התפתחות בפרשת עלית-קדבורי. לפני חודש בדיוק, ב-23 בפברואר, העיד בבית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר מאיר גלבוע, לשעבר ראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים, במסגרת דיון ההוכחות בתביעתה של חברת כרמית נגדשטראוס-עלית, ואמר כי "דרור שטרום (בתקופה כהונתו כממונה על ההגבלים העסקיים - א' ל"ו) אמר שצריך להעמיד את עלית לדין בפרשת קדבורי". בתגובה לעדותו זו "חטף" גלבוע מקלחת צוננת מבא-כוחה של שטראוס-עלית, עו"ד ניב זקלר, שאמר לגלבוע: "אני מציע לעד שייזהר בלשונו, כי הוא עשוי להיות חשוף לתביעות דיבה נוספות, כי אני מכיר את העובדות מקרוב".
בתום הדיון ביקש עו"ד זקלר, כי חוות הדעת אליה התייחס גלבוע תימסר לו, "אם ישנה כזאת". בתגובה, הגישו הבוקר עוה"ד של כרמית את חוות הדעת. המזכר הפנימי שכתב עו"ד דרור שטרום בתקופת כהונתו כממונה על ההגבלים העסקיים מוכיח כי גלבוע דווקא לא חשוף לתביעת דיבה, אלא להיפך - הוא דובר אמת. מהמזכר עולה כי שטרום סבר כי יש לפתוח בהליך פלילי נגד שטראוס-עלית.
"התנהגות מענישה"
חוות הדעת של שטרום, שכותרתה "מזכר הערות לחוות דעת בעניין עלית-קדבורי", הוגשה על-ידי כרמית במסגרת תביעתה נגד שטראוס-עלית, בטענה כי זו דחקה מהשוק הישראלי את מתחרתה קדבורי, שאת מוצריה שיווקה כרמית, באמצעים לא חוקיים (ר' מסגרת).
בחוות הדעת, שנכתבה ב-17 באוקטובר 2004, בעיצומה של החקירה נגד שטראוס-עלית, אך טרם השימוע שנערך לחברה ברשות, מנתח שטרום את התנהלותה של עלית בעת כניסת קדבורי לשוק הישראלי, חלק מהעדויות שנמסרו, חוות דעת שניתנה בנושא ואת החוק הרלבנטי, ולבסוף מסכם בהמלצה חד-משמעית לפתוח בהליך פלילי כנגד שטראוס-עלית - וכלשונו: "מסקנתי: המדובר במקרה בו מתקיימים יסודות העבירה שבסעיף 29 לחוק (סעיף הקובע, כי בעל מונופולין לא יסרב סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין - א' ל"ו). לא רק שניתן לפתוח בהליך - חובתנו היא לעשות כן".
עוד התייחס שטורם להתנהלות שטראוס-עלית מול ספקים וסיטונאים בתקופת השקת מוצרי קדבורי, שחלקם טענו כי עלית איימה שתשלול מהם הנחות אם ישווקו את מוצרי קדבורי, וציין כי התנהלות של החברה כלפי הסיטונאים והקמעונאים שבחרו לעבוד עם כרמית וקדבורי לא היוותה חלק מתחרות עניינית, אלא ניסיון להעניש את מי שלא שמרו על "נאמנות" לשטראוס-עלית, תוך איתות לשאר השוק שלא יעזו לשווק את מוצרי קדבורי.
בין היתר, כתב שטרום בחוות הדעת: "המדובר בהתנהגות מענישה במובהק על אי-נאמנות לעלית; המדיניות לא כוונה רק נגד טבק (סיטונאי בשם אודי - א.א טבק, שבחר לעבוד עם קדבורי, ועלית חסמה לו את ההנחות, לפי עדויות שנמסרו - א' ל"ו). היא נשאה אופי כללי, נגד כל מפיץ שיעז להפיץ קדבורי. מדיניות זו של סירוב לספק נעשתה מתוך מודעות לפגיעה שזה יוצר בטבק. העובדה היא שעלית טרחו גם לחסום אותו בקניות עקיפות שלו מסיטונאים אחרים".
שטרום ממשיך וכותב כי "המדיניות (של עלית) היא התנהגות ערומה - כזו שעיקר תכליתה לפגוע בתחרות... התנהגות יוצרת חסם מלאכותי לתחרות ופסולה על-פי המבחנים האירופאיים. ככזו יש למדיניות 'עלילות' גבוהה לפגיעה בתחרות: היא יוצרת חסם נוסף לתחרות במונופולין בעל כוח שכנחזה - אינו מהסס להפעיל את כוחו לרעה בכמה מישורים במקביל כדי למנוע כניסת מתחרה; היא יוצרת איתות לשאר השוק לבל יעזו בעתיד לנסות ולשבור את מעמדה של עלית, ובכך מטפחת מוניטין לעלית של מי שלא תהסס לנקוט בכל אמצעי. ההתנהגות של עלית יוצרת התמרה לעלויות המתחרה בכניסה לשוק".
בנוסף, מציין שטורם, כי אינו סבור שקדבורי כשלה רק בשל התנהלותה של עלית, אך מציין כי אין כלל חשיבות לשאלה אם מערך ההפצה של קדבורי בארץ קרס או לא. "איני מצפה לראות שכל מערך ההפצה של קדבורי מתמוטט: סעיף 29 אינו מחייב הוכחה כזו כלל ועיקר", כתב בחוות הדעת.
את חוות דעתו חותם שטרום בשמו הפרטי - עדות לכך שמדובר במסמך פנימי של רשות ההגבלים, שלא היה אמור להיות חשוף לעין הציבור. ואולם, הנסיבות שהובילו את חשיפתו קשורות במתחים הקשים שהתעוררו כשהחל שלב ההוכחות בתביעת כרמית. הדיונים בתיק רוויי יצרים, ופעמים רבות נאלצה השופטת הדס עובדיה להרגיע את הרוחות.
עלית: מידע מגמתי
משטראוס-עלית נמסר בתגובה: "מדובר במסמך פנימי שנכתב ביום באוקטובר 2004 , לאחר חקירה ראשונית ולפני שימוע שנערך לעלית. לאחר השימוע (במארס 2005) הוחלט פה אחד על-ידי כל הנוגעים בדבר ברשות (היועצת המשפטית, ראש המחלקה הפלילית ועורכת הדין המטפלת בתיק) על סגירת התיק ללא כתב אישום.
סגירת כתב האישום נעשתה עוד בימיו של שטרום כממונה. גם בביהמ"ש טענותיה של כרמית הופרכו אחת לאחת. שלא בפעם הראשונה במשפט - כרמית מנסה לייצר מצג שווא ולשוות למידע עם חלקיים ומגמתיים את חזות הכל. עלית לא פעלה בניגוד לחוק, רשויות המדינה קבעו זאת במספר ערכאות, והאמת חזקה מכל תרגיל".
ניצול לרעה של מונופול או כשל ניהולי? / רקע
ראשיתה של פרשת קדבורי-עלית ב-2002, כאשר חברת קדבורי האנגלית, מיצרניות הממתקים הגדולות בעולם, ביקשה להכניס לשוק הישראלי מוצרי שוקולד מתחרים לעלית, באמצעות חברת כרמית, אך נחשפה לסדרת פעולות אגרסיביות מצד עלית, שלכאורה הכשילו את כניסתה לשוק. הפרשה נחקרה בידי רשות ההגבלים בראשית שנות ה-2000, בשל חשדות כי עלית טירפדה את יבוא מוצרי קדבורי לארץ, ששווקו באמצעות כרמית.
בסיומה של החקירה גיבשה הממונה על ההגבלים דאז, רונית קן, צו מוסכם, שבמסגרתו נקנסה שטראוס-עלית ב-5 מיליון שקל והתחייבה להימנע מפעולות דומות בעתיד. חוות הדעת של הממונה שקדם לקן, דרור שטרום, ניתנה בטרם נערך השימוע לעלית, שלאחריו הוחלט שלא להגיש כתב אישום כנגד החברה.
הפרשה מצויה בימים אלה בכותרות על רקע הדיונים בתביעה האזרחית בסך 36 מיליון שקל שמנהלת חברת כרמית נגד עלית ובכיריה לשעבר, בהם המנכ"ל גיורא בר-דעה. באמצעות עוה"ד זוהר לנדה, שי שרביט ומורן ביקל ממשרד ברנע, טוענת כרמית כי עלית הכשילה את כניסת קדבורי לשוק תוך הפרת דיני ההגבלים העסקיים ושימוש לרעה במעמדה המונופוליסטי.
כרמית הגישה ראיות שנאספו בחקירת הרשות, ובהם עדויות של ספקים וסיטונאים שטענו כי עלית איימה כי תשלול מהם הנחות אם ישווקו את מוצרי קדבורי; וכן מצגות של עלית, מהן עולה אסטרטגיה ברורה לחסום את כניסתה של קדבורי לשוק.
מנגד, הוגשו מטעם עלית תצהירים ומסמכים, במטרה להוכיח כי כישלונה של כרמית נבע מסדרה של החלטות עסקיות שגויות, שפגעו קשות ביכולתה למכור מוצרים.
הצדדים מצויים כעת בעיצומו של הליך גישור, בהמלצת ביהמ"ש, ואולם ההערכות הן כי הסיכויים להגיע לפשרה אינם גבוהים.