סנגיונג מוטור הקוריאנית עברה מאז לידתה מסלול מכשולים עסקי בדרגת אקסטרים. היא החלה את פעילות הרכב הבינלאומית שלה בתחילת שנות ה-90 במסגרת מיזם משותף עם דיימלר בנץ הגרמנית וב-1997, לאחר שנקלעה לקשיים, נרכשה על ידי קבוצת דייהו מוטורס הקוריאנית. זו היתה מנוחה קצרה לאחר שבשנת 2000 שוב הוצאה למכירה על ידי הבנקים הנושים בעקבות הקשיים אליה נקלעה דייהו עצמה במהלך התפוצצות הבועה האסיאתית.
ב-2004 שוב נרכשה השליטה בחברה, הפעם על ידי SAIC הסינית, אבל היחסים היו קצרי מועד ובינואר 2009 מצאה החברה את עצמה בפעם השלישית על המדף בחסות כונס הנכסים לאחר שצברה הפסדים של עשרות מיליוני דולרים. בפברואר 2011 הגיעה החברה אל המנוחה והנחלה - בינתיים - לאחר שהשליטה בה נרכשה על ידי הקונצרן ההודי השאפתני מהינדרה.
הכיסאות המוזיקליים העסקיים הותירו חותם על החברה גם בשוק הישראלי, שבו צנחו המכירות מכ-600 כלים 2005 ל-115 כלים בלבד בשנה שעברה.
למזלה של סנגיונג נותרה החברה ממוקדת בפלח רכבי הכביש-שטח הגדולים, שבו קצב החידושים איטי יותר והשוק פחות רגיש לטרנדים אופנתיים - מה שמאפשר להאריך את מחזור החיים של הדגמים בהוצאה נמוכה יחסית. כך מגיע אלינו, לאחר תהליך מקיף של שדרוג, סנגיונג רקסטון, ששורשיו נמתחים 12 שנים אחורה.
מתיחת הפנים הקוסמטית שעבר הרקסטון לא הייתה מביישת כוכבת הוליוודית מזדקנת. מנתחים פלסטיים מיומנים מבית סדנת ג'יוג'ארו האיטלקית עיצבו מחדש את הפגושים והגריל, מתחו והידקו את מרווחי הגוף, הורידו שומנים מיותרים, התקינו פנסים עדכניים מלפנים ומאחור והעניקו לרכב זנב מודרני, שמשתלב בעיצוב בצורה הרמונית. אמנם הפרופיל הצדדי עם עמוד הגג האחורי הנוטה בזווית הפוכה עדיין מזכיר את שורשיו ואת גילו של הכלי, אבל עם בחירה נכונה של צבע ושל חישוקים - מומלץ לשדרג את חישוקי ה-16 אינץ' התקניים - העיצוב לא יבייש את בעליו גם ביום שישי בערב.
תא הנוסעים כבר חושף את מגבלות התקציב. עיצוב עמדת הפיקוד נטוע עמוק בעשור הקודם עם לוח מחוונים אנלוגי קלאסי, צגים דיגיטליים ירקרקים בעיצוב מיושן, הגה ענק ומגושם ומתגים פלסטיים גדולים, שנוטים להיות דביקים לעיתים. זה לא נורא עבור רכב כביש-שטח גדול וקשוח, והתקנת מסך מגע גדול לאחר הרכישה תשפר את המצב, אבל אופנתיות אין כאן.
מנגד, איכות הייצור והחומרים השתפרה עם דיפוני פלסטיק רכים בסביבת הנהג, מושבים משודרגים ודיפוני דלתות נאים למראה. הכלי גם מחדיר לתא מעט רעשי רוח ודרך, והרעש הדומיננטי הוא טרטורו של המנוע.
הרקסטון 2014 שומר על הפלטפורמה של קודמו עם בסיס גלגלים נדיב, יחסית באורך 2.82 מ' - ארוך מזה של הלנדקרוזר, למשל. הגובה הנכבד והמידות מתורגמים למרווח רגליים טוב בשורת המושבים השנייה והמרווח בשורת המושבים השלישית מקבל ציון "נסבל פלוס". הגישה לצמד המושבים האחוריים עדיין מגושמת למדי, מרווח הראש הוא מהטובים בקבוצה ובסך הכל זה כלי שיכול לשאת למרחקים סבירים ארבעה-חמישה מבוגרים פלוס שני מתבגרים, אם כי במחיר של ויתור על נפח מטען שימושי כאשר כל המושבים פתוחים.
בתוך החרטום המעוצב שוכן מנוע טורבו-דיזל 2 ליטר מודרני מתוצרת VM האירופאית. זהו מנוע מדור אחרון, שמשמש כיום לא מעט דגמים של ג'נרל מוטורס ויונדאי/קיה. למרות נפחו הקטן יחסית הוא מייצר הספק מכובד של 156 כ"ס ומומנט נאה של 36 קג"מ, שזמין כבר ב-1500 סל"ד.
המומנט העניק לכלי תחושה של סחיבה מכובדת גם בעליות של הגליל ואפשר לו לנוע בנינוחות במהירויות שיוט מכובדות על הכביש המהיר. כמובן, שעם משקל עצמי שנושק ל-2 טון, אי אפשר לצפות לביצועים נמרצים מדי והזינוק מאפס ל-100 קמ"ש אורך כ-13.2 שניות.
צריכת הדלק הממוצעת, כ-13 קילומטרים לליטר סולר, קרובה למדי למקובל בפלח. יחסית לדיזלים היפנים הגדולים זה גם מנוע שקט יחסית בתנועה, אם כי בסיבובי סרק ובהתנעת בוקר אין ספק לגבי אופיו הדיזלי. ביחד עם החלפת המנוע קיבלנו תיבת ההילוכים אוטומטית חדשה, שאמנם מסתפקת בחמש מהירויות אבל מותאמת היטב למנוע ומוציאה ממנו את המיטב עם תגובות זריזות יחסית להורדת הילוכים והילוך חמישי ארוך, שמרגיע את השיוט על הכביש המהיר.
על האספלט זהו כלי נוח יחסית, ומעבר על שיבושי כביש מייצר הרבה פחות תנועות מיותרות על צירי האורך והרוחב. פסי האטה גבוהים עוברים מתחתיו ללא דרמה ויכולת הטיפוס שלו על מדרכות מצוינת. יש בשוק כלים עם היגוי טוב יותר ומדויק אבל גם כאן ניכר שיפור ביחס להגה המרחף שאפיין את הכלי בעבר. בסך הכול זה כלי די נעים לנהיגה בקצב סביר.
סנגיונג החלה את דרכה המוטורית כיצרנית של רכבי שטח צבאיים והיא משמרת עד היום את מורשת השטח שלה. הרקסטון מצויד בשלדת סולם חסונה ובמערכת הנעה כפולה רצינית עם הילוך כוח - פריט די נדיר בפלח רכב הפנאי האופנתיים של ימינו - ויש לו מרווח גחון סביר וחוסן מבני רב. הוא לא התקשה לצלוח את אתגרי השטח הטיפוסיים שהצבנו בפניו ועכברי שטח מנוסים טוענים, שעם קצת שיפורים הוא יכול להיות כלי חקלאי. אנחנו לא יודעים למה בדיוק הכוונה, אבל זו כנראה מחמאה.
סנגיונג רקסטון 2014 עם מנוע דיזל, שבעה מקומות ישיבה ואבזור תקני מכובד למדי, עולה בישראל 225 אלף שקל. זה לא הכלי הכי אופנתי בסביבה ושם המותג שלו לא בדיוק מקושר עם פרימיום וסגנון חיים. אבל רוב המתחרים בשוק הישראלי עם שבעה מקומות הנעה כפולה ופוטנציאל של רכב טיולים אמיתי וקשוח, עולים 80 אלף שקל ויותר. לפיכך, למרות הגיל, ובהתחשב לתמורה לכסף, נראה שהרקסטון עוד לא אמר את המילה האחרונה.
חלק מהמתחרות
יונדאי סנטה פה דיזל
ב-254 אלף שקל מציעה יונדאי את גרסת הדיזל כפולת ההנעה עם שבעה מקומות ישיבה של הסנטה פה. המנוע הוא 2.2 ליטר עם הספק של 197 כ"ס ומומנט של 44 קג"מ, הביצועים נמרצים ועיצוב הפנים והחוץ איכותי ואופנתי. יכולת השטח סמלית
קפטיבה 4X4 דיזל
דגם הטורבו-דיזל כפול ההנעה של הקפטיבה המחודשת מצויד במנוע 2.2 ליטר טורבודיזל עם הספק של 163 כ"ס ולא מעט מומנט. בשילוב עם תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות יש לו כוח סחיבה מכובד ועידון מכני. ב-239 אלף מקבלים אבזור עשיר
מיצובישי אאוטלנדר דיזל
גרסת הטורבו-דיזל החדשה של האאוט לנדר מצוידת במערכת הנעה כפולה, אם כי עדיין לא ממש לשטח רציני. תא הנוסעים איכותי ומצויד היטב ומנוע ה-2.3 ליטר מייצר 150 כ"ס ו-37 קג"מ. מחירו 225 אלף