יאיר נוה היה אלוף הפיקוד הראשון שחבש כיפה. אני, כאדם לא מאמין, חושב ומרגיש שלאדם מאמין יש ערכים מוסריים יותר מאחרים. כי אצל הדתי זה לא רק ענין של חוק מדינה, אלא גם ציווי אלוהי.
לא תגנוב, לא תנאף וכל השאר. אבל במציאות אני רואה שאנשים מאמינים רגישים הרבה פחות ממני לטוהר המידות והמעשים אצל אנשים כמותם. לא רק שאינם מגנים, אלא אף מגוננים, אפילו על כאלה שמגיעים לבתי סוהר.
איש "ערכים"
נוה תמיד הציג עצמו כאיש של ערכים. והנה אתמול (ב) אני קורא ב"ישראל היום" ש"צהל משלם כמה מאות אלפי שקלים בשנה לסגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר נוה, שמקבל הן משכורת והן פנסיה צבאית - בעודו ללא תפקיד מוגדר".
בידיעה מסופר שעיסוקו העיקרי של נוה בימים אלה זה להמתין לפרישת הרמטכ"ל הנוכחי, כדי להשתתף במירוץ למינוי הרמטכ"ל הבא. בתקופת ההמתנה הוא מקבל מהצבא, כאמור, סכומי עתק בשביל להיות משוחרר מבעיות פרנסה. (אם כי גם הפנסיה לבדה משחררת אותו מבעיות כאלה).
איש ה"פרויקטים"
בכל זאת, מה עושה נוה בשביל המשכורת השמנה שהוא מקבל בנוסף לפנסיה הלא רזה? - פרוייקטים. זו התשובה שניתנה לישראל היום היום על ידי דובר צה"ל. מדי פעם מטילים עליו פרוייקט. איזה פרוייקטים הוא ביצע עד היום? -האם אין בצה"ל קצינים המסוגלים לבצע את אותם פרויקטים? - לא מדברים על זה.
העיתון מציין שסידור זה אינו בניגוד לנהלים. כאילו שיש בכך הצדקה. אם כבר, יש לדרוש לבטל נהלים שאינם רואים פגם בקצין המקבל שתי משכורות על לא עבודה ממש בכפו. העניין הזה הוא מחלה ותיקה בצה"ל. קצינים השתחררו בשנות הארבעים לחייהם, לקחו את הפנסיה והלכו אתה לעבוד במקומות אחרים - והרי לכם הכנסה שגם מנכ"ל חברה בינונית לא היה בוחל בה.
איש עם "תפקיד"
אחר כך באים ודורשים תוספת לתקציב הביטחון. של נוה. לא מפסיקים ומבטלים הסדרים שעלולים להיראות כשחיתות ציבורית. לא אומרים לנוה שמע אלופי, אתה יכול לקבל או את הפנסיה או את השכר. לא אומרים לו שמע, אין לנו תפקיד בשבילך. הולכים וממציאים לו תפקיד שלא נחוץ לאף אחד. האם היה מוגזם לצפות מאיש העקרונות נוה לסרב בעצמו לסידור מפוקפק כזה? שיש מי שיראה בו אפילו פגום מוסרי וערכי.
הצבא אומר שהוא מתיעל. המקרה של נוה מוכיח שלא מספיק. אנשי האוצר וחברי הכנסת צריכים לעשות מהמקרה של נוה טסט קייס. לא מתחילים לדון בתוספות לביטחון עד שלא מפסיקים את הסידור עם נוה, ועם אחרים כמותו. צריך לחנך אנשי עקרונות שצריך לקיימם גם כשזה נוגע לכיסם הפרטי.