נוחי דנקנר ממשיך לקדם את הסדר החוב שלו מול הבנקים, בגין חובותיו הפרטיים העומדים על כ-470 מיליון שקל. בתקופה האחרונה נפגשו דנקנר ועורך דינו בנושא זה, ליפא מאיר, עם נציגי הבנקים השונים, וגיבשו עימם מתווה כללי להסדר. יחד עם זאת, בבנקים מציינים כי הדרך עדיין ארוכה לגיבוש ההסדר.
על פי המתווה המסתמן, דנקנר צפוי למכור את הנכס המרכזי שברשותו - ביתו בהרצליה פיתוח ששוויו מוערך בכ-45 מיליון שקל. בנוסף לכך, יפרע דנקנר לבנקים עוד סכום של כ-150 מיליון שקל באמצעות כסף שיגיע מקרובי משפחתו ומקורביו, בראשם אביו יצחק דנקנר, הנחשב לאדם אמיד.
בין דנקנר לבנקים יש עדיין מחלוקת לגבי מועד פירעון החוב. לדברי הבנקים, מאחר שמדובר בכסף נזיל, הרי שניתן לקבלו באופן מיידי, והם מוכנים לפרוס אותו לשלוש שנים. מנגד, דנקנר מבקש לפרוס את התשלום הזה על פני חמש שנים.
באשר ליתרת 275 מיליון השקלים, דנקנר מבקש לפרוס גם את פירעונם, כשמקור ההחזר לחוב מיוחס לפעילות עסקית עתידית של דנקנר - כלומר לא ייקבעו מועדים והיקפי פירעון ברורים. במקום זאת, ימונה רואה חשבון שיפקח על הכנסותיו העתידיות של דנקנר ויעביר 40%-50% מהן לפירעון החוב. גם סוגיה זו עדיין לא סגורה, והיקף ההחזר והתנאים נמצאים עדיין במו"מ בין הצדדים.
לדברי גורמים בבנקים, דנקנר מספר כי יש לו לא מעט הצעות - בעיקר מצד גורמים בסין המציעים לו להשתלב בעסקיהם, כך שטמון פוטנציאל רב בהכנסותיו העתידיות.
בשל הביקורת: "לא תהיה מחיקת חוב"
כאמור, הבנקים עדיין לא סיכמו סופית עם דנקנר את ההסדר, אולם רוב הסיכויים כי בסופו של דבר הוא ייחתם, והבנקים לא יכריזו על דנקנר כפושט רגל. הסיבה לכך היא שהליך שכזה נחשב ארוך ומורכב, וגם הכסף שיקבלו בסופו של דבר יהיה נמוך משמעותית מהסכום שיקבלו בהסדר, שכן הם לא יקבלו את המזומנים שדנקנר מתכוון להזרים באמצעות משפחה וחברים.
הבנקים מוטרדים בעיקר מהביקורת הציבורית כלפי מחיקת חוב ל"טייקון", ולכן הצדדים מדגישים כי לא תהיה מחיקת חוב. ובכל זאת, סימן שאלה גדול מרחף מעל יכולתו של דנקנר לפרוע את המחצית השנייה של החוב, והמועד שבו יוכל לעשות זאת. לכן, גם אם רשמית לא מדובר במחיקת חוב, הרי שלא ברור האם דנקנר אכן יצליח לפרוע את מלוא חובותיו.
דנקנר, שאיבד לאחרונה את השליטה באי.די.בי, מחזיק בשתי חברות פרטיות - גנדן, שבאמצעותה שלט בעבר באי.די.בי, ומעליה טומהוק. נוסף על כך נטל דנקנר מהבנקים חוב פרטי. סך החוב של גנדן וטומהוק לבנקים מוערך בכ-900 מיליון שקל, אולם ברור כי אין מקור להחזר החוב. על כן, ההסדר יתמקד בערבויות האישיות שנתן דנקנר לבנקים השונים, שהיקפן כאמור כ-470 מיליון שקל.