גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנטרול ושכרו

האם ההטבה בגין אופציות היא הוצאה, ומה היקף הטבה זו בפייסבוק?

השכר הסמלי שנוטלים לעצמם חלק מהמייסדים והמנהלים של חברות הטכנולוגיה בוול סטריט, לא צריך להטעות. מצד אחד הם אמנם מושכים 1 דולר בשנה כשכר, אבל ברוב המקרים אין לשכר משמעות, ביחס להטבות שניתנות להם דרך הקצאות של אופציות למניות. כך לדוגמה, מארק צוקרברג שייסד ומנהל את פייסבוק (FB) אמנם מושך סכום סמלי כמשכורת שנתית, אבל האופציות שהוא קיבל שוות מיליארדים של דולרים.

האופציות לרוב ניתנות למנהלים ולעובדים במחיר מימוש זהה למחיר המניה, משמע לפי שווי נאיבי של אפס (לדוגמה, מחיר מימוש של 10 דולר כאשר מחיר המניה הוא 10 דולר, מבטא שווי נאיבי של אפס). אבל, כמובן שהחבילה כולה שווה כלכלית הרבה יותר מאפס, מאחר שלאופציה יש מחיר שנובע מאורך חייה, מתנודתיות המניה ומפרמטרים נוספים. בפועל, השווי הנאיבי מטעה, אם כי הוא מחזק את הזיקה של המנכ"ל לחברה; שהרי קיימת זיקה ישירה בין המנכ"ל (מקבל האופציות) לבין המניה, ואם מחיר המניה לא יעלה מיום ההקצאה, חבילת האופציות תרד לטמיון.

אלא שהאופציות האלה כאמור בעלות ערך כלכלי ביום ההקצאה, ובמקרים רבים מדובר בסכומים נכבדים (ואף נכבדים מאוד). השווי הכלכלי הזה הוא בעצם תחליף לשכר; המנכ"ל (וכך גם העובדים) יכול לרוב להמיר את השכר לאופציות, כלומר ההטבה הכלכלית הגלומה באופציות היא חלק מחבילת השכר/חבילת התגמול הכוללת של המנהלים והעובדים. מהטעם הזה יש להציג את ההטבה הגלומה בהענקת האופציות למניות, כהוצאות שוטפות בדוח הרווח והפסד. בעבר, הרישום היה על-פי השווי הנאיבי, כך שבפועל כמעט ולא נעשה רישום של הוצאות, מאחר שהחברות חילקו את האופציות לפי מחיר מימוש זהה למחיר המניה.

ואולם, אחרי דיונים (ומאבקים) ממושכים הצליחו מוסדות התקינה בארה"ב להעביר תקן שמחייב לרשום את ההטבה על-פי ערכה הכלכלי (לרוב בהתאם לנוסחת בלק אנד שולס), כהוצאה בדוחות הכספיים החשבונאיים. מדובר על שינוי עקרוני ומהותי - הפער בין השווי הנאיבי (לרוב אפס) לשווי הכלכלי הוא ענק, והרישום של ההוצאה הזו השפיע משמעותית על הדוחות הכספיים וכיווץ את השורה התחתונה.

מכשיר הוני או הוצאה תוצאתית?

אז מה עושים? בוול סטריט מצאו שיטה אלגנטית במיוחד שפשוט שמה בצל את הענקת האופציות, והרחיקה את ההוצאה בגין הענקת האופציות מהדוחות החשבונאיים. זה פועל כך: בחשבונאות ההטבה הזו היא הוצאה לכל דבר ועניין והיא נרשמת בדוחות; אבל בדוחות הלא חשבונאיים (Non GAAP) שמתפרסמים במקביל לדיווח החשבונאי (שני הדוחות נמסרים במסגרת הודעה לעיתונות), מנהלי החברות מנטרלים הוצאות שאינן חלק מליבת העסקים, הוצאות חד פעמיות או לא-תזרימיות מסוימות. למעשה מנוטרלות בדוחות הלא חשבונאיים כל ההוצאות שאינן קשורות לפעילות העסקית ואינן משפיעות על שווי החברה.

המטרה הבסיסית של הדוחות האלה, שמקבלים הבלטה רחבה יותר מאשר הנתונים החשבונאיים, היא לנסות ולעזור לקוראי הדוחות ולמשקיעים, לייצר להם סט של נתונים שמבטאים את תוצאות "האמת" של הפירמה, לרבות הרווח המייצג. זאת, על פני דוח חשבונאי שלרוב מלא ברעשי רקע שלא קשורים לפעילות השוטפת ולרווחים המייצגים באמת של החברה.

הבעיה היא שמדובר בדוח של מנהלי הפירמה, אשר אינו מבוקר על-ידי רואי החשבון כפי שנעשה בדוחות חשבונאיים, ואינו מפוקח ברמה שדוחות חשבונאיים מפוקחים (על-ידי רשות ניירות ערך). הוא אינו בהכרח עקבי ביחס לדוחות קודמים, ולפעמים אינו בר-השוואה (חברות יכולות לנטרל הוצאות שונות - חברה אחת תנטרל הוצאה מסוימת ושנייה לא, ואז יכולת ההשוואה בין החברות נפגמת).

בדוח הלא חשבונאי מנטרלות החברות הנסחרות בוול סטריט את ההוצאות בגין אופציות לעובדים. הבסיס לנטרול הזה הוא שמדובר במכשיר הוני (אופציות) שמשפיע על כמות המניות המונפקת של החברה, ובהתאמה משפיע על הרווח למניה (הרווח מחולק במספר המניות). משכך, התייחסות לאופציות כהוצאה בעצם תביא למעין מדידה כפולה של ההטבה הזו - פעם אחת במסגרת מספר המניות (והרווח למניה) ופעם שנייה במסגרת דוח הרווח והפסד עצמו.

מנגד, התומכים ברישום האופציות טוענים שמדובר בהוצאה במישור התוצאתי (הרלוונטי לדוח רווח והפסד), ואם לא יתייחסו להטבה בגין האופציות בדוחות הכספיים, הרי שלא כוללים בדוחות הוצאה שהיא מעין תחליפית להוצאת שכר. הרי האופציות הן חלק מהשכר הכולל, הן מבטאות הטבה כלכלית שקולה לשכר שמהווה חלק מהתגמולים הכוללים של המנהלים והעובדים. אי-הכללתה של הטבה זו משמעותה הרחקה של הוצאה אמיתית של החברה מדוח הרווח והפסד. הפתרון שנוצר, תוך כדי תנועה, הוא סוג של יצור כלאיים - בדוחות החשבונאיים רושמים את ההוצאה הזו, אבל מהדוחות הלא חשבונאיים מרחיקים אותה כאמור.

לא חשבונאי - הכי רלוונטי

וזו לא ההוצאה היחידה שמורחקת מהדוחות החשבונאיים. החברות נוהגות לנטרל הוצאות בגין רה ארגון, מחיקות מלאי, הפחתה של נכסים לא מוחשיים (שנוצרו במקביל לרכישות של חברות ופעילויות), הוצאות משפטיות ועוד, אם כי ההוצאות בגין הקצאת האופציות תופסות חלק נכבד מהפער בין הדוח החשבונאי ללא חשבונאי.

אצל פייסבוק, ההוצאות בגין האופציות מאוד משמעותיות. בדוח הכספי של החברה לשנת 2013 מופיעה הוצאה בגין הטבות כתוצאה מהקצאת אופציות למנהלים ועובדים בסך כולל של 1 מיליארד דולר (בשנת 2012 ההטבה הייתה אפילו גדולה יותר - כ-1.7 מיליארד דולר). הרווח התפעולי של פייסבוק אשתקד הסתכם ב-2.8 מיליארד דולר, אבל בנטרול ההוצאה הזו, שכאמור בדוחות Non-GAAP מרחיקים/מוציאים אותה, הרווח התפעולי כבר עולה ל-3.8 מיליארד דולר. בשורה התחתונה הרוויחה פייסבוק בשנה שחלפה כ-1.5 מיליארד דולר, אבל בנטרול ההוצאה בגין האופציות (ובמקביל ייחוס המס בגין הוצאה זו), הרווח המדווח שלא על-פי החשבונאות הסתכם ב-2.2 מיליארד דולר. וזה כאמור הרווח ש"נתפס" בעיני וול סטריט כרווח הנכון.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

אופציה להגדיל את הרווח

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

הבכיר שמסיט השקעות ממניות הביטוח, "שהגיעו לתמחורים גבוהים", לבנקים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי

לגלובס נודע כי עפ"י המסתמן, ההמלצות שמגבש הממונה על השכר יקבעו את המצב הקיים במשרדי הממשלה, שהוגדר עד כה כפיילוט: יום עבודה אחד בשבוע מהבית לעובדים שאופי תפקידם מאפשר זאת

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

50% מס: האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 התנגדו לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר