גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העסקה למכירת גיוון - הקש ששבר את הגב של עמי אראל

פברואר 2013. דסק"ש נתונה במצב קשה, ומי שעומד בראשה, עמי אראל, נחוש בדעתו למכור את גיוון שבשליטתה לפי שווי של כחצי מיליארד דולר ■ כעת מתברר שהתנגדותו הנחרצת של הבוס נוחי דנקנר למהלך היא שהביאה להתפטרותו של אראל מתפקידו ■ בסופו של דבר, נמכרה גיוון במחיר כפול, אך לדנקנר, כידוע, זה כבר לא עזר

עמי אראל נחשב לאחד המנהלים המוערכים והקרובים ביותר לנוחי דנקנר, לאורך העשור שבו הוא שלט בקונצרן אי.די.בי. דנקנר אף דאג לתגמל את אראל במשכורות ובבונוסים שמנים שהביאו אותו להתברג בצמרת שיאני השכר בישראל. אראל צבר במהלך התקופה הזו כ-50 מיליון שקל בעלות שכר.

למעשה, אראל היה אחד מעמודי התווך של הקבוצה במשך כ-20 שנה, עוד מימי משפחת רקנאטי, בעלי הבית שקדמו לדנקנר. הוא כיהן בשורה של תפקידים בכירים בקבוצה, שהאחרון בהם היה מנכ"ל דיסקונט השקעות (דסק"ש), החברה המרכזית בקבוצה. את התפקיד הזה עזב אראל במפתיע לפני כשנה, לאחר 10 שנים בתפקיד. עם זאת, אראל לא עזב לחלוטין את אי.די.בי, וכיום הוא ממשיך לכהן כיו"ר סלקום, כסגן יו"ר אדמה (לשעבר מכתשים אגן) וכדירקטור בחברות הקבוצה אלרון ושופרסל.

עזיבתו המפתיעה של אראל (66) במארס 2013, התרחשה על רקע המגעים להסדר חוב באי.די.בי. העיתוי בו הוא בחר להודיע על התפטרותו העלה לא מעט ספקולציות בשוק ההון, לפיהן במהלך הזה ביקש אראל להתנער מכתם שעלול לדבוק בו בעקבות ההסכמות על הסדר החוב בחברה, ומתוך חשש כי הוא עלול להיפגע בהיותו אחד ממקבלי ההחלטות הדומיננטיים בחברת ההחזקות.

אלא שמידע שהגיע לידי "גלובס" עשוי לשפוך אור חדש על הסיבות שהובילו לעזיבתו של אראל. מהפרטים עולה כי אראל התנדנד במשך כמה חודשים לגבי מקומו בכוורת של דנקנר על רקע חילוקי דעות בין השניים, כאשר הקש ששבר את גב הגמל נרשם ככל הנראה בפברואר 2013. אז פוצץ המו"מ על עסקה למכירת גיוון אימג'ינג, שבשליטת דסק"ש, לקרן הפרייבט אקוויטי פרמירה.

שיחה ב-4 עיניים עם נציג פרמירה

אראל הביע בעבר לא פעם את רצונו למכור את חברת גיוון, שפיתחה גלולות-מצלמה המיועדות לאבחון מערכת העיכול. על רקע מצבה התזרימי המאתגר של דסק"ש באותה תקופה, הוא לחץ לעלות את העסקה להילוך גבוה ולסגור אותה מול פרמירה. בהתאם, ארגן אראל פגישה נציג פרמירה בלונדון, אליה הגיעו בטיסה הוא עצמו, דנקנר, וארי בורשנטיין, מנכ"ל אלרון, החברה הבת של דסק"ש, שבאמצעותה הוחזקו חלק ממניות גיוון.

היום זה אולי נראה רחוק, אך רק לפני שנה מצבה התזרימי של דסק"ש הדיר שינה מעיניהם של בכירי החברה, ומכירת גיוון הייתה רק חלק מסדרה של ניסיונות יצירתיים שנועדו להקל על מצב החברה שסחבה על גבה חוב של כ-5.4 מיליארד שקל, שפרוס ברובו על פני 4-5 השנים הקרובות. למעשה, דסק"ש נדרשה לממש נכסים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים מדי שנה על מנת לעמוד בתשלומי החוב שלה.

פרמירה, שניהלה עוד קודם לכן מו"מ שלא צלח לרכישת כלל ביטוח מידי אי.די.בי (ובמסגרת מסע הרכישות שלה בארץ רכשה בהמשך את יצרנית מוצרי ההשקיה נטפים), הציעה במסגרת עסקה שגיבשה עם אראל, לקנות את גיוון לפי מחיר של 15 דולר למניה, ששיקף לחברה שווי של כחצי מיליארד דולר. אראל ובורנשטיין ראו במחיר הזה מחיר טוב ורצו להיענות להצעה, אך כאן, ככל הידוע, התערב בעל השליטה, דנקנר.

מקורבים לאי.די.בי מספרים כי לפני שהחלה הפגישה עם נציג הקרן, לקח אותו דנקנר לחדר סמוך לשיחה בארבע עיניים והודיע לו שהמחיר לא מקובל עליו, וכי הוא דורש מחיר של 21-22 דולר למניה. זאת, בנוסף לשורה של אבני דרך שתוכל להעלות את המחיר אף ללמעלה מ-30 דולר למניה. גיוון, טען דנקנר באותו מעמד, שווה לא פחות מ-800 מיליון דולר.

נציג פרמירה שמע את הדברים ויצא מהחדר. דקות ספורות לאחר מכן הוא הודיע לדנקנר ואראל כי הוא לא מוכן להעלות את המחיר אפילו בדולר אחד, על אף שבאותם ימים מחיר המניה בשוק נע סביב ה-16 דולר.

במצב זה, אראל הבהיר לדנקנר שמדובר על עסקה טובה, שמגיעה בטיימיניג נכון מבחינת החברה, שאי היענות לה מהווה מעשה חסר אחריות. במצבה הנוכחי של דסק"ש, גרס אראל, לא כדאי לשחק עם הזמן אלא למכור כאן ועכשיו. דנקנר, טוענים כיום מקורבים להנהלת אי.די.בי, דחה את הדברים.

כעת התגלגלה המחלוקת בין השניים לוויכוח גלוי שבעקבותיו, טוען מי שהיה מקורב לאירוע, כינס דנקנר בטלפון מהמלון בלונדון את דירקטוריון דסק"ש, שבהמשך להמלצתו דחה את הצעת פרמירה. כשלושה שבועות לאחר מכן, נכנס אראל למשרדו של דנקנר במגדלי עזריאלי והגיש לו באופן רשמי את התפטרותו. תשעה חודשים לאחר מכן נסגרה מכירת גיוון לחברת Covidien האירית תמורת מיליארד דולר ולפי שווי של 30 דולר למניה - כפול מהמחיר שהציעה פרמירה.

במכתב ההתפטרות שפורסם בתקשורת כתב אראל "איני רואה בשינוי תפקוד זה פרידה, ולפיכך אני שומר את מילות הפרידה לעיתוי הנכון שאני מקווה שיגיע בעוד שנים רבות של עבודה משותפת עם נוחי ועם כל חבריי בדסק"ש ובקבוצת אי.די.בי". דנקנר השיב לו מצדו במילים חמות: "עמי אינו עוזב את משפחת אי.די.בי, ואני משוכנע כי נמשיך ליהנות ממנו עוד שנים רבות".

קשרים טובים עם בעלי הבית

כזה הוא אראל. בשוק יודעים לספר כי מדובר במנהל מקצועי ודעתן, אך כזה שמצליח למרות המחלוקות לשמור על קשרים טובים עם בעלי הבית ולהקים לעצמו כמה שפחות אויבים. אחרים מתארים זאת בצורה מעט שונה, ומגדירים אותו כאדם שיודע לשמור על האינטרסים שלו, ומצליח לייצר לעצמו תדמית של "טפלון", כזו שלא דבק בה כתם לאורך עשרות שנות קריירה שלו, בין היתר תודות לחשיפה מועטה לתקשורת.

ועם זאת, לא ניתן שלא לתהות כיצד הסכים אראל למכור את גיוון בחצי מהמחיר בו נמכרה לבסוף ל-Covidien. תהיה שגוברת לנוכח העובדה שלא מדובר בהחלטה העסקית הרעה היחידה לה היה שותף. אראל היה אחראי בין היתר על אישור רכישת עיתון מעריב הכושל על ידי דסק"ש, שהסבה לחברה הפסדים של מאות מיליוני שקלים ("אני יושב עם המספרים ואומר שאני יכול לתמוך בזה", אמר אראל במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה בגין הרכישה). והוא אף כיהן כיו"ר כור בזמן ביצוע ההשקעה השנויה במחלוקת במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס.

כיום לדסק"ש אין בעיית נזילות, נהפוך הוא. לפני כשבוע פרסמה החברה את תוצאותיה העסקיות ל-2013, שם דיווחה כי בעקבות מכירת גיוון וסיפוח קופת המזומנים של החברה הבת כור - לאחר השלמת המיזוג בין השתיים - נוספו לה אמצעים נזילים בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל, כך שיתרת המזומנים של החברה סמוך לפרסום הדוחות הסתכמה בכ-2.2 מיליארד שקל.

עבור אראל, שמכהן היום כמנכ"ל טמרס, ייתכן שסיפור מכירת גיוון נראה כמו עוד פרק אחד בעשרות שנות קריירה ארוכה. אבל עבור הבוס שלו לשעבר, נוחי דנקנר, מדובר, כך ניתן להניח, בסיפור משמעותי יותר. מבחינתו, המכירה המוצלחת בסופו של דבר ושיפור מצבה הפיננסי של דסק"ש, הם עוד הוכחה לכך שהוא מסוגל להוביל מהלכים עסקיים מוצלחים, שבכוחם לשנות את התמונה בחברות שבשליטתו. גם אם ההוכחה הזאת מגיעה באיחור, לאחר שאיבד כבר את הקונצרן שבו שלט במשך עשר שנים.

חברת המכשור הרפואי הישראלית שעשתה את זה

רק לפני שנה וחצי, מכירת גיוון אימג'ינג תמורת סכום של מיליארד דולר נראתה כמו חלום רחוק, אבל בסוף 2013 זה היה הסכום (ברוטו) שחברת Covidien האירית שילמה תמורתה. ההתפתחויות החיוביות הרבות שאירעו בחברה במהלך 2013 העלו את שוויה, ובדיעבד ההחלטה שלא למכור אותה, שנה קודם לכן, לגופים שהציעו סכומים נמוכים בהרבה, השתלמה בגדול לבעלי המניות.

גיוון פיתחה גלולות-מצלמה שמיועדות לאבחון מערכת העיכול. עם השנים התרחב היצע המוצרים שלה, והיא מייצרת גלולות לאבחון המעי הדק, המעי הגס והוושט, ומוצרים משלימים שנוספו באמצעות רכישות. החברה מהווה דוגמה לחברת מכשור רפואי ישראלית ש"עשתה את זה", ועברה את כל הדרך משלב הפיתוח, דרך האישור הרגולטורי ועד למכירות והתרחבות. היא הוקמה במסגרת חברת RDC שמוחזקת על-ידי רפאל ואלרון (מקבוצת אי.די.בי), שמטרתה היא להסב ידע מהעולם הצבאי לאזרחי.

באוקטובר 2001 עשתה גיוון מיני-היסטוריה כשהפכה לחברה הראשונה שביצעה הנפקה ראשונית בוול סטריט אחרי אירועי הטרור של ה-11 בספטמבר. ב-2004 היא הצטרפה גם לבורסה בת"א, ובערך באותה תקופה היא נסחרה בשווי שיא של כ-1.2 מיליארד דולר. עם זאת, בשנים האחרונות שוויה היה נמוך יותר ונע סביב חצי מיליארד דולר.

ב-2011 חגגה החברה עשור כחברה ציבורית, על רקע תקופה שבה בוצעה סדרת מימושים בקבוצת אי.די.בי, שנקלעה למצוקה תזרימית. מכתשים אגן ופאנדטק נמכרו, וחלק ממניות סלקום הופצו בשוק. בראיון ל"גלובס" נשאל אז מנכ"ל גיוון, חומי שמיר, האם החברה שבראשה הוא עומד תהיה החברה הבאה שתימכר, והשיב: "תשאלי את בעלי המניות. אני רק יכול לומר שנוחי מאמין מאוד בעתיד הגדול של גיוון, ושיש לו סבלנות".

באוקטובר 2012 הודיעה גיוון על כוונתה לבחון "אפשרויות אסטרטגיות" להצפת ערך לבעלי המניות. למעשה, התהליך למכירת החברה החל עוד בקיץ, כשגיוון הייתה נתונה באי ודאות הקשורה לאישור גלולת המצלמה שפיתחה לאבחון המעי הגס. במקביל עלה הרצון של בעלי השליטה (אי.די.בי) למכור את החברה, על רקע מצבם הפיננסי. בהתאם שכרה גיוון את בנק ברקליס כיועץ, והוא פנה ל-25 גורמים שונים.

החברה החלה במגעים עם כמה גופים שהביעו עניין ברכישתה, ובין השמות שהוזכרו כרוכשים פוטנציאליים היו החברות Johnson & Johnson, סמסונג אלקטרוניקס ו-Fujifilm. בדיעבד נודע שגם Covidien הייתה בתמונה באותה תקופה, והציעה לרכוש את גיוון במחיר של 19-22 דולר למניה (לעומת 30 דולר ששילמה בסופו של דבר בעסקה שנסגרה כעבור שנה). לבסוף החליט דירקטוריון גיוון להפסיק את המגעים, לאחר שלא הגיע לשווי המבוקש מבחינתו.

פוטנציאל מכירות של מיליארד דולר בשנה

אבל גם לאחר שהחברה הפסיקה את המגעים הרשמיים, אי.די.בי המשיכה לחפש רוכש לגרעין השליטה (44%) בגיוון. היא קיבלה הצעה מקרן פרמירה לרכוש את גרעין השליטה תמורת 15 דולר למניה, אך דנקנר סירב. "בפברואר 2013 סירב דנקנר למכור את גיוון אימג'ינג לקרן בינלאומית גדולה לפי מחיר של 15 דולר למניה, שהיה בזמנו מחיר השוק של גיוון, על אף צרכי המזומן של דסק"ש בזמנו - וזאת בנימוק שגיוון שווה הרבה יותר", נכתב בדיווח על מכירת החברה בדצמבר האחרון.

בין הניסיונות למכור את החברה בסוף 2012-תחילת 2013, לבין מכירתה בפועל, חלו כאמור כמה התפתחויות רגולטוריות חיוביות מאוד בגיוון. היא קיבלה אישור לשיווק הגלולה לאבחון המעי הגס וכן שיפוי ביטוחי לאותה גלולה ביפן, עובדה שפתחה לה שוק פוטנציאלי של מאות מיליוני דולרים. במקביל התקבלו אישורים לשיווק ביפן ובארה"ב של גלולת הדור הבא לאבחון המעי הדק. אישור שיווק לגלולת המעי הגס בארה"ב היה עניין של ימים, ואכן האישור התקבל שבועות ספורים לאחר הדיווח על מכירת החברה. כל אלה הובילו כאמור לעליית השווי של גיוון בעסקה שנחתמה לבסוף.

באופן פרדוקסלי, מי שלא נהנה מהמכירה היה דווקא אחד המאמינים הגדולים בגיוון לאורך השנים - נוחי דנקנר. השליטה בקונצרן יצאה מידיו במקביל להעברת השליטה בחברה - בעקבות החלטת ביהמ"ש - לידי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה.

בסביבתו של דנקנר דיברו תמיד על פוטנציאל מכירות של מיליארד דולר בשנה לחברה מיוקנעם - פוטנציאל שגם כיום עדיין רחוק ממימוש. ב-2013 קצב המכירות של גיוון עמד על כ-200 מיליון דולר, אבל אולי תחת הנהלת Covidien גם זה עוד יגיע.

שירי חביב ולדהורן

עמי אראל

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה • מניית הפניקס ירדה היום ב-2.6%

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות