בלב הסערה שהתחוללה לאחרונה סביב הווטו של מפלגת הבית היהודי על הצעת החוק להעניק הטבות מס לזוגות חד מיניים, התקשרה איילת שקד לגל אוחובסקי ורצתה להבין למה מתנפלים עליה. על שום מה הרעש והמהומה ברשתות החברתיות.
"הייתה מתקפה שלמה סביבה", מספר אוחובסקי בראיון בלעדי ל"ליידי גלובס". "פוסטים, מאמרי דעה, הפגנות. היה מסע הכפשה שהיא זכתה בו ביושר, לדעתי, גם כי היא יו"ר הסיעה וזו שהובילה לבלימת החוק, וגם כי היא זו שהייתה אמורה לייצג את הקול החילוני. זו הייתה שיחת 'אני לא מבינה מה רוצים ממני'. הסברתי לה שהקמפיין של הבית היהודי חיזר אחרי הציבור החילוני עם 'אח שלו' ו'אח שלה' ובנט שסיפר שהחבר הכי טוב שלו מהצבא הוא הומו, וככה הם קיבלו ארבעה מנדטים מהציבור החילוני. אז אם הקהילה שלנו הפכה לנייר לקמוס לחילונות ונאורות, שתפרע את הצ'ק".
- זרמו אליה הודעות סמס כמו "גבלס היה גאה בך", ו"את מחלה נוראית שצריך לרפא".
"היא אמרה לי שכל המתקפה עליה נעשתה בווליום מאוד אגרסיבי. אמרתי לה 'חמודה, מה לעשות שהכול פה אגרסיבי, גם מתנחלים אגרסיביים, ככה זה בישראל'. נגמרו הימים שמישהו יכול להגיד 'הדעות האמיתיות שלי הן כך וכך, אבל אני מחויב לרוח המפלגה'. גם לא יכולתי להבטיח לה שאם היא תצביע כך וכך, אז ירדו ממנה.
"הדבר הטוב שקרה הוא, שהמנהיגות בקהילה שלנו עברה לרחוב. לא עוד עבודה מאחורי הקלעים או מישהו שמצלצל למישהו. עכשיו יש המון הומואים ולסביות וטרנסג'נדרים עצבניים ברשת, שיודעים להוציא אחד את השני לרחוב. אין להם יותר עצבים לאיילת שקד ולגועל נפש כזה. אם היא מדברת לא יפה, היא חוטפת תגובות ברשת שלא בא לה לצאת מהבית יותר. התווכחנו, היא וכחנית כזו. אבל בסוף ירד לה האסימון והיא אמרה שהיא צריכה לחשוב על זה. שבועיים קדימה, היא ובנט הצביעו בעד החוק".
יש תחושה קלה שאוחובסקי נהנה להיות הטראבל מייקר, נהנה קצת להשמיע דעות שיקפיצו את המיליה הברנז'אי תל אביבי שמסביבו, ובכלל את שומעיו. כשהתפוצצה פרשת אייל גולן, הוא יצא להגנתו. "שלא תחשבי שאנחנו שותים קפה ביחד", אוחובסקי מבקש להבהיר. "אני לא עובד אצלו ולא חייב לו כלום. אני לא מצטער בכלל שיצאתי להגן עליו. במהלך הפרשה, סימסתי לו תהיה חזק, מי שאוהב אותך אוהב אותך".
- למה היה דחוף לך כל כך להגיד ש"נעשה לו עוול ושהפכו אותו לנבל"?
"אני עוד פוסט טראומטי מהמקרה של מרגלית צנעני. שם כבר הייתי עד להתלהמות של המשטרה. ההתלהמות המשטרתית שהופכת לכותרת ענק בעיתונים וגומרת אותך ביום אחד. בדרך כלל במקרים כאלה אני לצד האישה, ושהגבר ילך קיבינימט. אבל במקרה הזה הרגשתי שהמשטרה והתקשורת הלכו לו על הראש. למרות שהיה ברור שהאבא הוא האיש המרכזי והגנרטור של הדבר הזה, הלכו על אייל".
- אתה אומר פוסט טראומה מפרשת מרגלית צנעני, תסביר.
"ביום השני של הדבר הזה, המשטרה כבר הדליפה שהיא לא סתם איימה, אלא שהיא ממש ראש ארגון פשע. זה היה מופרך לגמרי, היא רוסקה להרבה זמן".
- תמכת בה לאורך כל הדרך, נתת עדות אופי.
"הייתי בשוק גדול, אבל האינסטינקט הראשון היה החברות. חברה שלי נכנסת לכלא ואני אהיה שם בשבילה. הצלחתי לתפוס את עורך הדין שלה באותו היום, והוא אמר לי שאם אני רוצה לראות אותה זה רק בהארכת המעצר. הבנתי גם שאף אחד לא יבוא. בדברים כאלה די ברור שכולם יברחו. הבנתי שזה אירוע מתוקשר שלא יהיה בו כלב, אז באתי. היה חשוב לי להיות שם, עוד לפני שידעתי מה בדיוק קרה. זה הוצג אז בצורה מאוד מבהילה ואמרתי לעצמי, אולי היא עשתה חלק מהדברים, אבל יחסית לאדם שהכרתי, זה לא נראה לי נכון. כל יום שעבר, עם כל הכותרות והסימון שלה כראש ארגון פשע, התחלתי להבין שזה קשקוש. המשטרה עובדת מאוד קשה ביחסי ציבור. מגדילה דברים שייראו מאוד דרמטיים, היד מאוד קלה על ההדק".
- אם אין דברים בגו, למה מרגול הלכה לעסקת טיעון ולא נלחמה על שמה הטוב?
"עד היום אני משוכנע שזו הייתה עסקה לא הוגנת. הייתה פה גזענות. אם מרגול הייתה אשכנזייה, או נניח ירדנה ארזי, היא הייתה מקבלת אולי חודשיים עבודות שירות ולא חצי שנה. זו האמת, זו מדינת ישראל".
- אאוטינג אולי הכרחי בפוליטיקה של מיעוטים, אך הוא גם מהלך נבזי. מסכים?
"מה שמשעשע, זה שהומואים שנורא התעצבנו עליי כשעשינו אאוטינג לזמרים, התחילו להגיד לי ולכתוב לי בפייסבוק סביב חבר הכנסת, 'למה אתה לא מוציא אותו מהארון?', וכמה זה מעצבן ומרגיז אותם. אבל רגע, אתם אמרתם 'מה פתאום ומה זה צריך להיות, ולמה זמר ששר שירים צריך גם להגיד למי הוא שר את השירים', אבל פתאום פוליטיקאי זה אחרת מזמר. בעיניי זה לגמרי לא אחרת, ובעיניי האחריות של זמר מפורסם ושל חבר כנסת זו אותה אחריות. בגלל שברגע הזה בזמן מי שבולט ונמצא בארון הוא חבר כנסת, אז אומרים שזה יותר חשוב מאשר זמר. אגב, זה שבשנה שמתרחשים בה כל כך הרבה מהלכים, ויש כזו תסיסה סביב חוקים שקשורים לקהילה, קולו לא נשמע - זו באמת שערורייה".
- הח"כ שבארון מוציא לך עשן מהאוזניים?
"לפני שלוש שנים הייתי אומר לך שצריך להוציא אותו. היום אני אומר לך שלא. ח"כ בארון? שיישאר בארון, שימות בארון, זה העונש שלו, כי אם הוא היה יוצא מהארון, האהדה אליו הייתה גדלה פי שמונה. בגלל שהוא בארון הוא לוזר, הוא לא שווה כלום, והקריירה הפוליטית שלו מחוסלת. היום אלה שבוחרים להישאר בארון עושים נזק רק לעצמם. מצד אחד נורא אכפת לי ומעצבן אותי, מצד שני כבר לא אכפת לי. יאללה, שהח"כ הזה יחיה את חייו בעליבות נפש, שייחנק מהריח הרע של עצמו".
- אז שינית פאזה, כבר לא צריך לחשוש מהאאוטינג הבא?
"אלו שאני מתעצבן מהם היום הם אנשים מהקהילה העסקית, שם נורא מקובל עדיין להסתיר את זה. פגשתי לא מזמן אשת עסקים הכי מצליחה, שנמצאת מחוץ לארון בחיים ובעסק, ומסבירה לי שלא צריך להתראיין על זה. בא לי לתת לה נוגרה בראש. רבתי איתה בפומבי, בנוכחות אנשים. אמרתי לה שזה מבייש שאישה כל כך חזקה, עם עסק כל כך מצליח, מתביישת להגיד את זה בקול רם. ביום שהיא תדבר על זה, היא תהיה על שער של כל עיתון. היא לא מבינה איזה אפקט יהיה לזה. זו בושה וחרפה. הם מרגיזים אותי החבר'ה של עולם העסקים. הם נורא בכירים ואומרים שזה עסק פרטי. זה מזעזע. אני גם חושב שזה משפיע על איכות חייהם. להיות בארון, גם באופן חלקי, גורם נזק לנפש".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי