גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלופים יקרים: אהוד ברק נהנה מפנסיה תקציבית של 57 א' ש' בחודש, מופז 61 אלף, אשכנזי 48 אלף; פנסיונר בן 82 מקבל כבר 28 שנה 64 א' ש' בחודש

הפנסיה התקציבית הממוצעת בצה"ל: 10,774 שקל בחודש; בעבר מסר האוצר ל"גלובס" כי הפנסיה התקציבית הממוצעת בצה"ל הינה 16,600 שקל בחודש

צה"ל חשף אמש (שבת) נתונים ראשונים על הפנסיה התקציבית של גמלאיו, בעקבות פנייה של "גלובס" ועיתונים נוספים בעניין, בהתאם לחוק חופש המידע. כזכור, "גלובס" פנה לשורה של משרדים ממשלתיים ולמערכת הביטחון בדרישה לספק לעיתון שורת נתונים על התפלגות הפנסיה התקציבית. בין היתר, פנה "גלובס" לבנק ישראל, למשרדי האוצר והמשפטים, לאוניברסיטאות וגם לחלק מהעיריות הגדולות. בנק ישראל, אוניברסיטת ת"א, הטכניון והאוניברסיטה העברית העבירו ל"גלובס" את הנתונים, והם פורסמו בחודשים האחרונים. אמש עשה זאת צה"ל.

ההתחייבות הכוללת של המדינה לפנסיות תקציביות עומדת על כ-668 מיליארד שקל והיא נפרסת על פני עשרות השנים הבאות. כיום, מממן תקציב המדינה את הפנסיות התקציביות בכ-20 מיליארד שקל בשנה והסכום יגיע בשיאו לכ-26.2 מיליארד שקל, בשנת 2032.

על פי הדוחות הכספיים של הממשלה, מקור 44% מההתחייבות הוא בגמלאים ובעובדים פעילים של מערכת הביטחון, ואילו הרוב, 56% - במשרדים הממשלתיים, הכוללים את שרי הממשלה, חברי הכנסת, בנק ישראל, משרדי האוצר, המשפטים וכדומה.

מערכת הביטחון כוללת את אנשי הקבע, השב"כ, המוסד ועובדי משרד הביטחון, ובשלב זה רק צה"ל פרסם את נתוניו. "גלובס" דרש את הנתונים גם מהמוסד, מהשב"כ וממשרד הביטחון, אך קיבל תשובה ממשרד ראש הממשלה שחוק חופש המידע אינו חל על המוסד ולכן הוא אינו יכול למסור את הנתונים.

חשוב עוד להזכיר שהעלות התקציבית של הפנסיה התקציבית, המופיעה בדוחות הכספיים של הממשלה, אינה כוללת את האוניברסיטאות, החברות הממשלתיות (כמו הנמלים וחברת החשמל), השלטון המקומי ובנק ישראל, אבל גם הפנסיות בגופים הללו ממומנות מתקציב המדינה, גם אם באופן עקיף, באמצעות תקצוב המוסדות הללו. בפועל, המימון של פנסיות תקציבית עומד על כ-25-30 מיליארד שקל בשנה.

צה"ל, ייאמר לזכותו, העביר אמש נתונים מפורטים מאוד על הפנסיה התקציבית, לצד נתוני השכר בצבא, ומהם עולה באופן כללי תמונה מעורבת: מצד אחד, גיל הפרישה בצה"ל נמוך מאוד יחסית (44-47) ואפשר לאנשי הקבע ליהנות מפנסיה נדיבה מגיל צעיר. לא רק זאת, קבוצה יחסית גדולה של קציני צבא שפרשו מקבלים פנסיה חלומית של 40, 50 ו-60 אלף שקל בחודש. אותה קבוצה ממשיכה, לאחר פרישתם, לתפקידים בכירים במערכת הציבורית ובחברות ממשלתיות ולכן נהנים ממשכורות כפולות ולעתים משולשות.

מצד אחר, רוב מקבלי הפנסיה התקציבית הגבוהה (76%) הגיעו מהמערך הלוחם והמשיכו לשרת בצה"ל הרבה מעבר לגיל הפרישה (כפי שאפשר לראות בטבלת 100 שיאני הפנסיה התקציבית בצבא).

בנוגע למשרתים היום בצבא - שכרם, וזה אולי נתון שלא הובלט מספיק בתקשורת, נמוך בהשוואה למשרדי הממשלה האחרים ובוודאי בהשוואה למשטרה, לשב"ס ולשירות הביטחון האחרים.

כך או אחרת, הניסיונות של משרד האוצר להסיט את האש בנושא הפנסיה התקציבית רק לעבר הצבא ומערכות הביטחון נראים כעת לא הוגנים במיוחד. ראשית, יותר מ-60% מההתחייבות הכוללת של הפנסיה התקציבית (כולל גופים נתמכים) מקורם לא בשירות הביטחון; שנית, חלק לא קטן מעובדי המדינה אינם פורשים בגיל הנקוב בחוק, אלא מוקדם יותר, ונהנים גם הם מהסדרי פרישה מוקדמת; שלישית, חלק גדול ממקבלי הפנסיה התקציבית בצבא שירתו במערך הלוחם (לפחות חלק מהשירות) וזה יהיה מאוד לא הוגן להשוות אותם לעובדי מדינה אחרים.

הנה עיקרי הנתונים שהעביר אתמול הצבא על הפנסיה והשכר שלו (צה"ל אינו מפרסם את מספר הגמלאים ומספר משרתי הקבע הפעילים, משיקולי ביטחון):

10,774 שקל ברוטו בחודש - זו הפנסיה התקציבית הממוצעת של פורשי הצבא. המספר הזה רחוק מאוד מהמספר שנמסר בזמנו ל"גלובס" מהאוצר ועמד על 16,600 שקל ברוטו בחודש. היום לא הצליחו במשרד האוצר להסביר את הפער המשמעותי (הערה: צה"ל עומד על שלו - אלה המספרים ואין בלתם, ועכשיו נותר רק לבדוק מי בדיוק משחק במספרים). צה"ל מדגיש בנתוניו כי 1.3% בלבד מהגמלאים מקבלים קצבה הגבוהה מ-30 אלף שקל ואילו 2,300 מגמלאיו זכאים לקצבה הנמוכה משכר המינימום, שעומד על 4,300 שקל. עם זאת, חשוב להזכיר: זו עדיין הפנסיה (הממוצעת) שרובנו יכולים לחלום עליה.

לפי נתוני הצבא, 55% מגמלאיו מקבלים קצבה הנמוכה מ-10,000 שקל, 39% מקבלים קצבה שבין 10 ל-20 אלף שקל, 5% מקבלים קצבה שבין 20 ל-30 אלף שקל, 1% בין 30 ל-40 אלף שקל ו-0.3% מגמלאי צה"ל מקבלים קצבה של יותר מ-40 אלף שקל. 9 מהגמלאים של צה"ל מקבלים יותר מ-50 אלף שקל ברוטו.

בנוגע לאנשי קבע פעילים הזכאים לפנסיה תקציבית, צה"ל מספק נתון אחד בלבד: 63% מהמשרתים בצה"ל כיום כבר נמצאים בפנסיה צוברת ואילו 37% מהמשרתים זכאים לפנסיה תקציבית.

12,681 שקל ברוטו - זה השכר הממוצע של אנשי הקבע בצבא. השכר הריאלי הזה נשחק ב-0.6%, כך על פי נתוני הממונה על השכר. חשוב מאוד לציין שהשכר הזה נמוך באופן משמעותי מהשכר במשטרה ובשירות בתי הסוהר. במשטרה הוא עומד על 15 אלף שקל ברוטו בממוצע ואילו בשירות בתי הסוהר הוא עומד על כ-13,200 אלף שקל ברוטו בממוצע.

לפי נתוני צה"ל (שוב, הנתונים מתבססים על דוח הממונה על השכר), 47% ממשרתי צה"ל משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק. יתר על כן, רבע ממשרתי צה"ל נאלצים לקבל השלמה לשכר מינימום ושכרם הממוצע עומד על 6,119 שקל לעומת כ-11,260 שקל במשרדי הממשלה (זו שיטת התוספות הידועה: מקבלים מתחת לשכר המינימום ומקבלים תוספות שונות ומשונות, שלא נכללות בשכר הקובע לפנסיה).

47 שנה - זה גיל הפרישה הממוצע בצה"ל, לעומת גיל פרישה של 44.5 בשנת 2000. וזו ההטבה הבולטת של המשרתים בצבא: קבלת פנסיה מגיל צעיר מאוד (לבד מאלו שממשיכים לשרת), בעוד שבאזרחות גיל הפרישה הרשמי עומד היום על 67 לגברים ו-62 לנשים. גיל הפרישה בצבא עתיד לעלות ל-50 עד שנת 2029. עם זאת, חייבים שוב להדגיש: בחלק ממשרדי הממשלה פורשים עובדי מדינה לפני הגיל הרשמי וממשיכים לזכות בהסדרי פרישה נדיבים, בדיוק כמו בצבא.

1,200 משרתי צה"ל (קצינים ונגדים) פוטרו מתחילת 2013 כך על-פי נתוני הצבא. צה"ל מדגיש כי הפיטורים הללו, שעברו די בשקט מבחינה תקשורתית, כוללים עשרות אנשי קבע שפוטרו בגילאי 34-39 וצה"ל הוא הארגון היחיד במגזר הציבורי שמפטר משרתים בגיל כזה.

מנתוני צה"ל עולה כי 55% ממשרתיו נמצאים בקבע ראשוני, כלומר אחרי 7 שנים אפשר למעשה לפטרם.

1.4% מהמשרתים הם בדרגת אל"מ ומעלה ואילו 6% מכלל המשרתים הם בדרגת סא"ל ומעלה.

הפליה מובנית במימון הציבור

הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה, מערכת הביטחון והגופים הנתמכים בידי המדינה עברו מן העולם באופן סופי במהלך 2002. אז עברה המדינה לפנסיה צוברת, אבל מי שנכנס לשירות המדינה לפני 2002 זכה להגנה יוצאת דופן. בניגוד לפנסיה צוברת, העובדים אינם מפרישים דבר לחיסכון, והחיסכון הפנסיוני כל כולו נופל על המעביד, כלומר מדינת ישראל, ובפועל - משלם המסים הישראלי.

בעוד הפנסיה של עובד-חוסך "רגיל" מורכבת ממוצע השכר שלו לאורך שנים וכוללת כמובן גם דמי ניהול נדיבים למנהלי החיסכון הפנסיוני, הפנסיה התקציבית (צבירה של 2% מהמשכורת לכל שנת עבודה) נקבעת על בסיס השכר האחרון של העובד טרם פרישתו (בין אם הגיע לגיל פרישה רשמי ובין אם יצא לפרישה מוקדמת), ללא דמי ניהול כלל. האופן הזה של חישוב הפנסיה מסביר תופעה נפוצה מאוד במשרדים הממשלתיים ובמוסדות הנתמכים על ידי המדינה - הוספת דרגה או שתיים, המקפיצה את השכר, לפני גיל פרישה וכמובן מקפיצה בהתאם את הגמלה לקראת פרישת העובדים לפנסיה.

עובדי המגזר הציבורי שנכנסו אליו לפני שנת 2002, אלו שעבדו 35 שנה בשירות המדינה (לא כולל צבא, משטרה ויחידות מיוחדות שעובדיהם יכולים לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר), משיגים פנסיה השווה ל-70% מהשכר האחרון ("יחס התחלופה") בעוד שרוב השכירים במשק משיגים יחס תחלופה של 50% במקרה הטוב, ו-40% או 30% ואף פחות במקרים הנפוצים יותר.

יתר על כן, מקבלי הפנסיה התקציבית אינם תלויים כלל בעדכונים בפנסיה הצוברת המפחיתים את הגמלה החודשית בגלל התארכות תוחלת החיים. זה אולי נושא שנדחק לפינה וחשוב להסבירו: חישוב הגמלה החודשית בפנסיה צוברת מתבצע בעזרת לוחות תמותה המעריכים את מספר החודשים הצפויים לחייו של החוסך מהגיעו לגיל הפרישה (בעגה הפנסיונית מכנים זאת "מקדם המרה"). באופן גס, החיסכון שנצבר לאורך שנות העבודה מחולק למקדם ההמרה, ועל בסיס החישוב הזה משולמת הקצבה הפנסיונית החודשית.

כמובן, ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה, כך גם מקדם ההמרה קופץ והקצבה החודשית, בהתאם, קטנה. מדובר בנתון משמעותי מאוד: אם בשנות ה-80-90 עמד מקדם ההמרה על כ-140-150, היום עומד מקדם ההמרה על יותר מ-200-210, כך שהפנסיה החודשית של רוב החוסכים הולכת ומצטמצמת עם השנים (למעט בחלק מהפוליסות הישנות שקיבעו את מקדם ההמרה). הבעיה הזאת אינה קיימת כלל בפנסיה התקציבית, כיוון שהגמלה החודשית מבוססת על השכר האחרון ואינה תלויה כלל במקדמי המרה - דבר הממחיש עוד יותר את ההפליה בין מעושרי הפנסיה התקציבית לשאר החוסכים בפנסיה.

נתוני הפנסיה והשכר בישראל

פורשי צה

קצבאות

ברק נהנה מפנסיה תקציבית של 56,926 ש' בחודש

טרם כהונתו כרה"מ, שר ביטחון וראש מפלגת העבודה, והרבה לפני ששמו כיכב ברשימת אישי הציבור העשירים וחיבתו לדירות מנקרות עיניים נודעה ברבים - אהוד ברק היה ראש המטה הכללי של צה"ל. רבות סופר על אומץ לבו של הלוחם שהתחפש לאשה ברונטית במבצע "אביב נעורים", על כישוריו בפירוק מנעולים ועל תרומתו ארוכת השנים לביצור ביטחונה של ישראל.

הוא השתחרר מהצבא ב-1995, בגיל 53. כיום, ברק בן 71, איש עסקים פרטי. לפי הצלבה שעשה "גלובס" שכוללת את גילו בעת שפרש מצה"ל וגילו הנוכחי בטבלת 100 מקבלי הפנסיות הגבוהות שפרסם צה"ל בסוף השבוע, מקבל ברק בכל חודש 56,926 שקל ותופס את המקום הרביעי ברשימה זו.

כשכיהן בתפקיד שר הביטחון, שירת אז בתפקיד הרמטכ"ל יריבו המושבע, גבי אשכנזי - יריבות שעלתה שוב לכותרות בימים האחרונים כשהמשטרה עברה לחלק הגלוי של חקירת פרשת מסמך הרפז. אשכנזי השתחרר ב-2011 בדרגת רב-אלוף, כשהוא בן 59. בדיקת פרטיו ברשימת 100 מקבלי הפנסיות הגבוהות, מעלה כי אשכנזי מופיע במקום ה-17 עם פנסיה חודשית של 48,651 שקל.

מי שהחליף את ברק בקומה ה-14 של משרד הביטחון הוא הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון (63), שהשתחרר מצה"ל ב-2005 כשהיה בן 55. לצה"ל התגייס ב-1968, וההצלבות שעשה היום "גלובס" מלמדות כי הוא נהנה מפנסיה חודשית של 44,555 שקל.

עוד עולה מהטבלה, כי שיאן מקבלי הפנסיות הוא בן 82 שפרש משורות הצבא בגיל 54 ומסווג כ"לוחם". הפנסיה החודשית החלומית שלו היא 63,686 שקל. לא רחוק ממנו, למעשה במקום השני של מקבלי הפנסיות הגבוהות של צה"ל, אפשר למצוא לוחם אחר שנהנה מפנסיה חודשית נאה של 61,306 שקל. הצלבת גילו של מקבל הפנסיה ביחד עם גילו בעת שהשתחרר משורות הצבא, מובילה לרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (במיל') שאול מופז, שהשתחרר מצה"ל ב-2002. בסביבתו של ח"כ מופז הבהירו כי הסיבה לכך שהקצבה שלו גבוהה יחסית מזו של רמטכ"לים אחרים היא שהוא שירת במשך תקופה ארוכה יותר בשטח, ובכל מקרה הוא משלם עליה כ-50% מס בשל השכר שהוא מקבל מהכנסת. בנוסף הבהירו בסביבתו של מופז כי על פי החוק שכרם של מפקדי צבא בישראל הוצמד לשכרם של שופטים בבית המשפט העליון.

עוד עולה, כי שגריר ישראל בסין ולשעבר חבר כנסת, סגן שר הביטחון והשר להגנת העורף והאלוף (במיל'), מתן וילנאי, מקבל פנסיה חודשית של 45,879 שקל. וילנאי (69), פרש מצה"ל בקיץ 1998 בגיל 54.

100 קצבאות הפנסיה הגבוהות

אלופי צה

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים