ב-2009 החלו לפעול שלוש קרנות המנוף שהוקמו ביוזמת המדינה ובהובלת החשכ"ל - בראשית, KCPS מנוף ואוריגו - במטרה לסייע להוציא את שוק האשראי החוץ-בנקאי מהקיפאון האדיר שאחז בו בשיאו של משבר 2008.
ואולם, מהרגע שבו הוחלט על המהלך, והחלו בהגדרת הקרנות, בבחירת גופים שיפעילו אותן ובגיוס מהמוסדיים, כבר החל שוק האג"ח הקונצרני לצאת מהקיפאון, ונראה היה שקרנות המנוף מצטרפות ל"חגיגה" מאוחר מדי, ולכן נדרשות להשקעה בחברות שלא היו מטרתן המקורית, וברמות סיכון שגם הובילו לכמה נפילות.
ואולם, לאחר כחמש שנות פעילות, מסכמים עתה בקרן אוריגו, בהובלת גבי טרבלסי ודייב גל, את התקופה - "נקודת אמצע הדרך בחיי הקרן" - ומציגים נתונים שלפיהם התמונה דווקא חיובית.
"הרווח הנקי של הקרן ב-2013 מסתכם לכ-105 מיליון שקל, ומשקף שיעור תשואה פנימי (IRR) שנתי של כ-12.7%, כך שה-IRR השנתי הממוצע על תיק ההשקעות, ממועד הקמת הקרן ועד סוף 2013, הוא 12.1%", אומרים ראשי אוריגו. לדבריהם, "ה-IRR שלנו יעמוד לאורך חיי הקרן, כפי שאנו מעריכים עתה, על ממוצע של כ-13% לשנה. עד היום השבנו למשקיעים 252 מיליון שקל".
בתשובה לשאלה האם קרנות המנוף מוכיחות את עצמן, עונה טרבלסי: "חד-משמעית - קרנות המנוף מילאו את ייעודן. אין לי ספק בכלל". לדבריו, "השקענו כ-920 מיליון שקל באשראי לחברות שהיו להן אג"ח בהיקף של 2.2 מיליארד שקל, ומצב החוב של ה-2.2 מיליארד שקל השתפר מעצם היותן של קרנות המנוף, בגלל הציפיות שהן יצרו. הרבה מאות מיליוני שקלים היו יורדים לטמיון, ובזכות הפעילות שלנו הם לא ירדו לטמיון".
עוד הוא אומר, כי "בשלוש מהחברות בפורטפוליו שלנו אפשרה הפעילות של אוריגו החזרה ודאית של כל החוב- באורד, באדוונטק ובתדביק, שכל האג"ח שלהן נפרע. גם בפולאר אין לי ספק שהיה יכול להיות אחרת אם לא היינו משקיעים".
לקרנות המנוף נקבעו שבע שנות פעילות ועוד שלוש שנים אופציונליות, כך שכעת הן באמצע החיים. "זהו זמן טוב לסיכום ביניים - כאשר אפשר כבר לעשות הערכה והתיק כבר די בשל", אומרים טרבלסי וגל.
היקף הגיוס של אוריגו עמד על 1.25 מיליארד שקל, ואנשיה השקיעו כ-1.1 מיליארד שקל ב-18 חברות (כולל השקעה בתיק אג"ח בשוק המשני). מח"מ התיק עומד על כארבע שנים, וכ-83% מההשקעות הן עסקאות אשראי.
כמו כן, באוריגו מספרים שהיחס הממוצע של תיק האשראי מול הבטוחות (LTV) הוא כיום כ-0.65, "יחס כמעט בנקאי, עם תשואה גבוהה יותר", הם אומרים. "כ-40% מההשקעות התבצעו הדרגתית, כהשקעות המשך בחברות המטרה, וזה מאפשר להשביח את מצב החברות".
"מעורבות ניהולית וליווי מקרוב"
ראשי אוריגו מציינים, כי "זוהי הקרן ולשם כך היא הוקמה. אנו החלטנו להתמקד בחברות ריאליות, והתמקדנו בחברות תעשייה מוטות יצוא, ובחברות שיכולה להיות בהן מעורבות ניהולית שלנו וליווי מקרוב של תהליכי רה-ארגון פיננסי, השבחה ורכישות. התמקדנו בחברות שיכולנו להוציא בהן תשואה גבוהה, ובעסקאות של קווי אשראי לאורך זמן. יכולנו להשקיע בשנה הראשונה רק בחברות עם תשואת נדל"ן, אבל זו לא הייתה המטרה".
מתוך 16 עסקאות (שאינן כוללות ניהול פיננסי של תיק אג"ח קונצרני בשוק המשני), השקיעה אוריגו בין היתר עשרות מיליוני שקלים בחברות שקרסו - התכוף (35 מיליון שקל) ואינספייר (87 מיליון שקל).
"בהתכוף ובאינספייר הגענו לתהליכי חדלות פירעון", אומר טרבלסי, ומוסיף ש"כתוצאה מהבטוחות שלנו, אני מניח שהריקברי שלנו שם יהיה גבוה, וללא הפסדים ניכרים. בהתכוף לא נפסיד על החוב המקורי, ובאינספייר, אם נרשום מחיקה, היא כנראה תהיה זניחה".
- גם בערוץ 10 העמדתם הלוואה, לחברה שנראה שהיא עומדת על כרעי תרנגולת.
טרבלסי: "ערוץ 10 עומד בכל התחייבויותיו כלפי אוריגו על פי לוחות הזמנים שהוגדרו, הן באשר לקרן והן באשר לריבית".
מנגד, דייב גל מציין לחיוב את ההשקעה בפולאר השקעות - שבה הושקעו 91 מיליון שקל בארבע מנות. "בנובמבר האחרון נחתם הסדר מורכב ומקצועי, עם הזרמת בעלים, וללא תספורת. ההשקעה שלנו אפשרה לחברה לפעול כעסק חי". השקעה נוספת המצוינת לחיוב היא אורד - אשר לה העמידה אוריגו אשראי של 45 מיליון שקל. היום מחזיקה אוריגו בנתח ממניות אורד מערכות בקרה, "ששווה הרבה כסף. בשורה התחתונה זו כבר חברה אטרקטיבית למשקיעים".
מבנה דמי הניהול של קרנות המנוף נקבע על-ידי האוצר. בתקופת ההשקעה מדובר על כ-1% מההתחייבויות - בכל אחת משלוש השנים הראשונות, ולאחר מכן זכאיות הקרנות לדמי ניהול קבועים של 0.5%. נוסף על כך הן זכאיות לדמי ניהול הנגזרים מהצלחה.
- כמה דמי ניהול ישלמו לכם המוסדיים בסופו של יום?
"למוסדיים זה יסתכם בסדר גודל של 1%-1.2% לשנה, לפי הערכה עדכנית שלנו". במספרים מדובר בכ-13.5 מיליון שקל לשנה בממוצע, ובסה"כ כ-130-140 מיליון שקל.
"השאלה של קרן המשך איננה שאלה טכנית"
קרנות המנוף סיימו זה כבר את תקופת ההשקעה שלהן, וכעת הן מנהלות את הפורטפוליו שבידן. יחד עם זאת, עד כה לא ידוע על קרן שנייה שיוצאת לדרך על-ידי מי מקרנות המנוף (בעבר דווח על כוונתה של בראשית להקים קרן שנייה בשם שמות). בדרך כלל מדובר על שלב טבעי עבור קרנות השקעה, שמתקבל בקרב המשקיעים כאשר אלו מרוצים מהשקעותיהם.
- האם אוריגו תקים קרן המשך?
טרבלסי: "השאלה של קרן המשך או לא קרן המשך אינה טכנית. השאלה היא מהו המוצר שלך, והאם יש לו ביקוש. אם יש לך ערך, ואתה מגדיר היטב מה אתה עושה, יהיה לך ביקוש.
"יש מחשבות לבי גיוס קרן חדשה. טרם החלטנו. אנו שוקלים את הדברים, אבל השאלה היא גם מה יקרה בשוק. בשנים הקרובות המערכת הבנקאית הולכת לפינה שהכניסו אותה עם הרגולציה, שמאופיינת באזורים יחסית בטוחים. גם השוק המוסדי, מטבעו, צריך להיות שוק סולידי, ולא לסיכון גבוה - בעיקר הכספים שהוא מנהל.
"כך, השוק צריך מוצר שמטפל בחברות בגודל בינוני, ויודע לתת אשראי לחברות בינוניות, גם כשמדובר בחברות בסיכון בינוני. לכן, כבר היום יש ביקוש למוצר שלנו".
- נראה שהתקנות של הממונה על שוק ההון דורית סליגנר בעניין הגבלת ההוצאות הישירות, המותרות לגבייה מהחיסכון הפנסיוני נוסף על דמי הניהול, עלולות לפגוע באטרקטיביות שלכם ביחס למוסדיים.
טרבלסי: "אנו לומדים את ההוראות, עכשיו שהן השתנו. אבל ברור לי שכדי לייצר תשואות שאינן אפסיות בסביבת ריבית אפס, צריכים להיות מכשירים שמאפשרים העלאת תשואה באמצעות גורמים מתמחים. אנו גורם מתמחה, הטוב ביותר בתחום הזה. יש לנו ניסיון בלקחת חברה אחת מנקודה אחת לנקודה שנייה".
כך או אחת, נזכיר כי קרנות המנוף גייסו כ-4.5 מיליארד שקל - כרבע מהסכום מהמדינה והיתר מהגופים המוסדיים.
