גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התרפסות בפני ענקי התעשייה

חוק עידוד השקעות הון עושק מאות אלפים כדי להעשיר יחידים

בשנת 1963, עם התעצמות מעורבותה של ארצות-הברית במלחמת וייטנאם, כתב המשורר בוב דילן את אחד משיריו הנפלאים, שבו חזר ושאל "כמה פעמים האדם ימשיך להפנות את ראשו, מעמיד פנים שהוא כאילו לא רואה" (תרגום חופשי).

אם נעשה היום פרפראזה על שאלה זו, נחזור ונשאל: עוד כמה מיליארדי שקלים צריכה המדינה לשפוך כדי ששרי האוצר, הפקידות הבכירה באוצר וחברי ועדת הכספים של הכנסת יבינו שחוק עידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית הוא כישלון חרוץ, שיש בו הולכת שולל, התחכמות מגוחכת ועושק של מאות אלפים למען יחידים?

החוק הוא כישלון חרוץ משום שהוא לא מביא לשום תוצאה בעלת ערך או משמעות במישור הלאומי. החוק לא סייע ולא מסייע לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. אחד הדוחות האחרונים של בנק ישראל מצביע על התרחבות הפער בין הפריפריה למרכז בשנים האחרונות.

החוק גם לא סייע להגדיל את היצוא התעשייתי, להיפך היצוא ירד. בשנת 2011 הסתכם יצוא מוצרי תעשייה ב-49,518 מיליון דולר, ובשנת 2013 הוא ירד והסתכם ב-48,896 מיליון דולר.

יש בחוק הזה הולכת שולל. הוא לא חוק של עידוד השקעות הון, אלא חוק שאמור לעודד את היצוא התעשייתי. במבנה החוק יש שתי הטבות יסוד: מענקים והטבות מס. המענקים ניתנים עבור השקעת הון במפעל תעשייתי באזורי הפריפריה בשיעור 20% מערך ההשקעה. הטבות המס ניתנות לכל מפעל תעשייתי שהצליח לייצא 25% מכלל מחזור המכירות.

אסביר את היחס האמיתי בין השניים: בנובמבר 2010 קיבלתי מכתב מנגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, שבו הוא ציין כי בשנת 2009 הסתכמו המענקים ב-500 מיליון שקל בלבד, בעוד הטבות המס היו 6 מיליארד שקל. כלומר, שווי הטבות המס הוא פי 12 מאשר המענקים. יחס זה מצביע על מהותו האמיתית של חוק עידוד השקעות הון כיום: עידוד גדול של היצוא התעשייתי; ועידוד מצומצם מאוד של השקעות הון באזורי הפריפריה.

אלא שהבעיה חמורה יותר. החוק עלול לעודד דווקא צמצום השקעות הון, סגירת קווי ייצור ופיטורי עובדים. מפעל תעשייתי שמייצא רק 10% מהמחזור, ישקול לסגור קווי ייצור לשוק המקומי, וכך יגיע למצב שבו הוא יעמוד בדרישת יצוא של 25%, וייהנה מהטבות מס מפליגות.

בחוק יש גם התחכמות לא מכובדת של מדינת ישראל. על-פי אמנת ארגון הסחר העולמי (WORLD TRADE ORGANIZATION), מדינות לא אמורות להעניק הטבות מיוחדות לביצוע יצוא מסיבה פשוטה - קיום תחרות אמיתית בשוקי העולם.

ישראל אמנם הצטרפה לאמנה זו, אך כדי לעקוף את ההוראה, נקבע בחוק עידוד השקעות הון שההטבה תינתן לא עבור יצוא בשמו המפורש, אלא עבור מכירות בשוק שאוכלוסייתו גדולה יותר מהשוק של ישראל, כולל השטחים שבשליטתה (קודם 12 מיליון ועכשיו 14 מיליון). מעניין אם פקידי האוצר שהגו התחכמות זו, רוו נחת מחוכמתם זו.

החוק גם עושק מאות אלפים כדי להעשיר יחידים. בעוד שבאוצר מעלים את נטל המס על כלל המגזר העסקי לרמה שאף גורמת לסגירת עסקים זעירים וקטנים בישראל, המדינה שופכת עשרות מיליארדים כדי לפנק את הגדולים והחזקים ביותר.

מס החברות והמס על משיכת דיבידנד עלו בשנים האחרונות, ויחד עמם התבסס צינור נוסף של עושק: מס הארנונה הצמוד לחריגות ולחגיגות השכר במגזר הציבורי. זהו מס קטלני, שפוגע קשות בעסקים זעירים וקטנים בתחומי הרשויות המקומיות.

באצטלה של השגת מטרות על-לאומיות

מנגד, תוך התעטפות באצטלה של השגת מטרות על-לאומיות, שופכים מיליארדים בדמות הטבות מס על מספר חברות בודדות. שוו בנפשכם שהטבות המס האלה היו זורמות כולן לפריפריה, ורק כנגד ביצוע השקעות הון באמת - מה אז הייתה יכולה להיות השפעת החוק?

מכאן מתבקשת השאלה: כיצד ומדוע נוצר חוק כה גרוע ומפלה? נראה כי הגישה של התרפסות בפני ענקי התעשייה והתפיסה ש"להם מגיע יותר", והשימוש החוזר והמטעה בשם "חברות בינלאומיות", יצרו מנטליות שהביאה ליצירת חוק כה כושל.

החוק נבנה על בסיס של תפיסה פשטנית וקריטריון מרכזי ודינמי: יצוא של 25% מכלל המחזור בכל אחת משנות המס. אבל הפתרון הפשוט, על אף קסמו, הוא לא תמיד הפתרון הנכון. חמור יותר הוא חוסר היכולת של מקבלי ההחלטות היום להבין את מבנה המשק ואת כיווני התפתחותו; וחוסר יכולתם לא לחזור על השגיאות ההיסטוריות שכבר נעשו הרבה פעמים בעבר ובהרבה ארצות.

בעוד שב-3 השנים האחרונות יצוא מוצרי תעשייה לא צמח, דווקא יצוא השירותים, שאינו נהנה מהטבות, זינק. בשנת 2011 הסתכם יצוא השירותים מישראל ב-27,412 מיליון דולר; ובשנת 2013 הוא זינק ל-33,142 מיליון דולר.

ישראל מתפתחת להיות מעצמה של יצוא שירותים. ב-2013 רשם המשק עודף בסחר החוץ של יצוא מוצרים בסך 3 מיליארד דולר, אך העודף ביצוא שירותים (לעומת יבוא שירותים) זינק ל-13 מיליארד דולר. כלומר, במשק מתחוללים שינויים מבניים, ומי שעדיין לא מבין מה המשמעות של יצוא שירותים, נסביר כי לפי דוחות הלמ"ס - דולר של יצוא שירותים הוא בעל ערך מוסף הרבה יותר גבוה מדולר של מוצרי תעשייה.

אמנם יש מקום לקיומו של חוק עידוד השקעות הון בישראל, אבל שיהיה חוק אמיתי לעידוד השקעות הון, ויעניק הטבות לביצוע השקעות הון באזורי עדיפות בפריפריה, ולא במרכז הארץ.

* הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם