסתיימו בתיקו). במשחקי הליגה הספרדית, המאזן עומד על 65-70 בניצחונות לריאל (32 תיקו)
■ ליונל מסי צריך להבקיע רק עוד שער אחד כדי להרשית בפעם ה-19 במשחקי הקלאסיקו - יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה (אלפרדו די-סטפנו ראשון כרגע עם 18 כיבושים; ראול, אגדה מדרידאית אחרת, שלישי עם 15)
■ עם הצמד השבוע מול שאלקה בליגת האלופות, השתווה כריסטיאנו רונאלדו לפרנץ פושקאש בטבלת הכובשים הבכירים של ריאל בכל הזמנים - עם 242 כיבושים. ההבדל: הפורטוגלי עשה זאת ב-236 משחקים בלבד, ההונגרי ב-262
■ למרות היריבות הגדולה, לא פחות מ-33 שחקנים הרשו לעצמם ללבוש את המדים של שתי הקבוצות. המפורסמים ביותר ביניהם: סמואל אטו, רונאלדו (הברזילאי), לואיס פיגו, לואיס אנריקה, מיכאל לאודרופ, גיורגי חאג'י, ברנד שוסטר
■ קרלו אנצ'לוטי, מאמן ריאל, הפך השבוע למנג'ר הראשון שמופיע ברבע גמר ליגת האלופות עם חמש קבוצות שונות (עשה זאת גם בפ.ס.ז', צ'לסי, מילאן ויובנטוס), ובכך עקף את ז'וזה מוריניו (פורטו, צ'לסי, אינטר, ריאל)