גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"משרד מבקר המדינה לא נגד עובדי חברת החשמל אבל מה שמשולם שלא כדין - בבקשה להפסיק את זה באופן מיידי ולהחזיר את הכסף", כך אמר היום (ד') המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה צבי ורטיקובסקי בישיבת הוועדה לביקורת המדינה שנערכה הבוקר בנושא הסדרי הפנסיה בחברה. "אני מסתובב במשרד מבקר המדינה כבר כמה עשרות שנים והייתי מעורב בכתיבה של לא מעט דוחות וזה אחד החמורים שבהם. הלכנו בית הלל ועשינו ביקורת במשך שלוש שנים וראינו הפרשות שלא כדין בהיקף של למעלה מ-11 מיליארד שקל. אלה סכומים שמשפיעים לא רק על האיתנות הפיננסית של חברת החשמל אלא גם ברמה האסטרטגית על כל המשק".

ורטיקובסקי הציג בישיבה את ממצאי דו"ח מבקר המדינה שפורסמו ב-2012.

"ניקח כדוגמה את משכורת י"ד. על פי הסכם בין הממשלה לחברה מ-1975, כל תוספת שכר הייתה צריכה לקבל אישור ממשלה. פנתה החברה לממשלה לשלם משכורת י"ד. ב-1981 הממשלה אמרה - "לא" אבל עד היום החברה משלמת והיום מנהלים מו"מ כדי להכשיר את זה. איך הממונה על השכר יכול להכשיר בדיעבד תוספת שהממשלה התנגדה לה?".

"מי אחראי על זה? משהוקמה רשות החברות הממשלתיות היא הייתה צריכה לפקח על זה. לבוא ולקבל פעם אחת תמונה כוללת מה היקף החריגות הכולל - לא מגיעים לזה אלא כל פעם עושים פעולות שהן טלאי על טלאי. כל רגולטור מושך לכיוון שלו. על רקע זה הקמנו פורום של רגולטורים אבל התברר שאחד מנטרל את השני וכנראה שהפורום הזה מת מיתת נשיקה. יש ציפייה שרשות החשמל תכיר בהפרשות לפנסיה במסגרת התעריף. אנחנו כמובן סבורים שכל עוד מדובר בחריגות שכר דינן שלא להיות מוכרות. זה מקור לוויכוחים אינסופיים בין החברה לרשות החשמל".

ורטיקובסקי מתח בדבריו ביקורת חריפה על הנהלת חברת חשמל והאשים אותה כי היא מתנהלת בשיטת מצליח. "מחליטים בהנהלה לשלם תוספות שכר ללא אישורים לא של ממשלה ולא של ממונה על השכר ולא של רשות החברות ולאחר מכן כשבאים גופים כמו מבקר המדינה ומעירים - אז בסופו של דבר לא מתקנים ולא מחזירים. מגיע משרד מבקר המדינה ומוציא דוח ב-2012 ומצביע על היקפים של 3.4 מיליארד שקל חריגות שכר - וממשיכים לשלם. החברה מודיעה שהיא חולקת על קביעות מבקר המדינה וממתינה שהממונה על השכר יכריע בנושא ואז כשהממונה על השכר מודיע לחברה שיש חריגות שכר - זה מגיע לבית הדין לעבודה וכורכים את זה ברפורמה.

יש פה הסדר שדור א' ודור ב' בחברת החשמל נהנים מפנסיה תקציבית מצד אחד ומצד שני יש קופה צוברת שאליה חברת החשמל מפרישה כספים. בעקבות התיקון הרטרואקטיבי של הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2009 נוצר הפרש של 8.8 מיליארד שקל בין המחויבות האקטוארית שרשומה בספרים של חברת החשמל להפרשות בפועל. ההפרש הזה הצטמצם לכ-6 מיליארד שקל של עודף הפרשות לקופה. סכומים כאלה אין ספק שהם משפיעים על האיתנות הפיננסית של החברה. התופעה הזו קוראת בין היתר עקב שימוש בשני תקנים חשבונאיים IAS 19 לדוחות ו-IAS 26 לקרן. אין מקום לנהל לפי שני תקנים חשבונאיים שונים. צריך להכריע לפי IAS 19".

ורטיקובסקי מתח בדבריו ביקורת על הרגולטורים המפקחים על פעולתה של חברת החשמל ואמר כי ורטיקובסקי המשיך וסיפר כי "בנוסף מצאנו חשבון סודי שבו 2 מיליארד שקל בגין גילום מס של הטבות ורכיבי שכר שהם לא קצבתיים התשלומים השוטפים שולמו מקופת החברה ולא נגעו בחשבון הנאמנות. בעקבות הדיונים הועברו מתוך הקרן כ-600 מיליון שקל אבל עדיין יש ויכוח לגבי 1.6 מיליארד שקל. עוד ממצא שאליו הגענו זה שמשלמים שכר שהופך שלא כדין כמרכיב פנסיה. היקף החריגות הסתכם לפחות ב-3.4 מיליארד שקל בין 1996 ל-2008. הייתה התחייבות של הממונה על השכר לבצע ביקורת של החריגות - ההתחייבות הזו לא מתממשת והתשלומים נמשכים וכשהממונה על השכר ניסה לגבות - זה הגיע לבית הדין לעבודה ונתקע שם".