בצה"ל ובמשרד הביטחון פועלים במרץ לקידום פתרונות תחבורתיים לבירת הנגב, כחלק ממעבר צה"ל דרומה. החשש במערכת הביטחון הוא כי חיילים איכותיים בקבע, המשרתים בבסיסים הנמצאים כיום בגוש דן, יסרבו לעבור לבסיסים מרוחקים ויעדיפו לעזוב את צה"ל לטובת השוק הפרטי.
ל"גלובס" נודע כי במערכת הביטחון שוקלים להאט ואולי להקפיא חלקים נרחבים מתהליך העברת הבסיסים מהמרכז לנגב, לאור הקצב האיטי לדעתם של פיתוח תשתיות התחבורה.
"הקטר שלנו יצא לדרך", אמר ל"גלובס" קצין צבאי בכיר האחראי על מהלך העברת הבסיסים לנגב, "אבל אם משרדי הממשלה לא יהיו מאחורינו ניאלץ להאט את הקצב".
הפרויקטים העיקריים שמבקשת מערכת הביטחון לקדם הם הכפלת תדירות הרכבות בקו תל אביב-באר שבע, הארכת קו הרכבת המגיע לרמת חובב עד לקרית ההדרכה בצומת הנגב, והקמת קו רכבת קלה מבאר שבע לעומר וליישובים ולבסיסים שמצפון לעיר.
הלחץ של מערכת הביטחון כבר הוכיח את יכולתו להביא לפתרון המפגעים הסביבתיים הקשים של רמת חובב שסיכנו את קרית ההדרכה, כך שייתכן שגם בתחום התחבורה הציבורית יצליח צה"ל לנצח את הסחבת.
הקצין הבכיר הביא השבוע כדוגמה את המצב הנוכחי בשטח שבו תיבנה קרית המודיעין. בחודש שעבר החלו דחפורים בהכשרת השטח, הנמצא לצדי כביש 60. כיון שבכביש אין מחלף, נאלצות המשאיות המפנות את שפכי העפר לבצע סיבוב פרסה בהגיען לאתר.
בקרית המודיעין עתידים לשרת כ-15 אלף חיילים ומועד האכלוס הוא 2019 עד 2020. "ללא מחלף אין שום סיכוי שנאכלס את הקריה", הבהיר ל"גלובס" הגורם הצבאי. במשרד התחבורה החלו לתכנן את המחלף אך בצה"ל טוענים כי כבר נוצר פיגור משמעותי. הקמת המחלף בכביש 60 היא בעיה בוערת, אך היא רק חלק מההיערכות התחבורתית שדרושה לדעת אנשי מערכת הביטחון, עם המעבר דרומה.
בבסיסים החדשים ישרתו להערכת צה"ל כ-35 אלף איש.העומס שייווצר על עורקי התחבורה יהיה גדול משום שכל יושבי הבסיסים נמצאים בדרכים לפחות פעמיים בשבוע: בראשון בבוקר ובחמישי אחה"צ. מחצית מהמשרתים בקרית המודיעין ובתקשוב צפויים להיות יוממים וכאלפיים מהמשרתים בקריית ההדרכה.
שש רכבות לשעה
החלופות של משרד התחבורה להיערכות תחבורתית יוצגו בסוף החודש הבא בפני ועדת ההיגוי העליונה למעבר צה"ל לנגב, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר. בינתיים כבר אושרו ומתבצעות עבודות להרחבת כביש 31 וכביש 40 והארכת כביש 6 דרומה מלהבים עד שוקת.
בצה"ל אומרים כי הפתרון חייב להיות נרחב בהרבה מהרחבת שלושה כבישים. "פנינו למשרד התחבורה כבר לפני חמש שנים, ומאז גדל מספר החיילים שמתוכננים לשרת בבסיסים מ-27 אלף לכמעט 35", מסביר הגורם הצבאי את הלחץ.
צוואר הבקבוק הצפוי הוא קו הרכבת באר שבע-ת"א, שכבר היום סובל מצפיפות בימי ראשון וחמישי. "בקו נוסעות היום שתי רכבות בשעה וברור שהתדירות הזו לא ריאלית", אומרים בצה"ל, "אנחנו לא יודעים מה צריכה להיות התדירות אבל יש הדורשים שש רכבות לשעה וייתכן שזה מחייב חשמול של הקו".
לצד קו הרכבת ב"ש-ת"א מעוניינים בצה"ל לחבר ברכבת גם את קרית ההדרכה, שבה תפעל נקודת הפיזור המרכזית של החיילים. לצורך כך נדרשת הארכת הקו המגיע כיום לנאות חובב ב-9 קילומטרים, אך באוצר ובמשרד התחבורה מתנגדים בשל חוסר כדאיות כלכלית. בנוסף מבקשת מערכת הביטחון להקים קו רכבת קלה או פרברית שיחבר את קרית המודיעין והיישובים הסמוכים לבאר שבע.
- מדוע אתם כל כך רוצים רכבת?
"רוב האוכלוסייה שיורדת לנגב הם חיילי חובה שחייבים תחבורה ציבורית, ולצה"ל אין מאות המיליונים שצריך כדי להסיע אותם באוטובוסים. החשש העיקרי הוא סביב קרית המודיעין וקרית התקשוב שבהם תשרת העילית הטכנולוגית של הצבא. חצי מהמשרתים בהן הם אנשי קבע, אם נסכן את האוכלוסייה הזו - עדיף לא לעבור דרומה".
- למה כוונתך ב"נסכן"?
"טכנולוג שצריך להגיע בכל בוקר מהבית בזיכרון או מבנימינה באוטובוס לקרית המודיעין - עלול לעבור לעבוד בחברת סטארט-אפ בהרצליה".
משרד התחבורה מסר כי "מדובר בטענות חסרות שחר. יש תיאום מלא בין המשרד לצה"ל ומשרד הביטחון, בכל הנוגע לפתרונות התחבורתיים הנדרשים למעבר בסיסי צה"ל לנגב. משרד התחבורה, בשיתוף מערכת הביטחון, גיבש סל פתרונות מלאים לכל הבסיסים החדשים".
