כשנה ורבע לאחר שאגף שוק ההון באוצר הקים את הוועדה לבחינת אופן השקעת הגופים המוסדיים בהלוואות פרטיות, בראשות ד"ר אמנון גולדשמידט, פורסם היום הדוח הסופי שלה. הוועדה שמה לה למטרה בין היתר לשפר את אופן העמדת ההלוואות הפרטיות על ידי הגופים המוסדיים, תוך התייחסות למינימום שעליהם לעשות בעת מתן הלוואות גדולות, גם כשמדובר בשיתוף פעולה עם המערכת הבנקאית.
הוועדה הוקמה על רקע הזינוק בהיקפי ההלוואות הפרטיות הניתנות מנכסי הגופים המוסדיים (ללא הנוסטרו), שעלו מכ-4 מיליארד שקל ב-2008 לכדי 37 מיליארד שקל ב-2013 (מכ-1% מהתיק לכ-3% עתה).
בדומה למה שעשתה ועדת חודק, שהסדירה בעבר את פעילות המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרניות, גם ועדת גולדשמידט רואה את מסקנותיה ככאלה ש"מבססות ארגז כלים לגופים מוסדיים בהלוואות, החל מהעמדתן, דרך הטיפול בהן ועד לפירעונן, לרבות טיפול בהלוואות בעייתיות".
בסוף יוני האחרון פרסמה הוועדה את מסקנות הביניים שלה בדבר אופן השקעת גופים מוסדיים בהלוואות הפרטיות הסמי-בנקאיות שהם מעניקים לחברות עסקיות. בדוח הסופי חלו מספר שינויים ביחס למסקנות שפורסמו אשתקד, ובראשם בהתייחסות למתן אשראי בקונסורציומים עם אחרים, בהם הבנקים.
בעוד שבדוח הביניים נקבע כי מארגן קונסורציום יחזיק בכל עת לפחות 15% מהעסקה, הרי שבדוח הסופי ועדת גולדשמידט הקלה את הדרישות, לרוב לגופים מהמערכת הבנקאית. עתה הוועדה ממליצה כי מארגן הקונסורציום יחזיק לפחות 10% מהעסקה, כשהוא יורשה לרדת מסף זה או לגדר את סיכון האשראי של העסקה כבר לאחר פירעון של שליש מקרן ההלוואה.
הוועדה ממליצה בנוסף כי "גוף מוסדי יקבל גילוי בכתב ממארגן העסקה על כל חשש ממשי לניגוד עניינים מהותי הקיים, ככל הידוע לו, במועד ביצוע העסקה, בין מארגן העסקה לבין שאר המלווים בקשר עם העסקה". חשש שכזה נוגע למשל לעמלות והתשלומים שמקבל המארגן מהעסקה; לפערים בתנאיה בין המארגן לבין שאר המלווים (בבטוחות, בריבית, במח"מ ועוד); לשאלה האם האשראי שניתן מיועד לפרוע חובות אחרים של הלווה, או שישפר את יכולת הפירעון של הלווה כלפיו, ועוד.
שורת המלצות לממשל תאגידי
כמו כן, למוסדיים תינתן תקופה של 21 ימי עסקים לבחינת העסקה והמידע לגביה, כחלק מקונסורציום (ניתן לקצר תקופה זו, שבדוח הביניים עמדה על 14 ימים). הגוף המוסדי יחויב בביצוע אנליזה עצמאית להלוואות הפרטיות, בבדיקה עצמאית, שתיעשה מדי שנה, של איכות הבטוחות, ועמידה בתנאי ההלוואה ואבני דרך.
נוסף על כך, בוועדה ממליצים כי "אם הגיע אל מארגן הקונסורציום מידע שלא נמסר לידי שאר הגופים המממנים, לרבות מידע שקשור לעסקיו האחרים עם הלווה (או צדדים קשורים שלו), שבעקבותיו החליט המארגן להוסיף את החוב של הלווה כלפיו לרשימת המעקב (watch list), אזי על המארגן לעדכן את שאר המלווים בהחלטתו זו".
הוועדה מוסיפה שורת המלצות בהיבטי ממשל תאגידי, שנועדו להבטיח קיום תשתית כוח אדם נאותה במערך אשראי, הסדרת אופי פעילות הדירקטוריון ביחס להלוואות הפרטיות, וכן הקמת ועדת אשראי פנימית בגוף המעמיד הלוואות פרטיות. כמו כן, הוועדה ממליצה כי בכל ועדת השקעות של גוף מוסדי "יכהנו לפחות שני חברים בעלי מומחיות וניסיון מוכחים באשראי", אלא אם תוקם בגוף ועדת אשראי דירקטוריונית.
עוד מומלץ כי אשראי למי שמונה לו כונס נכסים, חברה שלו עברה הליך פירוק, פשיטת רגל, או שהיה חלק מהסדר חוב - יינתן אך ורק באישור ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי. כמו כן, הוועדה ממליצה שגוף מוסדי יוכל לקבל עמלה עבור ארגון עסקה, וכן שגוף מוסדי יפרסם לציבור את היקף ההלוואות שנקלעו לקשיים.
מה ממליצה ועדת גולדשמידט להסדיר
את המבנה ומאפייני הממשל התאגידי הראוי בגוף מוסדי המעניק הלוואות
הסדרת השתתפות גופים מוסדיים בהלוואות בהיקף כספי גבוה, שניתנות על ידי מספר גופים (עסקת סינדיקציה)
הדרישות ממארגן קונסורציום, והאחריות של גוף מוסדי כחלק מקונסורציום
אופן ההתייחסות לבקשת הלוואה ממי שכבר פשט רגל או היה חלק מהסדר חוב
אופן הדיווח על הלוואות פרטיות, כולל כאלה שנקלעו לקשיים, לפיקוח ולציבור