ארבע שנים לאחר שהתפוצצה פרשת פסגות, מגיעים גם כתבי האישום: פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, כתב אישום כנגד דוד אדרי, שכיהן כסמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות פסגות וכן ניהל את חשבון הנוסטרו של פסגות; שי בן דוד, לשעבר מנהל חדר ברוקראז' בפסגות; אהרון נבון, לשעבר מנהל חדר המסחר בדויטשה בנק; וסער ויינטראוב שהיה סוחר בדויטשה בנק.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך. בנוסף, כתב האישום מייחס לאדרי עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. "גלובס" חשף לפני כחודש כי הפרקליטות מתכוונת להגיש את כתבי האישום.
על פי האישום הראשון, פעלו הנאשמים במשותף כדי להשפיע על שערי איגרת חוב ממשלתית לקראת מכרז החלף שביצע משרד האוצר בספטמבר 2007. לפי התכנית המשותפת, בימים שקדמו למכרז ביצעו הנאשמים עסקאות רבות, בהיקפים גדולים, על מנת להשפיע על שערי איגרת חוב שהשתתפה במכרז. בנוסף לתכנית המשותפת, פעלו אדרי ובן דוד במטרה להשפיע על שערי איגרות חוב נוספות שהשתתפו במכרז. פעילויות אלה שיפרו את יחס ההמרה לו זכו הנאשמים במכרז, והשיאו לפסגות ולדויטשה בנק רווחים משמעותיים.
האישום השני מייחס לאדרי ובן דוד ביצוע עסקאות במטרה להעלות את שער איגרת החוב דלק נדל"ן סדרה ה'. לפי אישום זה, בשבוע האחרון של שנת 2008 ביצעו אדרי ובן דוד עסקאות רבות ובהיקפים גדולים במטרה להעלות את שער האג"ח, וזאת על רקע סיכום מוקדם עם מנכ"ל דלק נדל"ן, הלל רוז'נסקי, שהתחייב לרכוש את האג"חים במחיר גבוה יותר מהמחיר בשוק.
האישום השלישי מייחס לאדרי פעילות מסחר תרמיתית, תוך ביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים כלפי פסגות. אדרי מואשם בכך שבדצמבר 2008 רכש אג"ח לחשבונו הפרטי, ולאחר מכן ביצע במשך כשלושה שבועות רכישות מסיביות של אג"ח זה באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות שהיה בשליטתו, רכישות שבוצעו במטרה להעלות את שער האג"ח. לאחר מכן, הקדים ומכר את האג"ח מחשבונו הפרטי תוך גריפת רווחים משמעותיים, ורק לאחר מכן, ולאחר שמכירותיו גרמו לירידות שערים של האג"ח, מכר את האג"ח מחשבון הנוסטרו.
כתב האישום הוגש על-ידי עוה"ד יהודית תירוש-גרוס, עמית בכר ואבי ארוניס מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ונחקר על-ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
עורכי דינו של סער וינטראוב, איתן מעוז ודניאל עינב, מסרו בתגובה: "האישום כנגד וינטראוב שגוי ומיותר לחלוטין. היערכות דויטשה לקראת למכרז ההחלף היתה תקינה, וחוקית לחלוטין. לא היה שום שיתוף פעולה פסול בין פסגות לדויטשה בתקופה שקדמה למכרז. לא היו שום מהלכי מסחר תרמיתיים, ואנו נוכיח זאת באופן יסודי במהלך שמיעת הראיות".
עוה"ד נוית נגב, איריס ניב סבאג וגל הררי-גולדמן ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצג את אדרי, מסרו: "העובדה שהפרקליטות התלבטה במשך למעלה משלוש שנים מאז תום החקירה, בשאלה האם להגיש כתב אישום, ואף סגרה את התיק בעניינם של פסגות, ורמוס וירון, מצביעה יותר מכל על מורכבותו של התיק ועל חולשתן של הראיות בו. כבר לפני שלוש שנים החלטנו שלא לקיים שימוע בתיק ולהוכיח את חפותו של דוד אדרי בבית המשפט. לתפיסתנו, כל הפעולות שבוצעו על ידי דוד אדרי היו אמיתיות, והוא לא עבר כל עבירה".
ב"כ של אהרון נבון, עו"ד ירון ליפשס ועודד בז'רנו ממשרד כספי, מסרו בתגובה: "מר נבון מצטער על החלטת הפרקליטות להגיש את כתב האישום בשנת 2014, בחלוף כמעט 7 שנים מן האירועים נשוא כתב האישום ויותר מ-4 שנים לאחר החקירה. מר נבון משוכנע כי לאחר בחינה מעמיקה של הדברים בבית המשפט, יובהר כי לא נפל כל פגם במעשיו, וכי פעל לכל אורך הדרך בתום לב ובמקצועיות לטובת דויטשה בנק".
החשד: הרצת אג"ח
פרשת הרצת האג"ח לכאורה בתיק הנוסטרו של פסגות התפוצצה ב-1 בפברואר 2010, אז הוכה שוק ההון המקומי בתדהמה כאשר נודע כי רשות ני"ע עצרה את דוד אדרי ושי בן-דוד. בהמשך, התדהמה גברה כשהתברר כי גם מנכ"ל פסגות דאז, רועי ורמוס, ומנכ"ל החברה הבת פסגות ני"ע, שי ירון, חשודים במעורבות בפרשה.
ב-17 בינואר אותה שנה הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי היא מזמינה לשימוע שלפני העמדה לדין את ורמוס, ואת יתר החשודים. מהודעת הפרקליטות עלה כי בכוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את ורמוס בעבירות תרמית בני"ע וקבלת דבר במרמה. גם ירון, אדרי, בן-דוד, ושני סוחרי ני"ע מדויטשה בנק, אהרון נבון וסער וינטראוב, זומנו לשימוע בפרשה.
אדרי ובן-דוד החליטו שלא לנצל את זכותם לשימוע, והשימועים ליתר החשודים בפרשה התקיימו בפני פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד אלה רובינק (שהוחלפה בינתיים בתפקיד על-ידי עו"ד ליאת בן-ארי) ועל-ידי עורכי דין נוספים מפרקליטות המחוז בחודשים מארס ומאי 2011. כן הוחלט כי התיק ינוהל על-ידי צוות שיכלול את עוה"ד עמית בכר, יהודית תירוש וחנה קורין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
ורמוס הודח, התיק נסגר
תיק החקירה כלל בתחילה גם את פסגות עצמה אך באוקטובר 2010 החליט פרקליט המדינה דאז, משה לדור, לקבל את בקשתה של קרן אייפקס שרכשה את השליטה בפסגות, לגבש הסדר, שלפיו ייסגר תיק החקירה נגד פסגות מחוסר עניין לציבור, אם תעמוד במספר תנאים. בין התנאים: החלפת צוות הניהול הבכיר, גיבוש קוד ממשל תאגידי מחמיר ותשלום כופר בסך של 150 מיליון שקל. בעקבות זאת פוטר ורמוס מתפקידו כמנכ"ל, הכופר שולם והתיק נגד החברה נסגר.
ביולי 2013 הוסרה העננה הכבדה שרבצה על ורמוס, כאשר נחתם בין הפרקליטות לבין סנגוריו הסדר לפיו גם התיק נגדו ייסגר. במסגרת ההסדר הוסכם כי לא יוגש כתב אישום נגד ורמוס, ובתמורה הוא ישלם קנס בסך חצי מיליון שקל למדינה בתוך 60 יום, ולאחר מכן יוכל לשוב ולכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח. במקביל סגרה הפרקליטות את התיק כנגד ירון מחוסר ראיות.
במסגרת ההסדר שהושג ורמוס גם הצהיר כי "אין לו ולא יהיו לו טענות כלשהן לגבי התקופה שבה הוגבל עיסוקו". זאת, לאחר שמשך כשנתיים וחצי הוגבלה בפועל העסקתו במשרה בכירה בשוק ההון.