רגע לפני שאבי ארמוזה ארז את מזוודתו לפני הנסיעה השנתית ליריד הטלוויזיה MIPTV בצרפת, וקיפל בתוכו את הקטלוג שהכין ליריד החשוב ביותר בשנת העבודה שלו, הוא מודה שהוא עדיין ממתין לפורמט האחד הגדול. "זה החלום הגדול", אומר מי שעומד בראש "ארמוזה פורמטס" ואשר באמתחתו עשרות פורמטים שראו ויראו אור על מסכי העולם. "אני עדיין במרוץ לפורמט האחד, אבל אתה יכול לחיות, ולחיות טוב, עם הרבה פורמטים או לפחות עם 7 פורמטים שיעשו רק את חצי הדרך".
- כלומר צריך מסה של תוכן.
"העסק הוא עסק של מסות. נניח ועשית עסקה בשוק האמריקאי, אתה לא יכול לחיות עליה. העסק הוא עסק של מכפלות - מכפלות של מספר מדינות, מכפלות של מספר פורמטים באותה מדינה, מכפלות של מספר עונות, מכפלות של מספר פרקים בעונה. העסק שלנו הוא כלכלי - אנחנו מסתכלים אחורה על השנה האחרונה: חתמנו על למעלה מ-200 עסקאות, מתוכן יש לנו 55 פורמטים שנמצאים בשלבים שונים של הפקה ב-28 מדינות ברחבי העולם.
"זה מה שמאפשר לנו לחיות ולהמשיך ולהתפתח. מה שעוד יפה, זה שחלק מהפורמטים שהשקנו, אלו פורמטים שיאפשרו לנו לפרוץ ולהתגבר על המכשלות שקיימות בשוק הישראלי. הקוראים שלך לא בהכרח יכירו אותם, כי הם לא שודרו בארץ, ועל פניו, בגלל המגבלות של השוק הזה הם גם לא ישודרו".
בלבו של ארמוזה, מחלוצי תעשיית יצוא הפורמטים לעולם, יש הרבה על שוק הטלוויזיה הישראלי שלדעתו מדכא את העשייה. לא בכדי בשנים האחרונות, הרחיב את עסקו אל העולם ומחצית מהפורמטים החדשים שיביא לשוק העולמי, לא פותחו בישראל.
- הבנתם שהיכולות בישראל מוגבלות?
"רק כך אנחנו יכולים להרחיב את הבסיס העסקי שלנו, ולא להישען על שוק אחד שממילא הוא שוק בעייתי. זה מעיד קצת על המצוקה שקיימת בשוק הזה, שהרגולציה מאפשרת לייצר מצב של ריכוזיות יתר ולהוריד את רמת הפלורליזם ואת רמת יכולתם של עסקים עצמאים מלהתפתח בתחום הזה. לכן זה מחייב אותנו למצוא פתרונות מעבר לים".
לדברי ארמוזה, יש בהתפתחות הזו החוצה התפתחות טבעית, "אבל היא קיבלה דחיפת יתר כתוצאה מהמצב הרגולטורי בארץ. יצרנו שיתופי פעולה עם גופים מאוד מרכזיים, ומצד אחד, אנחנו מייצגים גופים בעולם ומן הצד השני אנחנו עובדים אתם במשותף על פיתוח ועל השקעה של פורמטים בחו"ל, שהם למעשה משדרים אותם בטריטוריה שלהם, ואנחנו לוקחים את זה להפצה בינלאומית".
"גוף ייחודי בעולם הפורמטים"
באחרונה, לעסקת הענק שארמוזה חתם מול הרשת הסינית ג'יאנגסו, הצטרף הסכם עם גוף התקשורת הקנדי הבכיר "קוויבק מדיה", המחזיק ברשת TVA לצד ערוצי כבלים וטלפוניה. "אחרי התדיינות די ארוכה הם החליטו להתקדם אתנו, ואנחנו יוצאים לשוק הזה עם שני פורמטים שלהם, וגם נשתף איתם פעולה בפיתוח".
- למה מדינה כמו קנדה, שיושבת באזור הפורה בעולם בתחום הטלוויזיה, צריכה הגיע למפיץ ישראלי שיעבוד איתם?
"אנחנו גוף ייחודי בעולם הפורמטים. אנחנו מהבודדים שעוסקים אך ורק בהפצה ובפיתוח ולכן, אנחנו לא נגועים בניגודי אינטרסים. העולם הזה נשלט ע"י גופים גדולים כמו אנדמול, פרימנטל, זודיאק, כולם משמשים בעיקר כחברות הפקה עם זרוע הפצה. אנחנו כעצמאים, שאין לנו לא ערוצים ולא חברות הפקה, היחידים שיכולים לעבוד באופן נקי עם כל אחת מהחברות האלה. פרימנטל לא מוכרת לאנדמול, אנדמול לא מוכרת לזודיאק - אנחנו מוכרים לכולם ויכולים לעבוד באופן ישיר עם גופי שידור בכל העולם. אז הם הבינו שזאת עמדת פיבוט מאוד חזקה, שקשורה למעמד שתפסנו כאחת מתוך 10 חברות הפורמטים המובילות בעולם".
- מה היית רוצה שישתנה בישראל?
"כשהיה פה רק ערוץ 1 לא הייתה יזמות ולא היה פלורליזם יצירתי. היום הרגולציה הישראלית בניגוד למה שקורה בכל העולם, מאפשרת לזכייני הטלוויזיה לשלוט על כל שרשרת היצירה. אפילו דברים שהיו במקור בחוק, כמו הפקת מקור קנויה, שנועדו ליצר פלורליזם ותחרותיות, איבדו כל תוקף והזכיינים מצאו דרך לעקוף אותם. כל חבר כנסת, שר, אפילו ראש הממשלה בכל ראיון שהוא נותן - כולם מדברים על החשיבות של עסקים קטנים לחברה עסקית בריאה, על החשיבות בהורדת הריכוזיות, חשיבות התחרותיות. ולמעשה, בתחום התקשורת יש אוזלת יד מאוד גדולה של רגולציה, ואנומליות מוחלטות.
"קשת, למשל, היא חברה מאוד מצליחה שבוחרת להתרחב בינלאומית. המקום הראשון שבו היא בחרה להקים חברת הפקה היה באנגליה, כי שם חברות הפקה שומרות על בעלות על היצירה, בעוד כאן קשת מחזיקה את הבעלות, כגוף משדר".
- למה זה מפריע לך בעצם?
"קח במקרה ההפוך את אנדמול, אחת החברות המצליחות בעולם. היא הפכה לחברת הפקה הכי גדולה בעולם מתוך זה שהיא יצרה תכנים, שמרה על הבעלות שלהם וידעה למקסם את הרווח שלה בכל העולם. באנגליה, כתוצאה מהרגולציה, הם קנו 7 חברות הפקה, ולמעשה מקסמו את הבעלות שלהם על תכנים. בארץ הם קנו את קופרמן והבינו שכחברת הפקה אין לה יכולת לייצר ערך כלכלי, כי הגופים המשדרים לוקחים את הבעלות על המוצרים שהוא משדר. לכן הם נכנסו לרשת. אם אנחנו רוצים פה תעשייה, חייבים לטפל בה. דמיין שבעולם ההיי-טק הישראלי, הכל היה צריך לעבור דרך צוואר הבקבוק של אמדוקס וקומברס".
- במילים אחרות, אתה אומר שזה מונע מחברות הפקה לבוא ולומר 'אני רוצה שאבי ארמוזה יפיץ את התוכן שלי ולא קשת או רשת'.
"זה מונע את היזמות, את היכולת ליהנות מהפירות הכלכליים של היצירה שלך. ברגע ששוללים ממך את האחוזים הניכרים, שוללים ממך את החלום הזה".
עסקאות לפני הפסטיבל
כבר שבועיים שהיומן של ארמוזה לשוק הנוכחי סגור לחלוטין, ובמהלכו מתוכננות כבר 450 פגישות במהלך חמשת ימי היריד שמתחילים היום. "זה המקום שבו אתה גם משיק מוצרים חדשים, גם נמדד, וממצב את עצמך, כי אתה נבחן בהשוואה לשאר החברות. אנחנו באים עם 9 פורמטים חדשים, מתוך 250 שיושקו בשוק ואנחנו חייבים לבלוט מעל כולם. הצבנו לפני שנה יעד של המזרח הרחוק, והיום אנחנו עם 6 פורמטים בסין, הצבנו לעצמנו את היעד של דרום אמריקה שהיה שוק בתולי וכמעט אי אפשר היה להגיע, והיום אנחנו עם 9 פורמטים בברזיל".
- יש גם עסקאות שנחתמות בפסטיבל עצמו?
"כן, בהחלט. בסופו של דבר באים עם סל קניות. ולפי הבאזז שיצרת סביב המוצרים שלך, גם תמכור. כבר עכשיו, לפני היריד, יש לנו כמות יפה של עסקאות, שאנחנו מקווים שתקבל תאוצה בשוק עצמו, וכמובן שלאחריו. אתה מכין את השוק, עובד בשוק, עושה פולו אפ, ולאחר שגמרת לעשות פולו אפ, אתה כבר מתחיל לעבוד על השוק הבא".
- מה עומד מאחורי ההחלטה להפוך לגוף שגם מפתח ולא רק מפיץ?
"זו מסקנה שכבר הגענו אליה לפני 3-4 שנים. כשישבתי ובחנתי מה הלחם והחמאה שלנו, והגעתי למסקנה שקו החיים שלנו הוא פורמטים, הבנתי שאי אפשר רק לשבת ולחכות שיגיע צד שלישי עם פורמט להפצה. כמה שלא תוביל בעולם ההפצה, אתה עומד במבחן מאוד קשה, אגרסיבי ותובעני ובו אתה מתבקש להציג ללקוחות שלך מדי חצי שנה פורמטים חדשים, וזה הבסיס לקיום הקשר אתם. ואתה לא יכול בשום שלב לעשות הפסקה ולהגיד, 'עכשיו אני מחכה, כי עדיין אין לי'. לכן כדי להבטיח את יציבות החברה, אנחנו חייבים לייצר לנו יכולת ייצור עצמית".
שעשועון הסלבריטאים "I Can Do That", הוא אחד הפורמטים שפותחו על ידי צוות הפיתוח של ארמוזה כשהשותף הסיני, גויס כמשקיע אסטרטגי. עוד לפני יריד המיפ הנוכחי, נמכר הפורמט ל-20 מדינות. פורמט אחר שפותח על-ידי החברה הוא מעין "בואו לאכול איתי" גרסת האופנה. מדובר ברצועה יומית כשבכל יום מגיע מעצב אופנה אחר לבית של אותו אדם ומעצב מחדש את בגדיו, על-פי ארון הבגדים שלו. "הרעיון פותח לאחר פנייה שקיבלנו מערוץ בהונגריה ועכשיו אנחנו מגיעים עם זה לשוק הבינלאומי".
הפורמט הכי מצליח: "לעוף על המיליון"
כשארמוזה נשאל מה הפורמט הכי מצליח שלו הוא עונה כי "יש 4-5 כאלה. אבל אני בהחלט יכול לציין את 'לעוף על המיליון'. הופקו ממנו בארץ 3-4 עונות מוצלחות, 40 פרקים ובהצלחה מאוד רבה. בעולם כבר מכרנו 1,600 פרקים. זה מראה רק את הפרופורציות בין מה שאתה יכול לעשות בארץ לאפשרויות הגלומות בפניך, כשאתה רואה את העולם כשוק שלך. גם 'מחוברים/ מחוברות' פורמט מאוד מוצלח (שנמכר רק באחרונה באופן תקדימי לרשת AOL האמריקאית - ל"א)".
- כשאתה אומר "מוצלח", זה אומר שאתה מכניס ממנו כסף?
"בוודאי. אנחנו היום מפרנסים פה 15 עובדים. זה גוף תובעני שחייב להכניס כסף מדי חודש. אנחנו עובדים לפי תוכנית עסקית ואסטרטגית בכדי ליצור חברה בינלאומית בתחום הפורמטים, אבל שנשענת במובהק על היצירתיות הישראלית. זה עדיין לא נמצא במקום של מיצוי". לדברי ארמוזה, "הכוח היצירתי שקיים פה, הוא גם חזק והוא גם עדיין גדול לאין שיעור מעבר למה שהשוק הישראלי יכול להכיל".
- אני זוכר שבמיפ שנערך לפני 4 שנים, דגל ישראל לא התנופף לצד הדוכן של ארמוזה. היום אני מניח שאתם גאים הרבה יותר בישראליותכם.
"אנחנו ישראלים באופן מובהק. בכל ההודעות לעיתונים שלנו תמיד מצוין שהן מת"א, אנחנו בהחלט נבנינו ובנינו את המותג של ישראל. כבר לפני הרבה שנים כשאמרו שלישראל יש פורמטים, אז אמרו ארמוזה. גם עכשיו".