בצל הסערה העזה בעניין שכר הבכירים בחברות הציבוריות בכלל, והגופים הפיננסיים בפרט, מוציאה היום הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, את הוראותיה לאופן קביעת מדיניות התגמול בגופים מוסדיים, בדומה להסדרה זהה שהוביל הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
מבחינת האוצר מדובר בכללי מסגרת לקביעת שכר "בהתאמה לביצועי הגוף המוסדי, ובפרט בנוגע לכספי חיסכון". האגף נמנע מקביעת תקרות בפועל לגובה השכר הקבוע, וכנגזרת מכך - גם לגובה השכר המשתנה של בכירי השוק המוסדי.
ההנחיות החדשות יחולו על "חברות ביטוח, חברות המנהלות קופות גמל וקרנות פנסיה, וחברות השולטות בהן", וכן על מנהלים שמקבלים את שכרם "בישירות ובעקיפין" מהגוף המוסדי. מכאן שהמגבלות החדשות יחולו גם על בעלי תפקידים בגוף מוסדי (ושיכולים להשפיע משמעותית על פרופיל הסיכון שלו ועל כספי החוסכים), וכאלו המקבלים את שכרם מחברת החזקות השולטת באותו גוף מוסדי. הנחייה זו רלוונטית בעיקר בבתי ההשקעות, שלא מפוקחים כיום.
עיקר ההסדרה נוגעת לעלות הרכיב המשתנה, שלא תעלה על עלות הרכיב הקבוע. כלומר, התגמול המשתנה יהיה עד 50% מסך עלות השכר למנהלים. עם זאת, עבור מנהלים שאינם יו"ר ומנכ"ל הקבוצות, יותר מתן מענק חריג בגובה של עד פעמיים עלות השכר הקבוע. כמו כן, על מדיניות התגמול לקבוע תקרה לשווי המימוש של רכיבים משתנים הוניים.
התגמול יכלול בנוסף התניות לפיהן הגוף המוסדי רשאי להשיב לעצמו, ואף להפחית ולבטל, תגמול משתנה, גם לאחר שזה כבר ניתן. התגמול המשתנה יינתן רק לגבי תקופת מדידה של לא פחות משלוש שנים, כשהתשלום בפועל של רכיב משתנה יהיה כפוף להסדרי דחייה (לפחות חצי מהתגמול המשתנה יינתן במנות שוות ב-3 השנים העוקבות, וסיום העסקה לא יביא לתשלום מוקדם של רכיבי תגמול שנדחו). גם מענק הפרישה ייפרס על פני תקופה מינימלית של 4 שנים, יהיה כפוף להתאמה לביצועים בדיעבד, וניתן יהיה להפחיתו או לבטלו. כן נקבע, כי זכאות לרכיב משתנה שניתן במניות או במכשירים מבוססי מניות, תבשיל תוך 3 שנים לכל הפחות, בהתאם לביצועים בתקופה זו.