"הוכחתי לבית המשפט שהיה הסכם כתוב, למרות השקרים של לב לבייב בבית המשפט" - כך אמר הערב (ד') ארקדי גאידמק, לאחר שנודע כי בית המשפט הגבוה לצדק בלונדון שבאנגליה דחה אתמול את התביעה שהגיש גאידמק נגד לבייב, בטענה כי לבייב חייב לו כ-2 מיליארד דולר בגין רווחים מיצוא יהלומים מאנגולה שבאפריקה.
"עורכי הדין שלי ואני מאמינים שנזכה בערעור, ואכן נגיש ערעור שיידון מול 3 שופטים בלונדון", אמר גאידמק בראיון לתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10. "זו הייתה קונספירציה שלמה כנגדי - לבייב טמן לי מלכודת".
כמו כן, גאידמק לא פסל את חזרתו לחיים הציבוריים והכלכליים בישראל, וטען כי הפרסומים השליליים עליו בתקשורת הן קמפיין של לבייב.
גאידמק תבע מלבייב כ-2 מיליארד דולר בגין רווחים שלטענתו מגיעים לו מפעילות Ascorp, חברה שקיבלה רישיון מהממשל האנגולי ליצוא יהלומים.
גאידמק טען כי השניים הקימו בשלהי 2001 את החברה, שמטרתה הייתה לייצא יהלומים מאנגולה. כשותפים בחברה, שהייתה היחידה שקיבלה מהממשל האנגולי רישיון יצוא (אנגולה היא אחת מיצואניות היהלומים הגדולות בעולם), הם התחלקו ברווחיה, ולדברי גאידמק הוא אכן קיבל את חלקו בה עד תחילת 2005, אך אז לבייב הפסיק להעביר לו את חלקו ברווחיה, וכך נולדה תביעת הענק.
לפי גאידמק, במהלך תקופה זו שילם לו לבייב בין 2-3 מיליון דולר בחודש בגין ההסכם שנחתם ביניהם, ובערך 100-150 מיליון דולר עבור כל התקופה.
"לפי ההסכם שלי עם לבייב, אני זכאי למחצית מרווחי חברת היצוא שהקמנו. אני בניתי את החברה הזו, שנקראת Ascorp (ראשי-תיבות של Angola Selling Corporation), והזמנתי את לבייב להצטרף אליי ולהיות השותף שלי", העיד גאידמק במשפט.
לדבריו, "ההסכם בינינו נעשה ממש בתחילת היכרותנו, ונחתם באופן פורמלי בדצמבר 2001, אך הסכמנו עליו בעל-פה הרבה לפני, והוא היה די ברור: אני זה שמכניס את לבייב לפעילות באנגולה. אמרתי לו שנעבוד על בסיס של 50/50 בחלוקת הרווחים ובאחריות שלנו לפעילות החברה".
לבייב, מצדו, הכחיש כי נחתם ביניהם הסכם המסדיר את חלוקת רווחי החברה בין שניהם, וטען כי גאידמק ויתר אשתקד על זכויותיו בה, ללא תמורה, במסגרת הסדר פשרה.
עיקר טענתו של גאידמק הייתה כי בשלהי 2001 הוא חתם על הסכם שמסדיר את חלוקת רווחי החברה ביניהם. לבייב טען מנגד כי מסמך כזה מעולם לא נחתם על-ידי השניים, וכי גאידמק אפילו הסכים לוותר על זכויותיו בחברה, וזאת במסגרת הסדר פשרה.
לא רק את לבייב, אלא גם את מי שהיה הרב הראשי של רוסיה, ברל לזר, תבע גאידמק במסגרת הפרשה. כמו כן הגיש גאידמק תביעות של מיליוני ליש"ט נגד הגנרל מנואל הלדר קופלינה, מהגנרלים הבכירים של אנגולה, על כך שהוביל אותו, לטענת גאידמק, לחתום על הסכם פשרה עם לבייב בעניין יצוא היהלומים - באמצעות הפחדה ולחץ מסיבי.
בחודש יוני 2012 נדחתה לראשונה תביעתו של גאידמק, כשבית המשפט בלונדון קבע כי גאידמק אינו זכאי למיליארדי הדולרים אותם תבע מלבייב.
"בעבר הם אהבו אחד את השני עד מוות", תיאר אז השופט את מערכת היחסים ששררה בעבר בין שני אנשי העסקים הישראלים-רוסים. השופט קבע כי "גאידמק לא היה עד מהימן, הוא פיטפט הרבה, תשובותיו לא היו מסודרות, ונראה היה כי הוא מעדיף לשמש כסנגור של עצמו מאשר להתמקד בשאלות שהופנו אליו".
גאידמק לא ויתר וערער על פסק הדין, אך אתמול, כאמור, גם ערכאת הערעור דחתה את טענותיו.