גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התרפסות בפני ענקי התעשייה

חוק עידוד השקעות הון עושק מאות אלפים כדי להעשיר יחידים

בשנת 1963, עם התעצמות מעורבותה של ארצות-הברית במלחמת וייטנאם, כתב המשורר בוב דילן את אחד משיריו הנפלאים, שבו חזר ושאל "כמה פעמים האדם ימשיך להפנות את ראשו, מעמיד פנים שהוא כאילו לא רואה" (תרגום חופשי).

אם נעשה היום פרפראזה על שאלה זו, נחזור ונשאל: עוד כמה מיליארדי שקלים צריכה המדינה לשפוך כדי ששרי האוצר, הפקידות הבכירה באוצר וחברי ועדת הכספים של הכנסת יבינו שחוק עידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית הוא כישלון חרוץ, שיש בו הולכת שולל, התחכמות מגוחכת ועושק של מאות אלפים למען יחידים?

החוק הוא כישלון חרוץ משום שהוא לא מביא לשום תוצאה בעלת ערך או משמעות במישור הלאומי. החוק לא סייע ולא מסייע לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. אחד הדוחות האחרונים של בנק ישראל מצביע על התרחבות הפער בין הפריפריה למרכז בשנים האחרונות.

החוק גם לא סייע להגדיל את היצוא התעשייתי, להיפך היצוא ירד. בשנת 2011 הסתכם יצוא מוצרי תעשייה ב-49,518 מיליון דולר, ובשנת 2013 הוא ירד והסתכם ב-48,896 מיליון דולר.

יש בחוק הזה הולכת שולל. הוא לא חוק של עידוד השקעות הון, אלא חוק שאמור לעודד את היצוא התעשייתי. במבנה החוק יש שתי הטבות יסוד: מענקים והטבות מס. המענקים ניתנים עבור השקעת הון במפעל תעשייתי באזורי הפריפריה בשיעור 20% מערך ההשקעה. הטבות המס ניתנות לכל מפעל תעשייתי שהצליח לייצא 25% מכלל מחזור המכירות.

אסביר את היחס האמיתי בין השניים: בנובמבר 2010 קיבלתי מכתב מנגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, שבו הוא ציין כי בשנת 2009 הסתכמו המענקים ב-500 מיליון שקל בלבד, בעוד הטבות המס היו 6 מיליארד שקל. כלומר, שווי הטבות המס הוא פי 12 מאשר המענקים. יחס זה מצביע על מהותו האמיתית של חוק עידוד השקעות הון כיום: עידוד גדול של היצוא התעשייתי; ועידוד מצומצם מאוד של השקעות הון באזורי הפריפריה.

אלא שהבעיה חמורה יותר. החוק עלול לעודד דווקא צמצום השקעות הון, סגירת קווי ייצור ופיטורי עובדים. מפעל תעשייתי שמייצא רק 10% מהמחזור, ישקול לסגור קווי ייצור לשוק המקומי, וכך יגיע למצב שבו הוא יעמוד בדרישת יצוא של 25%, וייהנה מהטבות מס מפליגות.

בחוק יש גם התחכמות לא מכובדת של מדינת ישראל. על-פי אמנת ארגון הסחר העולמי (WORLD TRADE ORGANIZATION), מדינות לא אמורות להעניק הטבות מיוחדות לביצוע יצוא מסיבה פשוטה - קיום תחרות אמיתית בשוקי העולם.

ישראל אמנם הצטרפה לאמנה זו, אך כדי לעקוף את ההוראה, נקבע בחוק עידוד השקעות הון שההטבה תינתן לא עבור יצוא בשמו המפורש, אלא עבור מכירות בשוק שאוכלוסייתו גדולה יותר מהשוק של ישראל, כולל השטחים שבשליטתה (קודם 12 מיליון ועכשיו 14 מיליון). מעניין אם פקידי האוצר שהגו התחכמות זו, רוו נחת מחוכמתם זו.

החוק גם עושק מאות אלפים כדי להעשיר יחידים. בעוד שבאוצר מעלים את נטל המס על כלל המגזר העסקי לרמה שאף גורמת לסגירת עסקים זעירים וקטנים בישראל, המדינה שופכת עשרות מיליארדים כדי לפנק את הגדולים והחזקים ביותר.

מס החברות והמס על משיכת דיבידנד עלו בשנים האחרונות, ויחד עמם התבסס צינור נוסף של עושק: מס הארנונה הצמוד לחריגות ולחגיגות השכר במגזר הציבורי. זהו מס קטלני, שפוגע קשות בעסקים זעירים וקטנים בתחומי הרשויות המקומיות.

באצטלה של השגת מטרות על-לאומיות

מנגד, תוך התעטפות באצטלה של השגת מטרות על-לאומיות, שופכים מיליארדים בדמות הטבות מס על מספר חברות בודדות. שוו בנפשכם שהטבות המס האלה היו זורמות כולן לפריפריה, ורק כנגד ביצוע השקעות הון באמת - מה אז הייתה יכולה להיות השפעת החוק?

מכאן מתבקשת השאלה: כיצד ומדוע נוצר חוק כה גרוע ומפלה? נראה כי הגישה של התרפסות בפני ענקי התעשייה והתפיסה ש"להם מגיע יותר", והשימוש החוזר והמטעה בשם "חברות בינלאומיות", יצרו מנטליות שהביאה ליצירת חוק כה כושל.

החוק נבנה על בסיס של תפיסה פשטנית וקריטריון מרכזי ודינמי: יצוא של 25% מכלל המחזור בכל אחת משנות המס. אבל הפתרון הפשוט, על אף קסמו, הוא לא תמיד הפתרון הנכון. חמור יותר הוא חוסר היכולת של מקבלי ההחלטות היום להבין את מבנה המשק ואת כיווני התפתחותו; וחוסר יכולתם לא לחזור על השגיאות ההיסטוריות שכבר נעשו הרבה פעמים בעבר ובהרבה ארצות.

בעוד שב-3 השנים האחרונות יצוא מוצרי תעשייה לא צמח, דווקא יצוא השירותים, שאינו נהנה מהטבות, זינק. בשנת 2011 הסתכם יצוא השירותים מישראל ב-27,412 מיליון דולר; ובשנת 2013 הוא זינק ל-33,142 מיליון דולר.

ישראל מתפתחת להיות מעצמה של יצוא שירותים. ב-2013 רשם המשק עודף בסחר החוץ של יצוא מוצרים בסך 3 מיליארד דולר, אך העודף ביצוא שירותים (לעומת יבוא שירותים) זינק ל-13 מיליארד דולר. כלומר, במשק מתחוללים שינויים מבניים, ומי שעדיין לא מבין מה המשמעות של יצוא שירותים, נסביר כי לפי דוחות הלמ"ס - דולר של יצוא שירותים הוא בעל ערך מוסף הרבה יותר גבוה מדולר של מוצרי תעשייה.

אמנם יש מקום לקיומו של חוק עידוד השקעות הון בישראל, אבל שיהיה חוק אמיתי לעידוד השקעות הון, ויעניק הטבות לביצוע השקעות הון באזורי עדיפות בפריפריה, ולא במרכז הארץ.

* הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?