בין שלל הדוחות הכספיים לשנת 2013 שפורסמו בשבועות האחרונים, היו גם אלה של חברות תעודות הסל המקומיות, ענף שמנהל כיום כ-105 מיליארד שקל ונחשב כמנוע צמיחה בחלק מבתי ההשקעות. הפעם נאלצו קסם, תכלית, פסגות סל והראל סל לפרסם לראשונה גם את שכר המנכ"לים - תוך שהן חושפות אנומליה בכל הקשור לאופן התגמול של בכיריהן.
הנתון המפתיע ביותר נמצא בדוחותיה של הראל סל, השחקנית הקטנה בענף שנתח השוק שלה עומד על כ-12%. מנכ"ל החברה, אורי שור, זכה ב-2013 לשכר בעלות של כ-2 מיליון שקל, מתוכו מענק של כ-1.3 מיליון שקל. בכך הצליח שור לעקוף את התגמול לו זכו מנהלי החברות המתחרות, תכלית ופסגות סל. שור חולק עם יתר עובדי החברה, 17 בלבד, מענק בגובה 20% מהרווח הנקי.
נתח השוק של תכלית ופסגות גבוה משמעותית מזה של הראל (כ-30% כל אחת), אך התגמול שהעניקו למנהליהן נמוך יותר. דוד אללוף ואיל סגל, המנכ"לים המשותפים של תכלית - חברת תעודות הסל השנייה בגודלה בענף, שמנהלת כ-30 מיליארד שקל ונמצאת בשליטת מיטב דש - זכו כל אחד בשנה החולפת לשכר בעלות של כ-1.4 מיליון שקל. מרבית התגמול של מנהלי תכלית שולם כדמי ניהול (1.2 מיליון שקל כל אחד) והיתרה כמענק. בשנה החולפת תרמה תכלית כ-20% לרווחי מיטב דש, לאחר שרווחיה הסתכמו בכ-35 מיליון שקל.
בפסגות סל, שמנהלת נכסים בהיקף דומה לתכלית - כ-28 מיליארד שקל, התגמול הנמוך ביותר. מנכ"ל פסגות סל, גיל שפירא, זכה ב-2013 לשכר בעלות של 961 אלף שקל. בדומה למנהלי תכלית, הנתח העיקרי בתגמול של שפירא היה השכר, שהסתכם בכ-528 אלף שקל. על פי הערכות, רווחי פסגות סל הסתכמו אשתקד בכ-20 מיליון שקל (12% מהרווח של פסגות), בשל תמהיל המוצרים של החברה וכי היא נוקטת באסטרטגיית נתח שוק על חשבון רווחיות.
בצמרת מקבלי השכר בענף תעודות הסל נמצא מנכ"ל קסם, אבנר חדד, עם שכר בעלות של 2.8 מיליון שקל. רוב התגמול של חדד, שנחשב לאחד משיאני השכר בבית ההשקעות אקסלנס, בעל השליטה בקסם, מורכב ממענק (2.1 מיליון שקל) והיתרה בשכר. קסם, נזכיר, הינה חברת תעודות הסל הגדולה בישראל, וב-2013 הרוויחה 66 מיליון שקל. היא חולשת על נתח שוק של כ-31% ואחראית לקרוב ממחצית הרווחים של בית ההשקעות אקסלנס.
