תעשיית ההיי-טק הפורחת בישראל מספקת לנו מעת לעת רגע של גאווה ישראלית, כאשר עוד סטארט-אפ ישראלי נרכש על-ידי ענקי הטכנולוגיה העולמיים. בשנים האחרונות עשרות חברות היי-טק ישראליות עשו אקזיט מרתק, והוכיחו שוב את כוחה של התעשייה הקטנה בארץ להמציא המצאות שקורצות לעולם.
בין היתר, לאחרונה רכשה גוגל את ווייז, IBM רכשה את טראסטיר ופייסבוק רכשה את אונאבו ועוד. מאחורי כל אקזיט כזה עומד הקניין הרוחני של החברה הישראלית, שהוא לב העסקה. החברות הזרות הרוכשות את חברות הטכנולוגיה הישראליות מתעניינות בעיקר ב-IP, בטכנולוגיה, בפטנט, ולאו דווקא בכוח-האדם המוכשר. תחומי האינטרנט והטכנולוגיה הפכו את הקניין הרוחני לבעל חשיבות כלכלית עצומה.
כל פטנט טכנולוגי כזה, ששווה הרבה מאוד כסף, דורש הגנה. וכך, לצד הממציאים עומדים גם עורכי הפטנטים - אנשי המקצוע שמסייעים לממציאים לשמור על זכויות הקניין הרוחני שלהם. עורכי הפטנטים נחשפים לרעיונות היצירתיים בשלב שבו מדובר עדיין בסרטוט או בנוסחה על נייר, ומסייעים לרעיונות להפוך למציאות.
- מי הם האנשים שמלווים את הממציאים הישראלים בכל שלבי רישום הפטנט ו/או ההגנה על הטכנולוגיה?
כמדי שנה, גם השנה, 2014, דירגה דן אנד ברדסטריט" בשיתוף "גלובס", את משרדי עורכי הפטנטים בארץ לפי איכותם. הדירוג משקלל מספר פרמטרים, בהם מספר עורכי הפטנטים והעובדים המקצועיים במשרד, זהות הלקוחות, מספר בקשות לרישום פטנט שהוגשו באמצעות המשרד בארץ ובחו"ל; מרכיבים שלפיהם נקבע מי הם משרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל.
על-פי הדירוג, גם השנה, וזה כעשור, שומר משרד עורכי הפטנטים הוותיק, ריינהולד-כהן, על מקומו בצמרת המשרדים. במשרד, החוגג השנה את שנת ה-80 לקיומו, מועסקים 45 עורכי פטנטים.
ריינהולד-כהן היא קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה והגדולה בישראל. היא מתמחה ברישום, הגנה, בדיקת נאותות, אכיפה, חידושים, בדיקות חופש פעולה, חוות-דעת, ליטיגציה, רישוי ומסחור של זכויות הקניין הרוחני בכל התחומים, בהם פטנטים, סימני מסחר, סודות מסחריים ועוד. הקבוצה כוללת את משרד עורכי הפטנטים, ריינהולד-כהן ושותפיו, ואת משרד עורכי-הדין גילת-ברקת.
במקום השני, בדומה לאשתקד, מדורג משרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ המעסיק 40 עורכי פטנטים. המשרד, שהוא תולדה של המיזוג שנערך אשתקד בין משרד עוה"ד פרל-כהן-צדק-לצר למשרד עוה"ד ברץ, הוא אחד המובילים בארץ בייצוג חברות היי-טק וביומד, במגוון רחב של תחומים. הוא פועל ממשרדים בתל-אביב, בהרצליה-פיתוח ובחיפה, ומפירמות מסונפות בניו-יורק, בבוסטון ובלונדון.
המשרד הבא מבחינת איכותו וגודלו הוא משרד ארליך-אנד-פנסטר, המתמחה בעריכת ובהגשת בקשות לרישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר ותמיכה בליטיגציה בארץ ובחו"ל. המשרד, שמונה 130 עובדים, מתוכם 35 עורכי פטנטים, פועל באמצעות מחלקות מקצועיות בתחומי מדעי החיים, פארמה, היי-טק, מכשור רפואי, פיזיקה ותוכנה. עם לקוחות המשרד נמנים מוסדות אקדמיים, מוסדות מחקר וחברות ישראליות ובינלאומיות.
על-פי מדרגי דן אנד ברדסטריט, משרד ארליך-אנד-פנסטר, מוביל השנה מבחינת אחוז הצמיחה המשוקלל של מספר עורכי הפטנטים ומספר העובדים המקצועיים. שיעור הצמיחה המשוקלל שלו הוא כ-120%.
בהמשך, במקום הרביעי, מדורג משרד לוצאטו-את-לוצאטו, המעסיק 15 עורכי פטנטים. לוצאטו מעניק שירותים לענקי תעשיית התרופות בעולם, לרבות תעשיות הכימיה והביוטכנולוגיה; לתעשיות הביטחוניות ולתעשיות החשמל והאלקטרוניקה. בנוסף, מעניק המשרד שירותים לחברות לפיתוח קניין רוחני של האוניברסיטאות בישראל, לחממות טכנולוגיות וליזמים פרטיים רבים.
את החמישייה הראשונה סוגר משרד עורכי הפטנטים וב, שמעסיק 16 עורכי פטנטים, בראשות השותפה ד"ר סינתיה וב.
מה העסיק השנה את המשרדים המובילים? מה היו המגמות המעניינות בתחום עריכת הפטנטים. לדברי השותפים המובילים במשרדים, תחום עריכת הפטנטים נמצא בפריחה.
בשנת 2013 הוגשו כ-4,300 בקשות לרישום פטנטים ומתוכן כ-480 בהתאם לאמנת - PCT The Patent Cooperation Treaty. מדינת ישראל קיבלה על עצמה להתאים את נורמות ההתנהלות, הדין הפנימי, הרגולציה ומשטר האכיפה שלה, בכל הנוגע לקניין רוחני, לאלה המקובלים בעולם המפותח. ב-1 ביוני 2012 החלה רשות הפטנטים להפעיל רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה עבור בקשות פטנט בינלאומיות, במסגרת האמנה לשיתוף-פעולה בענייני פטנטים (PCT). עד השינוי, הבקשות הבינלאומיות שהגישו ישראלים נבחנו ברשויות החיפוש והבחינה הבינלאומיות בארה"ב ובאירופה (לפי בחירת המבקש).
אסטרטגיית פטנטים
ישראל שומרת על מעמדה בעולם מבחינת כמות הגשות לרישומי פטנטים והגשות PCT. לפי נתוני שנת 2011, ישראל נמצאת במקום ה-16 בהגשות בקשות PCT לפי מדינת מקור, כפי שהייתה בשנת 2010. על-פי מדרגי דן אנד ברדסטריט, הדבר מעיד על חוסנה הכלכלי של ישראל כמדינה המתמידה בהובלת חדשנות טכנולוגית גלובלית.
מהדירוג עולה עוד, כי מתוך 556 בקשות בינלאומיות, שהגישו ישראלים ב-2012, 48% מהמבקשים (269 בקשות) פנו לרשות הפטנטים הישראלית כרשות החיפוש הבינלאומית, נתון שמראה על האמון הגדול של המבקשים הישראלים ברשות הישראלית. שאר הבקשות יועדו לרשויות החיפוש של ארה"ב (126 בקשות - 23%), ואירופה (161 בקשות - 29%).
"חלק מרכזי מערך עסקת גוגל-ווייז יוחס לפטנטים של אפליקציית הניווט"
לדברי ד"ר אילן כהן, שותף בכיר במשרד עורכי הפטנטים ריינהולד-כהן, "התחומים הבולטים השנה בהגשת בקשות הפטנט עבור חברות וממציאים ישראליים היו בתחום האינטרנט, סייבר, ננוטכנולוגיה, טכנולוגיית מים, מכשור רפואי, תרופות, טכנולוגיה ירוקה, אנרגיה מתחדשת ועוד".
כהן ציין, כי "בשנה החולפת המשיכה המגמה של עלייה מתמשכת בפעילות של הגשות פטנטים בעולם, כאשר בשנה מוגשים יותר מ-2 מיליון בקשות לפטנט בעולם. חמשת היעדים המובילים להגשות פטנט הם ארה"ב, סין, אירופה, יפן וקוריאה. על רקע עסקות ענק בעולם וגם בארץ, שבבסיסם פטנטים, משפטי פטנטים שתוצאתם פיצויי עתק לבעלי הפטנט, הגבירו מאוד את העניין בפטנטים ובהכרה בחשיבותם ככלי עסקי ראשון במעלה. כך בעולם וכך גם בארץ".
כהן: "יש עלייה כללית משמעותית ומתמשכת בפעילות של חברות ויחידים בתחום הפטנטים, לרבות הגשה של בקשות לפטנטים וביצוע עסקות על בסיסם ואכיפה של הזכויות הנובעות מהם. כך לדוגמה, ברכישה של חברת Waze על-ידי Google, חלק מרכזי מערך העסקה יוחס לפטנטים של ווייז.
"לפיכך, ההכרה שאסטרטגיית פטנטים היא חלק חשוב ביותר מהאסטרטגיה העסקית הכוללת במיזם טכנולוגי, המשיכה להתעצם השנה. בהתאם לכך, הייתה עלייה רבה במספר החברות אשר אסטרטגיית הפטנטים היא חלק אינטגרלי ומרכזי מהאסטרטגיה העסקית שלהן".
הוסרנו מ"הרשימה השחורה"
זאב פרל, השותף-המנהל במשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, מספק מבט גלובלי על מצב הקניין הרוחני בישראל, ביחס לארה"ב ולאירופה: "אני חש שלקוחותינו הישראלים, ביחס ללקוחותינו הזרים, עושים שימוש הולך וגובר ברישום סוגי הקניין הרוחני השונים, וברישום פטנטים בפרט. חלק ממגמה ברוכה זו היא ההתייעלות המבורכת בלשכת הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
"עבור מדינת ישראל, שמשאבה הוא ההון האנושי, ועבור חברות ישראליות רבות שהשוק המקומי הוא זניח עבורן באופן יחסי, שימורו והעצמתו של הקניין הרוחני הוא אינטרס ראשון במעלה; עבור חברות רבות, קניין רוחני הוא לעיתים ההבדל בין להיות או לחדול. אני צופה שהמגמה הזו תתחזק בשנים הבאות, וישראל תמשיך בביצור מעמדה כמדינה מובילה בעולם הקניין הרוחני".
עניין נוסף שהעסיק השנה את שוק עורכי הפטנטים הוא הבשורה, כי בחודש פברואר 2013, הוסרה ישראל מ"הרשימה השחורה" של ארה"ב בנוגע לאיכות ההגנה על קניין רוחני. נציגות הסחר של ארה"ב, ה-USTR, הודיעה על הסרתה של מדינת ישראל מ"הרשימה השחורה" של מדינות שאינן מגינות באופן מספק על זכויות קניין רוחני.
המהלך שהוביל להסרת ישראל מ"הרשימה השחורה" נובע ממסמך הבנות שנחתם עם ממשלת ארצות הברית, אשר יישומו נעשה בעיקרו באמצעות שני תיקונים נפרדים לחוק הפטנטים, וכן תיקון לפקודת הרוקחים, שעבר בקריאה שלישית בכנסת בחודש ינואר 2014.
בתום מאמץ מרוכז וממושך לקידום הליכי חקיקה אלה, ועם קבלתם בכנסת של כל התיקונים שלהם התחייבה ישראל בהסכם, הוסרה המדינה מהרשימה השחורה.
לדברי עו"ד פרל, "הסרת ישראל מהרשימה השחורה, לאחר שנים, היא מבורכת, במיוחד נוכח היחסים הפוליטיים והכלכליים בין ישראל לארה"ב. אמנם במישור המעשי המיידי לא נרגיש בהבדל, אבל ייתכן שנמנעה מבוכה בהקשר זה. זוהי כמובן רק תחילת העבודה הרבה הנדרשת לחיזוק מעמד הקניין הרוחני בישראל, ועלינו לעבור עוד כברת-דרך נוספת על מנת שנוכל לעמוד בשורה אחת עם מרבית המדינות המפותחות. אל לנו להתבשם מהסרתנו מן הרשימה ולנוח על זרי הדפנה".
פרל ציין, כי "במציאות הטכנולוגית המורכבת שבה אנו פועלים, ולאור הגלובליזציה, עלינו להתמודד מדי יום ביומו עם האתגרים החדשים, הן במישור המקומי והן במישור הגלובלי. יש מקום להמשיך ולקדם יוזמות חקיקה, לשקול הקמת בית-משפט מיוחד לקניין הרוחני, עם שופטים מתמחים בתחום זה, להגדיל את תקני רשות הפטנטים, ולהגביר את המאמצים ליישום אכיפה ראויה, פלילית ואזרחית, נגד מעשי פירטיות וזייפנות".