ביום ראשון אחר הצהריים, 17 שעות לפני המועד שבו אמורה להינתן הכרעת הדין במשפט הולילנד, יצטרך שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן להחליט האם להיעתר לבקשה הבהולה שהגישה ביום חמישי האחרון פרקליטות המדינה, בעקבות חתימת הסדר הטיעון עם שולה זקן, ימים ספורים לפני תום המשפט.
הפרקליטות ביקשה שלוש בקשות: לדחות את מועד הכרעת הדין, בנוגע לשניים מבין 16 הנאשמים - ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וזקן עצמה; לאפשר לפרקליטות לזמן את זקן בעוד שבועיים למסור עדות חדשה בבית המשפט; ולאשר למשטרה לזמן את אולמרט לחקירה במשטרה בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחת עד בנסיבות מחמירות והטרדת עד - אישור הנדרש מבית המשפט נוכח העובדה שאולמרט הוא בחזקת נאשם במשפט פלילי תלוי ועומד.
בשקלול כל האינטרסים המורכבים המשחקים תפקיד בסיטואציה המשפטית חסרת התקדים - על רוזן לדחות את שתי הבקשות הראשונות של הפרקליטות, ולאשר את הבקשה השלישית. במילים פשוטות, בית המשפט המחוזי צריך להכריע ביום שני בבוקר את דינם של כל הנאשמים בתיק הולילנד, לרבות אולמרט וזקן. עדותה החדשה של זקן, מגובה בראיות החדשות שהציגה למשטרה, ובהן הקלטות של שיחות בין אולמרט לבין שולה או נדב זקן, צריכה להישמע במשפט אחר, ככל שזה יתקיים, או בשלב הטיעונים לעונש במשפט הולילנד, אך לא לעכב את מתן הכרעת הדין.
ראשית, אין כל הצדקה לבקשה לדחות את מועד הכרעת הדין של זקן עצמה. שהרי, בבוקר יום שני, עוד לפני שתינתן הכרעת הדין, מלאה או חלקית, יבקשו נציגי הפרקליטות, בשיתוף סנגוריה של זקן עו"ד עפר ברטל ודב גלעד כהן, להגיש לבית המשפט את הסדר הטיעון שנחתם בצירוף כתב אישום מתוקן ביחס לזקן עצמה.
כתב האישום המתוקן כולל הפחתה בחומרת האישומים נגדה, השמטה של עבירת הלבנת הון ומחיקה של אי-אלו פרטים עובדיים בנוגע לשני אישומי השוחד שבהם היא עתידה להודות. קשה להאמין שהשופט ימנע מהצדדים את האפשרות להגיש את הסדר הטיעון. אם זקן תודה, היא תורשע בעבירות כתב האישום המתוקן, וממילא הכרעת הדין שעליה עמל השופט, ביחס לכתב האישום המקורי, לא תהיה עוד רלוונטית, ככל שהיא נוגעת לזקן.
השאלה אם לדחות את מועד הכרעת דינו של אולמרט, כדי להשמיע את העדות החדשה של זקן, מורכבת יותר. העדות החדשה מתמקדת בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, שכזכור אינן מופיעות בכתב האישום נגד אולמרט בתיק הולילנד, שבו הוא מואשם בלקיחת שוחד. בפרקליטות מסבירים כי בעקיפין, העדות החדשה הנוגעת לשיבוש והדחת עד, עשויה להשפיע על האופן שבו מעריך רוזן את מהימנות העדויות שנשמעו במשפט הולילנד, ולסייע לו להגיע למסקנות מוצקות יותר באשר לאשמתו של אולמרט בלקיחת שוחד.
ואולם - השאלה המרכזית כאן היא האם ה"תוספת הראייתית" הזו אכן מהותית במידה המצדיקה את המהלך החריג של דחיית הכרעת הדין ופתיחת שלב העדויות מחדש, ביחס לאולמרט. דומה שאת התשובה נתנה הפרקליטות עצמה: עוד לפני הסיבוב האחרון של עדות זקן במשטרה השבוע, העריכו בפרקליטות שמצבם הראייתי ביחס להוכחת אשמתו של אולמרט הוא מצוין. זו הייתה גם הסיבה המרכזית שבעטיה סירבה הפרקליטות לחתום עם זקן על הסדר טיעון לפני 3 שבועות. מדוע איפוא נדרשת תוספת שכזו? אם הפרקליטות מעריכה שגם בלא עדותה החדשה של זקן, הסיכוי להרשעתו של אולמרט בעבירות של לקיחת שוחד הוא מצוין, אין הצדקה לסטייה כה חריגה מהמהלך הרגיל של ניהול משפט.
אף שהפנייה לבית המשפט ביום חמישי אחר הצהריים נושאת את הכותרת "בקשה", המוטיבציה האמיתית מאחוריה היא של הבאת המידע בפני השופט רוזן. בפרקליטות הכריעו לבסוף לטובת גישתו של פרקליט המדינה שי ניצן, שאמר שלא יעלה על הדעת שהמידע החדש לא יובא בפני השופט רוזן קודם למתן הכרעת הדין.
קולות אחרים בפרקליטות הציעו להמתין עד לשלב הטיעונים לעונש, ואולם ניצן קבע כי על רוזן לדעת שקיימות עדויות וראיות חדשות, המעלות חשד להטיית עדויות שנשמעו במשפט הולילנד, ולהחליט כיצד ברצונו לפעול נוכח המידע הזה. אם יחליט שלא לפתוח מחדש את המשפט, זו זכותו - אך תהיה זו גם אחריותו. בהחלטה כזו כאילו יאמר - אין צורך בעוד ראיות, די באלה הקיימות כדי להוכיח את אשמתו של אולמרט גם כך.
גם אם יחליט רוזן שלא לדחות את מתן הכרעת הדין ביחס לאולמרט ולזקן, גירסתה החדשה של זקן לא תרד לטמיון. הוא תישמע במשפט הבא של אולמרט, ככל שיוחלט להעמידו לדין באשמת שיבוש מהלכי משפט. אז גם יישמעו ההקלטות, והציבור יוכל להיחשף לדברים. האינטרס הציבורי לא ייפגע. להיפך - הוא ירוויח מכך שפרק משמעותי בתיק הולילנד יגיע לסיומו, וייפתח פרק חדש - פרק הטיעונים לעונש. כל ההליכים המשפטיים בעניינו של אולמרט סבלו באופן שיטתי מחריגות וסטיות מהנהלים המקובלים, אין סיבה להוסיף עליהם עוד ללא הצדקה.