גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען הישראלי שנלחם ב"סופר חיידקים" בעזרת... סייבר

בעידן שבו יותר ויותר חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, פרופ' אשל בן-יעקב מציע: במקום להרוג אותם, צריך לשבש את התקשורת ביניהם ■ איך זה מתאפשר, איזו בשורה יש כאן עבור חקר הסרטן, וכמה זמן לקח לקהילה המדעית להפסיק ללעוג לו

זהו פרדוקס ידוע במערכת הבריאות הציבורית: בתקופות של התפרצות מחלות, כמו למשל מגפת השפעת שאירעה בחודשי החורף, המקום שאליו נוהרים אלפי ישראלים כדי לשפר את בריאותם הוא בעצם המקום המסוכן ביותר עבורם. לבתי החולים ברחבי הארץ מגיעים חולים תשושים, בדרך כלל עם מערכות חיסוניות מוחלשות עקב שימוש באנטיביוטיקה, ולמרבה האירוניה, דווקא שם - על-פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בישראל ומחוצה לה - ישנם יותר חיידקים בעלי עמידות לאנטיביוטיקה.

גם הסטטיסטיקה ידועה ומחרידה: יותר 4,000-6,000 ישראלים מתים מדי שנה בבתי חולים מזיהומים, וברחבי העולם המערבי נחשבים זיהומים מחיידקים כאלה לסיבת המוות השלישית הכי נפוצה. לאור העובדה שהחיידקים מקדימים אותנו בהסתגלות לסוגי האנטיביוטיקה החדשים, יש להניח שמקרי המוות מסיבה זאת רק ילכו ויתרבו.

"השימוש הבלתי אחראי באנטיביוטיקה גורם לזה שהזנים של החיידקים שמופיעים נהיים יותר ויותר מתוחכמים", מסביר פרופ' אשל בן-יעקב מאוניברסיטת תל אביב, ומשום כך הוא מציע גישה שונה לחלוטין כדי להילחם ברוצחים השקטים והמתוחכמים: מלחמת סייבר.

מה זה אומר בדיוק? בלי להיכנס יותר מדי לעומקים המדעיים שפרופ' בן-יעקב חוקר במעבדה שלו, אפשר להגיד בעצם שהוא מציע פשוט לשבש באופן כימי את המסרים שהחיידקים מעבירים ביניהם. שיבוש כזה, הוא טוען, לא רק עשוי לגרום לחיידקים לחדול מפעילותם המזיקה, אלא אפילו יוכל לגרום להם להרוג אלה את אלה עד להשמדתם. אם נחזור לדימוי הצבאי, בן-יעקב בעצם שולל את התפיסה המקובלת, הגורסת כי על מנת להילחם בזיהום חיידקי יש להשתמש ב"הפצצות שטיח" של אנטיביוטיקה, או אפילו ב"טילים מונחים" של אנטיביוטיקה שמותאמת לזיהום הספציפי. העתיד הוא במודיעין.

העניין הוא שעל מנת לעשות את זה, צריך לשבור מיתוס אחר בנוגע לחיידקים: בניגוד לכל אינטואיציה, וכשהוא נלחם נגד זלזול מצד לא מעט קולגות, בן-יעקב הצליח להפריך את התדמית המקובלת של החיידקים כעדת זומבים מיקרוסקופית שכל מעייניה נתונים לזלילה בלתי פוסקת. במציאות, הוא גילה, חיידקים מתקשרים זה עם זה באמצעות "ציוצים" כימיים שמאפשרים להם לנווט, ליצור מבנים מורכבים שמשתנים על-פי הצורך, ואפילו לתכנן לעתיד.

"החיידקים הם לא סתם האב הקדמון של כל צורות החיים בכדור הארץ", הוא מסביר את הרציונל. "אתה יודע ש-10% מהגנים שלנו הם גנים של חיידקים שנמצאים אצלנו כמעט ללא שינוי? אני אתן לך עוד דוגמה: החושים שלנו מגיעים מהחיידקים. חוש הטעם: חמוץ, מר, מתוק, מלוח. אצל החיידק זה לא חוש אלא רצפטורים. כדי לשרוד הוא צריך לזהות מלחים בסביבה, את רמת ה-PH, שזה חמיצות. הוא צריך לזהות חומרי רעל, שזה הטעם המר. וסוכרים כמובן. גם חוש הראייה מגיע מהחיידקים. ישנם חיידקים שמזהים אור ולפיו הם מנווטים. החיזור בכל מערכת החי מגיע מהחיידקים".

- ואתה טוען שלכל חיידק יש אינטליגנציה מסוימת? או שהם רק פועלים בצורה אינטליגנטית כשהם יחד?

"הרעיון היה שכדי לראות אם לכל פרט יש יכולות משל עצמו, אתה צריך להסתכל על הקבוצה וזה נתפס כמשהו מאוד-מאוד משוגע. מה שעשיתי היה לעשות תצפיות ולא להסתמך על דיווחים. מאז גילוי הדנ"א הפסיקו להסתכל על חיידקים כעל מושבות, וכשאני הסתכלתי על זה ראיתי שההתנהגות שלהם מנוגדת לכל אינטואיציה".

כשאני מבקש הסבר, הוא משחזר מהלך מדעי מרתק, ומציין שעל מנת לנוע במרחב (או על-גבי צלחות הפטרי במעבדה) החיידקים מייצרים חומר סיכוך שבאמצעותו הם מחליקים ליעדם: "שמתי את החומר בצלחת עם מצע מזון עני ויצרתי עבורם דילמה: הם צריכים להיות יחד על מנת לנוע, אבל אין להם מספיק אוכל. ומה שקורה זה שהם יוצרים צורות יפות ושולחים מעין 'ענפים' שמחפשים מזון. לאחר מכן התברר לי, כשהעברתי חלק מהמושבה לצלחת חדשה, שאחרי כמה דורות הם התמיינו לקבוצות שכל אחת מהן מבצעת משימות אחרות".

אגו של מדענים

תפיסת העולם של בן-יעקב לגבי חיידקים, והמחקר המדעי שנגזר ממנה, זכו לקבלת פנים כמו שרק חוש התחרות והאגו בעולם המדעי יכולים לארגן. "היו אנשים שיצאו מהרצאות שלי באמצע ואמרו שהם לא מוכנים לשמוע כאלה שטויות. היו ביולוגים שטענו שאני בכלל לא רואה חיידקים אלא זיהום של פטריות. זו הייתה הרמה".

- למה אתה חושב שזה קרה?

"התחלתי עם שאלות שלא שואלים ואכלתי עם זה המון-המון קש. כי ברגע שאתה משתמש בטרמינולוגיה שבדרך כלל משתמשים בה לגבי האדם, מיד חושבים שאתה עושה האנשה של בעל החיים. אם אתה אומר שלחיידקים יש יכולות קוגניטיביות, אנשים קופצים. יש כאלה שאומרים ששימוש במושגים הללו לא נכון ומטעה את המחקר".

- ומה אתה משיב להם?

"אני חושב שזה דווקא עוזר לחדד את השאלות. יש פה שאלות פילוסופיות כי יש פה יצור שאתה לא יכול לתחקר, אז איך אתה מגיע למסקנה שיש להם יכולות קוגניטיביות ואינטליגנציה או משהו שמגדיר אינטליגנציה? כשהתחלתי את המחקר כל העניין של אינטליגנציה חברתית ושל חוכמת ההמון לא היה חלק מהדיון, וכשאמרתי שיש לחיידקים התנהגות שיתופית, האמירה הזו נחשבה בקרב המיקרוביולוגים מהמיינסטרים לאמירה חסרת שחר. הם חשבו שזה אוסף של יצורים פרימיטיביים שכולם העתק זה של זה, ומדי פעם קורות להם מוטציות שמאפשרות להם להתגבר על תנאים משתנים".

- חוסר פרגון אקדמי קלאסי.

"זה יותר עניין של הסיקור בתקשורת. זה גורם לאנטגוניזם בקרב הקולגות. אנחנו ממומנים על-ידי החברה כדי לעשות את מה שאנחנו עושים, אבל חובה עלינו להציג את הידע שלנו בפני החברה, וכשמישהו עושה את זה, מה שקורה זה שהוא בדרך כלל מקבל מהסביבה האקדמית פידבקים שליליים. יש המון מדענים ישראלים שעושים עבודה מצוינת, אבל אני יודע שהם לא משקיעים בפרסום ההישגים הללו לתקשורת משום שהם ממש חוששים מהתגובה של הקהילה המדעית. יש אמנם תמיד אנשים שמפרגנים, אבל מפני שאנחנו ביצה קטנה פה, זה יותר חמור מאשר במקומות אחרים. כל דבר שאתה עושה למען הקהילה - כמו הרצאות מדע פופולרי למשל - נתפס כמשהו שאתה עושה ממניעים נסתרים כאלה ואחרים".

רק אחרי שפרסם ב-2004 מאמר על התקשורת הבין-חיידקית במגזין נייצ'ר היוקרתי, קיבל בן-יעקב הכרה ממסדית. כיום נחשב המחקר שלו לפרדיגמה השולטת בתחום, אולם הוא אומר שהמחקר שלו עדיין נתפס כפרובוקטיבי.

בשורה של ממש בחקר הסרטן

התובנות של בן-יעקב לגבי הצורה שבה חיידקים משתפים פעולה זה עם זה ומתקשרים זה עם זה הובילו אותו בשנים האחרונות לתחום אחר - חקר הסרטן. מתברר שהתנהגותם של התאים הסרטניים מזכירה מאוד את אלה של החיידקים מבחינת יכולתם לשתף ביניהם פעולה ולהעביר מסרים בדרך להגשמת מטרתם - השמדת תאים בריאים.

כל זה נשמע טוב ויפה, אולם בן-יעקב מסביר שהמציאות מורכבת יותר. כדי לדעת כיצד לשבש את האותות שהחיידקים או התאים הסרטניים מעבירים ביניהם, הוא אומר, "אתה קודם כול צריך לדעת לדבר את השפה. אתה צריך להשקיע במחקר כדי ללמוד אותה. זה לא שצריך להתחיל הכול מהתחלה בכל פעם, משום שאמנם לכל חיידק יש את הניואנסים שלו, אבל ישנם עקרונות כלליים".

- פרט בבקשה.

"כיום רוב האנשים מסתכלים על הגידול הסרטני כאוסף של מוטציות אקראיות. הם חשבו שכל התאים בגידול הסרטני המרכזי הם אותו הדבר, והתעלמו מהתקשורת בין התאים. עדיין אין אף חברה שמייצרת תרופה שפוגעת בתקשורת בין החיידקים או בין התאים הסרטניים. יש הרבה מאוד ידע לגבי סרטן, אבל אנשים לא אוהבים לשמוע את זה שלתאים סרטניים יש יכולות קהילתיות עם אינטליגנציה חברתית. הם לא מוכנים לקבל את זה שיש להם תוכנית ושזו לא סתם מוטציה שגורמת להם לגדול בצורה פרועה".

גם אם בן-יעקב ועמיתיו יצליחו לקדם את התחום וליצור את הבסיס המחקרי לתרופות שישבשו את יכולותיהם של חיידקים ושל תאים סרטניים לתקשר, הוא אומר שהאתגרים גדולים ומתמשכים: "הרעיון הוא שבשלב הראשון אתה יכול לשלוח חיידקים שאתה מתכנן אותם כסוס טרויאני, ואחר כך אפשר לשלוח מסרים אחרים. זה בדיוק כמו בשדה קרב אמיתי. אתה חייב להיות מעודכן. אף פעם לא תוכל לומר, פיתחתי משהו ועכשיו אני הולך לנוח. אתה כל הזמן צריך להיות מוכן לצעד הבא. זה כמו מלחמה בטרור. תפסת מסלול אחד של העברת נשק, ואתה יודע שהצד השני כבר התחיל לעבוד על מסלול אחר. עם זאת, כשאתה אומר מראש לחברות התרופות שזמן החיים של התרופה לא יהיה כזה ארוך משום שהיא תצטרך כל הזמן להשתנות, הן לא אוהבות את זה. כיום אישור של כל תרופה עולה סכומי עתק. זה מאבק מאוד בעייתי".

יחד עם זאת, ולמרות הבעיות הגדולות, בן-יעקב אומר שעוד לפני פיתוחן של תרופות ללוחמת סייבר ביולוגית אפשר לעשות דברים אחרים, טריוויאליים למדי, שישפרו את מצב בריאות האנושות. "צריך למשל לאסור את השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות כפי שזה נעשה כיום. זה גורם לכך שיש כל הזמן זנים עמידים; ישנו גם עניין הלחץ של חברות התרופות על הרופאים לרשום עוד ועוד אנטיביוטיקה; ישנה התופעה שאנשים לא לוקחים את האנטיביוטיקה שלהם עד הסוף, ואז מה שלא הורג את החיידקים לגמרי, כמובן מחזק אותם; מעבר לזה, בבתי חולים יש זיהום רציני מאוד בניגוד למה שאנחנו רוצים אולי לחשוב. 50% מהפעמים שרופאים עוברים מחולה לחולה, הם לא שוטפים ידיים. רק שינוי התודעה יביא לשינוי מהותי. את כל הדברים הללו אפשר וצריך לשנות".

- ומה לגבי תרופות לוחמת הסייבר שעליהן דיברת?

"אני הרבה יותר אופטימי לגבי פיתוח של תרופות כאלה נגד סרטן מאשר נגד חיידקים, וזה בעיקר מה שאני מתעסק בו כיום. בכל יומיים יש טיפול חדש לסרטן שמתואר כמשנה סדרי עולם, אבל בסופו של דבר - אם נוריד את השיפור המשמעותי בתמותה מסרטן ריאות בגלל שפחות אנשים מעשנים בעקבות קמפיין נגד העישון - אנשים עדיין מתים מסרטן כמו פעם".

- אז מה גורם לך להיות אופטימי?

"בעיקר הגישה: כשהצגתי את הרעיונות שלי בזמנו בתחום החיידקים זרקו עליי חיידקים; אבל כיום הם מתקבלים. החוקרים המובילים בעולם יודעים שאנחנו תקועים אף שיש עוד ועוד מידע שמצטבר, אבל הוא כל-כך רב שהוא מקשה עלינו לבנות תמונה. אנחנו רואים שכל סרטן הוא שונה, ושאותו סרטן אצל אנשים שונים הוא שונה, ואנשים מחפשים נקודת השקפה חדשה. ואני חושב שהמחקר שלנו בתחום החיידקים יכול להיות נקודת ההשקפה החדשה הזו. אני מעריך שהשנה או בשנה הבאה יהיה פרס נובל בתרפיה חיסונית, וזה ייתן דחיפה לתחום כולו. אני חושב שבתוך חמש שנים נוכל כבר לראות את התוצאות".

הכתבה המלאה - במגזין G

עוד כתבות

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה