חמש שנים להיווסדו של אתר "קיקסטארטר", פלטפורמה לגיוס כספי גולשים ברשת, בעיקר עבור סרטים, והקופה לא חדלה מלהתמלא. למעשה, היא לא עוצרת ולו ושנייה. 33,597 סרטים בשלבים שונים של הפקה השיקו קמפיינים באתר, וסכום הגיוס הכולל עומד עד כה על 164 מיליון דולר. עם זאת, ראוי לציין כי רק 40% מהקמפיינים משיגים את יעדיהם. קמפיינים שלא הגיעו ליעד המבוקש, לא זוכים בכספים שהצטברו. הסיבה היא פשוטה: אנשי קיקסטארטר, הגובים עמלה בסך 15% מסכום הפדיון, אמנם מפסידים עמלה על סכומים לא מבוטלים בקמפיינים שלא הגיעו ליעד (להבדיל מאתר "מימונה" הישראלי, שמאפשר קבלת כל סכום שהצטבר בקופה, גם אם סכום היעד לא הושג), אך מונעים על-ידי ההנחה שהקו להגעה ליעד, הנקבע מראש על ידי יזמי הקמפיין, יהווה מעין תמריץ. חסרים 20 אלף דולר? זה הזמן ללחוץ על המשפחה והחברים. במקרים אחרים, האתגר יביא את יוזמי הקמפיין להשלים את ההפרש מכיסם, ובלבד לזכות בסכום הכולל, מה שפעמים רבות אכן קורה.
השבוע הושלם גיוס המימון לסרט "להיות ג'ורג' קלוני" - סרט דוקומנטרי מקורי, העוקב אחר הדמויות שמדבבות את הדמויות של קלוני ברחבי העולם, במדינות שבהן הצופים מעדיפים דיבוב על פני כתוביות תרגום. עד כמה שזה נשמע נורא, יש לא מעט כאלה, והסרט מתחקה אחר חייהם של המדבבים - חלקם שחקנים מקצועיים, חלקם ממש לא- ביניהם אפילו רופא מנתח. 90 אלף דולר ביקש הבמאי פול מריאנו, ובאופן לא מפתיע, קיבל אף יותר: 91,746 אלף דולר, נכון לכתיבת שורות אלו, שש שעות לפני תום הקמפיין, שארך חודש ושלושה ימים. לא רע, תודו. אבל זוהי חוכמה קטנה, כיוון שקלוני השרמנטי הוא דמות פופולרית, הווה אומר - כסף בטוח.
אפשר לשער שגם אם הסכום היה גבוה פי שלושה, הוא היה מגיע ליעדו, אף שקלוני אינו גיבור הסרט, אלא אותם מדבבים, שחייהם נחשפים. אבל התורמים לא יצאו מקופחים כלל וכלל, וזכו להטבות שונות תחת המותג "ג'ורג' קלוני". למשל, מי ששילמו 4,500 דולר יזכו להקרנה פרטית של הסרט, במחיצת הבמאי, המפיק ואורח נוסף (כנראה שלא מדובר בקולני עצמו), שיגיעו עם פופקורן ועוגיות שוקולד צ'יפס, ויענו על שאלות בסוף הסרט. עבור 3,500 דולר זכה תורם נדיב לקרדיט של "מפיק אחראי". מרבית התורמים, שתרמו סכומים שפויים יותר, זכו בחולצות, מזכרות ובעותקי הסרט.
הפסיכולוגיה של גיוס ההמון
צופים מעריצי סדרת הנעורים "ורוניקה מארס", שירדה מלוח השידורים עוד בעשור הקודם, הביעו את נאמנותם לסדרה, ותרמו מכיסם סכום שיא של 5.7 מיליון דולר, עבור הפקת סרט המשך לסדרה. סכום שעליו לא חלמו יוצרי הסדרה בחלומותיהם הוורודים ביותר - וחלומותיהם הוורודים ביותר היו 2 מיליון דולר- סכום אותו גייסו תוך פחות מ-12 שעות, ואיתו קיוו לגשת לאולפנים, כהערכת פוטנציאל וכהוכחה לכך שהצופים לא שכחו את המתבגרת הרגישה, שכעת היא בגיל לימודים בקולג', למרות שהשחקנית המגלמת אותה, קריסטן בל, כבר בת 33.
יוצרי סדרות אחרות - נשכחות יותר או פחות, ראו כי טוב, והציעו אף הן את פיסות הנוסטלגיה לתרומת ההמון. רובם נכשלו. שכן עושה רושם שהפסיכולוגיה של גיוס הממון מההמון מושתתת על שלושה גורמים: אותנטיות הקמפיין, רעיון מבריק (שימוש בהומור לעולם לא מזיק), ושלב ההפקה בעת הגיוס. כלומר, יוזמי הקמפיין צריכים לשכנע בתשוקת היצירה שלהם, בטיב הסיפור באמצעות תמצות העלילה במשפט אחד ("פרמיס" בעגה המקצועית), ושלב הפקה שרצוי ויהיה ראשוני, כיוון שהקהל מעוניין להיות שותף להישג התחוללות היצירה, ופחות לליטושה הסופי.
בעיה אחת עדיין נותרה: כיצד ניתן להפוך את קהל התורמים הנדיב למשקיעים של ממש, בהנחה שהאתר אינו מאפשר תשלום עבור רווחים?
השבוע עלה "ורוניקה מארס" על מסכי הקולנוע בארצות-הברית, והכניס, נכון לכתיבת שורות אלה, 2.86 מיליון דולר.
זוהי פתיחה מצוינת, וככל הנראה אחרי סוף השבוע הקרוב, שבו הסרט יופץ גם מחוץ לגבולות ארצות-הברית, יגדל הסכום באופן משמעותי. אם הסרט יהפוך להצלחה עולמית מסחררת, והאפשרות הזו קיימת, אפשר רק לנבא כיצד ירגישו אלה אשר היו שותפים למימון הסרט, אך לא יזכו לראות ולו דולר אחד על השקעתם.