גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנייה חדשה לעומת התחדשות עירונית: מה יקר יותר?

מחקר של עמותת מרחב מגלה: עלויות הפיתוח של דירה בשכונה חדשה גבוהות ביותר מ-100 אלף שקל ליחידה לעומת בנייה בשכונה קיימת ■ ועוד לא אמרנו מילה על היתרונות החברתיים ועל זלילת השטחים הפתוחים

בשבוע שעבר אישר קבינט הדיור את הצעת שר האוצר יאיר לפיד לפטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה ואת ההצעה לפרסום מכרזים בשיטת "מחיר מטרה", שעל פיה ייקבעו מחירי מקסימום לדירות המשווקות על ידי המדינה, שיהיו נמוכים בכ-20% ממחירי השוק.

תוכניות אלה, והצעות לתוכניות נוספות שעולות חדשות לבקרים ונועדו לעצירת ההשתוללות של מחירי הדיור, מבוססות רובן ככולן על מתן הטבות לרוכשי דירות חדשות מקבלן - דירות שנבנות על פי רוב בשכונות בשולי הערים. האופציה האחרת - בנייה באמצעות עיבוי בתוך המרקם העירוני, נראית לרשויות ולקבלנים הרבה יותר מסובכת: הרי לבנות על אדמות מינהל ריקות פשוט בהרבה מאשר לאתר מגרשים קטנים ברחבי בעיר, שחלקם מפוצלים בין כמה בעלים פרטיים, ולאסוף קרקע ועוד קרקע עד להגעה למסה הרצויה של דירות.

אז נכון שפה ושם מתבטאים השרים, בעיקר אורי אריאל שר השיכון ועמיר פרץ השר להגנת הסביבה, בדבר קידום תוכניות שיעודדו התחדשות עירונית - כמו ההכרזה לפני חודשים אחדים על מודל בינוי-פינוי-בינוי, שהבטיח לייצר עשרות אלפי דירות במתחמי פינוי בינוי באמצעות הקמת הבניין הראשון על קרקע מדינה - אולם בשטח קשה לדבר על שינוי של ממש.

לדברי דרור גרשון, מנכ"ל עמותת מרחב - התנועה לעירוניות בישראל, בתוך הערים קיים פוטנציאל עצום לבנייה של 200 אלף דירות - מעבר לפוטנציאל בעיבוי והחלפת בניינים ישנים בחדשים. מדובר בחניוני ענק שאינם בשימוש או בשטחים ירוקים, שוממים ולעתים קרובות מוזנחים, בין הבניינים.

עלויות הפיתוח הכרוכות בבניית דירות אלה נמוכות בהרבה מעלויות הפיתוח הכרוכות בבנייה חדשה. מחקר שערך הצוות הכלכלי להעצמת שכונות ותיקות של עמותת מרחב, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומכון מילקן, על ידי גלב קלמפרט, מצא פערים עצומים בין עלות הפיתוח בשכונות של בנייה חדשה ובין עלות שדרוג תשתיות במרקם עירוני ותיק. הפיתוח כולל בניית מוסדות ציבור ותשתיות כמו מים, חשמל וכבישים.

הכנסה לרשויות

לפי המחקר, עלות הקמת התשתיות ליחידת דיור בבנייה חדשה בשולי העיר עומדת על 150 אלף שקל בממוצע, ואילו עלות התשתיות ליחידת דיור בשכונה קיימת, עומדת על 38 אלף שקל בממוצע בלבד. הבדיקה מבוססת על בדיקת 11 מיזמי פינוי בינוי בשלבים שונים - חלקם "על הנייר" וחלקם בהליכים מתקדמים, והעלות מחושבת ליחידת דיור מתווספת; כלומר, אם במסגרת פינוי בינוי הורסים בניין של 20 דירות ומקימים תחתיו בניין של 50 דירות - חישוב העלות נוגע רק ל-30 היחידות שנוספו.

עוד נתון מעניין הוא ממוצע ההכנסות של הרשות המקומית מהיטלים ואגרות, העומד על 100 אלף שקל לדירה. בבנייה במרקם העירוני, ההכנסות מהיטלים ואגרות גבוהות יותר מעלויות הפיתוח - שעומדות כזכור על 38 אלף שקל בממוצע לדירה. לעומת זאת, בבנייה מחוץ לעיר, ההכנסות מהיטלים ואגרות שוות בדר"כ לעמלות הפיתוח, כך שלרשות לא נוצר עודף.

ומה לגבי ההוצאות השוטפות של הרשויות וחברות התשתיות על האחזקה? לפי המחקר, הוצאות אלה, הכוללות גינון, תברואה, תאורה, תחזוקת כבישים, מים, ביוב וחשמל - עומדות בבנייה חדשה על 2,204 שקל בממוצע לשנה לדירה בבנייה חדשה בשולי העיר, לעומת 876 שקל לשנה לדירה בתוך המרקם העירוני בהתחדשות עירונית.

לבנייה בתוך המרקם העירוני אין יתרונות רק בעלויות הנמוכות יחסית של פיתוח התשתיות. הערים נוצרו כמקום להזדמנויות כלכליות וחברתיות ויתרונן בריכוז תעסוקה ושירותים עירוניים נגישים. ברגע שיוצרים עיר מפוזרת עם שכונות רחוקות ושירותים עירוניים רחוקים - פוגעים בהזדמנות שהעיר מספקת.

גרשון מביא כדוגמה את עיריית נתניה, שהחליטה להעביר את בניין העירייה לרמת פולג והפכה אותו ללא נגישה עבור האוכלוסיות החלשות, שדווקא הן הזקוקות לה ביותר.

לפי המחקר של עמותת מרחב, עיר מפוזרת מגדילה את הצורך בהחזקת כלי רכב וגם פוגעת באפשרות לספק תחבורה יעילה יותר. כיום, רק 60% מהמשפחות בישראל מחזיקות מכונית, ורק 18% מבתי האב מחזיקים שתי מכוניות.

המחקר מצא כי בשכונות בעלות צפיפות גבוהה, תדירות התחבורה הציבורית גבוהה יותר וככל שרמת השירות נמוכה יותר, אנשים צורכים פחות ופחות תחבורה ציבורית ולכן נזקקים לרכב פרטי.

מרקם הטרוגני

לדברי מיכל מיטרני, מתכננת ערים ומומחית לפסיכולוגיה סביבתית, "בנייה בעיבוי יעילה יותר גם מבחינה חברתית. התרומה של תוספת אוכלוסייה חדשה לתוך מרקם עירוני קיים תורמת להטרוגניות של האוכלוסייה, ואוכלוסייה הטרוגנית היא אחד היתרונות של העיר ומאפשרת להאריך את החיים השכונתיים: תמיד יש מישהו שדואג לשיקום הפיזי של המבנים, לפעילות החברתית ולמרקם החברתי. כשבונים שכונה חדשה, היא מתאכלסת בבת אחת באוכלוסייה הומוגנית מאוד, של משפחות צעירות עם ילדים, ו-20 שנה אחר כך השכונה מתרוקנת מילדים ועובדת תהליך של הידרדרות".

עוד לדברי מיטרני, הבזבוז המיותר בבנייה חדשה בא לידי ביטוי גם בצורך לבנות מוסדות ציבור כמו גנים ובתי ספר, בעוד בתוך המרקם העירוני עומדים מוסדות חינוך נטושים.

"מבחינת האוכלוסייה, השכונות החדשות מתאכלסות רק במשפחות צעירות, מה שמיד מוציא החוצה את קבוצות האוכלוסייה האחרות: זוגות בלי ילדים, זקנים ואחרים. מוותרים על הדאגה לקבוצות האוכלוסייה האחרות. אם אני משקיעה דווקא בתוך המרקם העירוני, שהוא הטרוגני, עם קבוצות אוכלוסייה מאוד מגוונות, אני משקיעה במשאבים בתוך העיר, ואז כולם נהנים. אם בונים בתוך העיר תורמים לאיכות החיים של כל קבוצות האוכלוסייה - ולמגוון ולשונות יש ערך חברתי. אנחנו רוצים לשאוף לגדל את הילדים שלנו במקום שיש בו מגוון אנשים, רמות עושר שונות ומגוון של גילאים שונים. לחשוף אותם לעובדה שיש סגנונות שונים. זה ערך חברתי משמעותי מאוד".

לדברי גרשון, "עיר של 50 אלף, שמפילים עליה 50 אלף תושבים חדשים - איך היא יכולה לבלוע את זה מבחינה חברתית? פשוט מרוקנים את העיר - בונים שכונות חדשות ומייצרים את כל הסלאמס. שכונת שחמון באילת, שהתרחבה דרומה, יצרה שתי ערים - שכונת שחמון משגשגת והשכונות הוותיקות הן סוג של פאבלות שמאוכלסות בתושבים חלשים ובעובדים זרים. אנחנו משאירים אחרינו קרקע חרוכה".

חיסרון נוסף של בנייה חדשה הוא פגיעה בשטחים הפתוחים. לפי המחקר של מרחב, 35% מהאיומים על שטחים פתוחים הם איומים ישירים - בגלל הבנייה - ובאופן עקיף גם סלילת הכבישים פוגעת בשטחים הפתוחים. בסך הכול מגיעה הפגיעה של בנייה חדשה בשטחים הפתוחים לשיעור של 50% מהאיום על שטחים פתוחים. לדברי גרשון, הבנייה החדשה פוגעת ברצף של השטחים הפתוחים ולמעשה כמעט אין מקום בארץ שאפשר לעמוד בו על גבעה ולראות טבע נטו, בלי שטח בנוי.

החסמים לבנייה בתוך העיר במסגרת התחדשות עירונית בעיקר קשורים בכדאיות הכלכליות.

לדברי קלמפרט, מחיר הדירות משקף את האטרקטיביות של השכונה: הנגישות לעבודה, איכות התחבורה הציבורית, רמת השירות לתושבים, עד כמה הרחובות יפים וכמה הגנים הציבוריים מזמינים. "אנחנו יכולים לקחת שכונה שערך הדירות בה נמוך, להשקיע בתשתיות וברמת השירות להפוך את הבנייה בהן לכדאית עבור היזם. אם הרשות תשפר את רמת השירותים והתשתיות זה ייצור ודאות אצל היזם ויבטיח שערך הדירות שיבנו בהן יותר גבוה".

עלייה של 2%-5% יותר בערך הקרקע

לשם המחשה, מציג קלמפרט במחקר בדיקה שנעשתה בריצ'מונד, וירג'יניה, של ארבעה אזורים שעברו תהליך התחדשות עירונית בשנים 1999-2004.

הבודקים ביצעו אומדן של האופן שבו התחדשות עירונית משפיעה על ערכי הקרקע והדיור בסביבה הקרובה. לפי הבדיקה, הושקעו 14 מיליון דולר בחידוש בתים, פינוי בינוי ושיפור חזות הרחובות. בהשוואה לשכונות דומות מבחינה דמוגרפית ובאופי הבנייה, שלא עברו תהליך התחדשות, נמצא שכל דולר שהושקע בהתחדשות עירונית הביא לעלייה של 2-6 דולר במחירי הקרקע והדירות בסביבה הקרובה בתוך שש שנים ומחירי הדירות והקרקע עלו בשיעור שנתי גבוה ב-2%-5% משיעור העלייה במחירים בשכונות הביקורת.

אג"ח, הלוואות, היטלים - כך יימצא המימון

ההשקעה בתשתיות השכונות הישנות דורשת אף היא השקעה. מאיפה יבוא הכסף לכך? לדברי קלמפרט, אחד המודלים הוא TIF (ראשי תיבות של Tax Increment Financing), כלי מימוני שנפוץ בארה"ב כבר משנת 1952.

במקרה כזה, הרשות המקומית מכריזה על מקום מסוים כאזור להתחדשות עירונית, ונוטלת הלוואה או מנפיקה אג"ח לטובת חידוש השכונה. הבנייה עצמה מביאה להכנסות מאגרות והיטלים וגם לעלייה בהכנסות מארנונה. ואם יש עירוב שימושים - למשל, בניינים למגורים שקומת הקרקע שלהם מוקדשת למסחר - גם הארנונה עולה, כי הארנונה העסקית גבוהה יותר. העלייה בארנונה וההכנסות מההיטלים והאגרות הולכים לכיסוי ההלוואה, ואחרי שההלוואה מוחזרת - כל ההכנסות מגיעות לרשות. כך גם ערך הדירות עולה וגם ההכנסות של הרשות גדלות בטווח הארוך.

סוחרים מקומיים

כלי מימוני נוסף הוא BID (ראשי תיבות של Business Improvement District) - והוא נוגע למתחמי עסקים. BID הוא מסגרת נורמטיבית להסדרת התארגנות פרטית של הסוחרים לשם שיפור תפקודו וחזותו של המרחב הציבורי בסביבה גיאוגרפית נתונה.

ההתארגנות מתבצעת בדרך כלל באופן פרטי, והמימון מוסדר באמצעות מנגנון אגרות והיטלים עצמיים מחייבים, בסיועה של הרשות המקומית.

הסוחרים הפועלים באזור ה-BID ממנים גוף מנהל, שאחראי על מתן שירותים ברחובות באזור. הסוחרים עצמם הם שקובעים את אופי*ם של השירותים, כגון שיווק, פרסום ומיתוג, קיום אירועים, קישוט הרחובות בחגים, הצבת אדניות וספסלים, החלפת גופי תאורה, החלפת ריצוף, תוספת ניקיון ועוד. חשוב להדגיש כי אין בהתארגנות של הסוחרים כדי לפטור את הרשות המקומית מחובתה לספק או כדי לצמצם את השירותים שניתנו באותו אזור גם קודם להתארגנות.

ירידה בפשיעה

לפי מחקר שהזמין משרד השיכון והבינוי לפני כשנה, הפעילויות והשדרוג שיזמו הסוחרים במרחב הציבורי במודל BID בערים שונות בעולם, הביאו לעלייה ניכרת במספר המבקרים והקונים, לגידול בהכנסות של העסקים ואף לירידה בשיעורי הפשיעה. הקמת עשרות מתחמי ה-BID השונים היא סיפור הצלחה, והראיה לכך טמונה בעובדה שהסוחרים עצמם ביקשו להאריך את ה-BID לתקופה נוספת ולא בחרו לסיים את פעילותו.

בימים אלה פועלת בירושלים חברת עדן, החברה לפיתוח מרכז ירושלים, שהוקמה במטרה לקדם את מרכז העיר כדי שימשוך קונים ותיירים. החברה ממומנת על ידי הרשות, ומקבלת מחצית מסך היטלי ההשבחה והאגרות הנגבים בתחומה. משרד הבינוי והשיכון עובד על הצעת חוק בנושא שתאפשר לבעלי עסקים להתאגד ולשלם לחברה שתשדרג את התשתיות באזור שבו הם נמצאים.

בנייה חדשה

עוד כתבות

שאול מרידור / צילום: שלומי יוסף

ישור ההדורים באוצר: סגני הממונה על התקציבים מושכים את המכתב ששלחו לבאב"ד

זאת במסגרת ניסיון להחזיר את יחסי העבודה במשרד לתקנם, כך לפי הודעת דוברות האוצר ● "כל המחלוקות ילובנו כנדרש באופן ישיר בתוך המשרד"

עלי חמינאי / צילום: HANDOUT

האם צריך לעצור את ההתחמשות הגרעינית של איראן? לא בטוח

האם רציונלי להתחמש גרעינית? ● מצד אחד, ברור שכן, כך נוכל לשמור על הרתעה ● מצד שני, האויבים יתחמשו גם הם, וסכנת הפיצוץ תגדל ● בימים שצ'רנוביל חוזרת לכותרות, ובמפרץ הפרסי מנשבות רוחות מלחמה, כדאי להבין איך הפכה המלחמה בגרעין הפכה לטרגדיה של נחלת הכלל? ● האזינו לפודקאסט "קטע כלכלי"

בורסת פריז / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בבורסות אירופה; הנפט עולה כ-0.5%

בורסות שנחאי וטוקיו נסגרו במגמה חיובית ● נשיא ארה"ב ונשיא סין ייפגשו מאוחר יותר השבוע במסגרת פסגת G-20 ● בסוף השבוע ארה"ב איימה בהטלת מכסי מגן על איראן בתגובה להפלת המל"ט ● בורסות וול סטריט ננעלו בירידות בשישי האחרון

תעבורת האינטרנט/ צילום: Shutterstock

השיטה המתוחכמת של החברות הסיניות "לחטוף" את תעבורת האינטרנט

שני אירועים חריגים שאירעו בחודשים האחרונים הובילו ל"השתלטות" של חברת צ'יינה טלקום הסינית על הרשתות שבהן עבר המידע לשירותי גוגל ולספקיות סלולר אירופיות ● פרופ' יובל שביט, שהקים חברה שמנסה למנוע "חטיפה" של תעבורת רשת, מסביר כיצד ניתן לבצע כך מתקפות סייבר, מה הפעילות של האיראנים בתחום, ומזהיר: "המערב לא צריך לאפשר לסינים להקים תשתיות תקשורת"

סירקין פתח תקוה / הדמיה: יח"צ

"אין ממשלה, אין הכרזה": תושבים בפ"ת נגד הרחבת תוכנית סירקין

במהלך השבוע צפוי קבינט הדיור להתכנס ובין היתר לדון בהצעה להכריז על מתחם סירקין שבמזרח פתח תקווה כמתחם מועדף ● משמעות החלטה כזו – הקדמה משמעותית בהליכי התכנון ● לטענת התושבים לממשלת מעבר אין סמכות לקבל החלטה שכזו

אברבנאל 14, ראשון לציון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות ב-1.4 מיליון שקל בשפלת החוף?

3 חדרים בנס-ציונה או ברחובות, 3.5 חדרים בראשון-לציון או בקריית עקרון

שי באב"ד ומשה כחלון/ צילום: ליאור מזרחי

באב"ד זה משה כחלון בתחפושת, וכל האחריות היא של שר האוצר | דעה

כחלון צופה מהצד בקרב המתוקשר בין מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד לבין ראש אגף התקציבים שאול מרידור וחמשת סגניו ● כחלון התרחק ואימץ את השיטה הבדוקה של "ישחקו הנערים לפנינו" ● כולם, מהמנכ"ל עד אחרון אנשי התקציבים, נפלו במלכודת שלו, ורק כחלון נשאר "נקי"

גלעד ארדן / צילום: תמר מצפי

ארדן: הקיצוץ יפגע בביטחון הפנים של אזרחי המדינה

בישיבת הממשלה הבוקר התייחס נתניהו להחלטות התקציביות, כולל פרויקט של 800 מליון שקל, 350 מליון שקל לפרויקט הצהרונים ומימון המדינה לבתים בשני יישובים שעלו באש בגל השריפות בל"ג בעומר ● ארדן וכץ מתכוונים להצביע נגד הקיצוץ הרוחבי

שלטי חוצות של בחירות רשויות מקומיות / צילום: איל יצהר

דוח מבקר המדינה: רשלנות, בזבוזים ותגמול מקורבים ברשויות המקומיות

הקלות בלתי חוקיות בענייני תכנון ובנייה, חוסר אכיפה והתקשרות בתנאים בלתי סבירים עם נותני שירותים, והטבות למקורבים – הם העומדים במרכז הדוח האחרון של המבקר יוסף חיים שפירא, שחלקו נמסר לטיפול משרדי הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, עקב חומרת הממצאים

הרב אברהם רובינשטיין וכרמל שאמה / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ראש עיריית בני-ברק על כרמל שאמה-הכהן: "מתבטא כמו פרעה"

ראש עיריית בני-ברק, הרב אברהם רובינשטיין, אמר את הדברים בפאנל בנושא דיור, בתגובה לדבריו של ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, שאמר ש"העיר בני-ברק מהווה איום אסטרטגי על רמת גן" ● בתגובה עזב ראש עיריית רמת גן את הפאנל

הפגנת הענק בצ'כיה נגד ראש הממשלה באביס / צילום: מילאן קאמרמאייר, רויטרס

הצ'כים נגד רה"מ בהפגנה הגדולה ביותר במדינה מאז נפילת הקומוניזם

כ-200 אלף איש התאספו כדי למחות על מה שהם תופסים כסחף גובר לכיוון שלטון סמכותני ● המחאה נבעה מחקירת רה"מ אנדרי באביס ע"י המשטרה באשמות הונאה ומרמה ● דוברת הממשלה: "זה נהדר שאנשים יכולים להפגין את דעתם בצורה חופשית"

שוחד / איור: יזהר כהן

עוקץ ההלוואות: יוגשו כתבי אישום נגד 6 חשודים בפשיעה כלכלית

עפ"י החשד, החשודים, כל אחד עפ"י חלקו, היו מציעים הלוואות תוך כדי מצגי-שווא הן לגבי תנאי ההלוואה והן בנוגע לדמי הטיפול, כאשר ההלוואה ניתנה בריבית של עד 100% משווי ההלוואה, ודמי הטיפול נאמדים בסכומים של מאות עד עשרות אלפי שקלים

בורסת תל אביב  / צילום: רויטרס - Baz Ratner

עליות בבורסת ת"א; שפיר הנדסה נופלת ב-2.5%

היום צפויה להתקיים הצבעה נוספת באג"ח סדרה ג' של בי קומיוניקיישנס, שם צפוי רוב שיאפשר לנאמן האג"ח לאשר להנהלת החברה לחתום על העסקה ● הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד חברה בת של שפיר הנדסה ● טבע לקראת חתימה על הסדר פרשת האופיואידים מול מדינת אוקלהומה

משרדים-משרדי גוגל-ישראל / צילום: איתי סיקולסקי

התעשיינים חיפשו פתרונות לירידה בפריון במשק, ומצאו את התשובה בגוגל

רמת הפריון של התעשייה המקומית ירדה בין 2014 ל–2018 בחצי אחוז, בזמן שבמדינות ה-OECD היא עלתה ב-2.5% בממוצע ● תעשיינים, שמחפשים דרכים להתמודד עם התחרות מצאו אותה בגוגל: תוכנית TechFactory לשיפור הפריון על ידי שימוש בנתונים, שפיתחה הזרוע הפילנתרופית בחברה

נייקי. "מכובד מאוד שפוקס מנצחת חברות קנדיות במגרש שלהן" / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

כשהחנות יודעת עוד לפני שנכנסתם איזה נעליים תקנו: איך עובד הדאטה שמצעיד את נייקי קדימה

כשקונים נכנסים לחנות הדגל של נייקי ומתחברים לאפליקציה של החברה, היא יודעת מי הם, מה המידה שלהם, מה הספורט האהוב עליהם ואפילו איזה צבע הם מעדיפים ● כמו מותגים רבים, גם ענקית הספורט משתמשת באפליקציות שלה כדי לאסוף מידע על הלקוחות, מה שמסייע לה להרחיב את המכירות באונליין ולהחליט אילו דגמים לייצר

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

סופית: נדחתה בקשת נתניהו למימון הוצאותיו המשפטיות ע"י מיליקובסקי ופרטרידג'

כצפוי, ועדת ההיתרים של מבקר המדינה דחתה היום באופן סופי את בקשת רה"מ לקבל סיוע במימון הוצאותיו המשפטיות בתיקים 1000, 2000 ו-4000 מאנשי עסקים זרים ● ההחלטה התקבלה לאחר שנתניהו לא מילא אחר בקשת הוועדה להעביר לידיה פרטים מלאים על נכסיו והונו ● "עליו למצות את יכולותיו ממשאביו ואת הונו העצמי"

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים / צילום: שלומי יוסף

האומנם רק בישראל מסייעים לאנשים שניקו את צ'רנוביל?

האם המפלגה של ליברמן היא היחידה בעולם שקידמה חוק למען מטהרי אסון צ'רנוביל? ● המשרוקית של גלובס

מערד, דרך רמת השרון ועד כפר כנא: ראשי רשויות באוניברסיטת תל אביב  / צילום: יח"צ

קורס לניהול עיר: התוכנית שמלמדת את ראשי הרשויות לתכנן לטווח הארוך

55 ראשי רשויות, ותיקים וחדשים, לוקחים חלק בתוכנית לימודים חדשה שנועדה להעניק להם כלים לניהול טוב יותר ולתכנון אפקטיבי יותר ● רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "הרבה ראשי רשויות קצת מתבלבלים ועוסקים בנושאים כמו צבע הבלטות במדרכה, במקום להקצות זמן לחשיבה ואסטרטגיה" ● ישראל 2048

נגיד הבנק המרכזי ביפן הרוהיקו קורודה / צילום: Yoshio Tsunoda/AFLO

בינתיים ביפן: לבנק המרכזי אוזלת התחמושת למאבק באיומים על הצמיחה

ביותר משש שנים של הקלה מוניטרית אגרסיבית, יפן כבר הרחיקה לכת יותר מרוב המדינות המתועשות בהקלת מדיניותה כדי להעלות את האינפלציה ולהמריץ את הצמיחה הכלכלית ● כעת, הבנק המרכזי מתקשה לעשות מעבר

דניאל כהן/ צילום: רפי קוץ

מי יגן על מאבטחי הסוכנות היהודית שטוענים לעבודה ללא תשלום?

בתביעה שהגיש מאבטח של מתקן הסוכנות בירושלים, נטען כי המאבטחים נדרשים להגיע 10 דקות לפני המשמרת ולהישאר 10 דקות לאחריה לצורך חפיפה, בלא תשלום ● לטענת המאבטח, פנייה בנושא להסתדרות הלאומית המייצגת את המאבטחים, לא הביאה לתוצאות במשך 4 חודשים ולכן הוגשה בקשה לנהל ייצוגית