גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנטרול ושכרו

האם ההטבה בגין אופציות היא הוצאה, ומה היקף הטבה זו בפייסבוק?

השכר הסמלי שנוטלים לעצמם חלק מהמייסדים והמנהלים של חברות הטכנולוגיה בוול סטריט, לא צריך להטעות. מצד אחד הם אמנם מושכים 1 דולר בשנה כשכר, אבל ברוב המקרים אין לשכר משמעות, ביחס להטבות שניתנות להם דרך הקצאות של אופציות למניות. כך לדוגמה, מארק צוקרברג שייסד ומנהל את פייסבוק (FB) אמנם מושך סכום סמלי כמשכורת שנתית, אבל האופציות שהוא קיבל שוות מיליארדים של דולרים.

האופציות לרוב ניתנות למנהלים ולעובדים במחיר מימוש זהה למחיר המניה, משמע לפי שווי נאיבי של אפס (לדוגמה, מחיר מימוש של 10 דולר כאשר מחיר המניה הוא 10 דולר, מבטא שווי נאיבי של אפס). אבל, כמובן שהחבילה כולה שווה כלכלית הרבה יותר מאפס, מאחר שלאופציה יש מחיר שנובע מאורך חייה, מתנודתיות המניה ומפרמטרים נוספים. בפועל, השווי הנאיבי מטעה, אם כי הוא מחזק את הזיקה של המנכ"ל לחברה; שהרי קיימת זיקה ישירה בין המנכ"ל (מקבל האופציות) לבין המניה, ואם מחיר המניה לא יעלה מיום ההקצאה, חבילת האופציות תרד לטמיון.

אלא שהאופציות האלה כאמור בעלות ערך כלכלי ביום ההקצאה, ובמקרים רבים מדובר בסכומים נכבדים (ואף נכבדים מאוד). השווי הכלכלי הזה הוא בעצם תחליף לשכר; המנכ"ל (וכך גם העובדים) יכול לרוב להמיר את השכר לאופציות, כלומר ההטבה הכלכלית הגלומה באופציות היא חלק מחבילת השכר/חבילת התגמול הכוללת של המנהלים והעובדים. מהטעם הזה יש להציג את ההטבה הגלומה בהענקת האופציות למניות, כהוצאות שוטפות בדוח הרווח והפסד. בעבר, הרישום היה על-פי השווי הנאיבי, כך שבפועל כמעט ולא נעשה רישום של הוצאות, מאחר שהחברות חילקו את האופציות לפי מחיר מימוש זהה למחיר המניה.

ואולם, אחרי דיונים (ומאבקים) ממושכים הצליחו מוסדות התקינה בארה"ב להעביר תקן שמחייב לרשום את ההטבה על-פי ערכה הכלכלי (לרוב בהתאם לנוסחת בלק אנד שולס), כהוצאה בדוחות הכספיים החשבונאיים. מדובר על שינוי עקרוני ומהותי - הפער בין השווי הנאיבי (לרוב אפס) לשווי הכלכלי הוא ענק, והרישום של ההוצאה הזו השפיע משמעותית על הדוחות הכספיים וכיווץ את השורה התחתונה.

מכשיר הוני או הוצאה תוצאתית?

אז מה עושים? בוול סטריט מצאו שיטה אלגנטית במיוחד שפשוט שמה בצל את הענקת האופציות, והרחיקה את ההוצאה בגין הענקת האופציות מהדוחות החשבונאיים. זה פועל כך: בחשבונאות ההטבה הזו היא הוצאה לכל דבר ועניין והיא נרשמת בדוחות; אבל בדוחות הלא חשבונאיים (Non GAAP) שמתפרסמים במקביל לדיווח החשבונאי (שני הדוחות נמסרים במסגרת הודעה לעיתונות), מנהלי החברות מנטרלים הוצאות שאינן חלק מליבת העסקים, הוצאות חד פעמיות או לא-תזרימיות מסוימות. למעשה מנוטרלות בדוחות הלא חשבונאיים כל ההוצאות שאינן קשורות לפעילות העסקית ואינן משפיעות על שווי החברה.

המטרה הבסיסית של הדוחות האלה, שמקבלים הבלטה רחבה יותר מאשר הנתונים החשבונאיים, היא לנסות ולעזור לקוראי הדוחות ולמשקיעים, לייצר להם סט של נתונים שמבטאים את תוצאות "האמת" של הפירמה, לרבות הרווח המייצג. זאת, על פני דוח חשבונאי שלרוב מלא ברעשי רקע שלא קשורים לפעילות השוטפת ולרווחים המייצגים באמת של החברה.

הבעיה היא שמדובר בדוח של מנהלי הפירמה, אשר אינו מבוקר על-ידי רואי החשבון כפי שנעשה בדוחות חשבונאיים, ואינו מפוקח ברמה שדוחות חשבונאיים מפוקחים (על-ידי רשות ניירות ערך). הוא אינו בהכרח עקבי ביחס לדוחות קודמים, ולפעמים אינו בר-השוואה (חברות יכולות לנטרל הוצאות שונות - חברה אחת תנטרל הוצאה מסוימת ושנייה לא, ואז יכולת ההשוואה בין החברות נפגמת).

בדוח הלא חשבונאי מנטרלות החברות הנסחרות בוול סטריט את ההוצאות בגין אופציות לעובדים. הבסיס לנטרול הזה הוא שמדובר במכשיר הוני (אופציות) שמשפיע על כמות המניות המונפקת של החברה, ובהתאמה משפיע על הרווח למניה (הרווח מחולק במספר המניות). משכך, התייחסות לאופציות כהוצאה בעצם תביא למעין מדידה כפולה של ההטבה הזו - פעם אחת במסגרת מספר המניות (והרווח למניה) ופעם שנייה במסגרת דוח הרווח והפסד עצמו.

מנגד, התומכים ברישום האופציות טוענים שמדובר בהוצאה במישור התוצאתי (הרלוונטי לדוח רווח והפסד), ואם לא יתייחסו להטבה בגין האופציות בדוחות הכספיים, הרי שלא כוללים בדוחות הוצאה שהיא מעין תחליפית להוצאת שכר. הרי האופציות הן חלק מהשכר הכולל, הן מבטאות הטבה כלכלית שקולה לשכר שמהווה חלק מהתגמולים הכוללים של המנהלים והעובדים. אי-הכללתה של הטבה זו משמעותה הרחקה של הוצאה אמיתית של החברה מדוח הרווח והפסד. הפתרון שנוצר, תוך כדי תנועה, הוא סוג של יצור כלאיים - בדוחות החשבונאיים רושמים את ההוצאה הזו, אבל מהדוחות הלא חשבונאיים מרחיקים אותה כאמור.

לא חשבונאי - הכי רלוונטי

וזו לא ההוצאה היחידה שמורחקת מהדוחות החשבונאיים. החברות נוהגות לנטרל הוצאות בגין רה ארגון, מחיקות מלאי, הפחתה של נכסים לא מוחשיים (שנוצרו במקביל לרכישות של חברות ופעילויות), הוצאות משפטיות ועוד, אם כי ההוצאות בגין הקצאת האופציות תופסות חלק נכבד מהפער בין הדוח החשבונאי ללא חשבונאי.

אצל פייסבוק, ההוצאות בגין האופציות מאוד משמעותיות. בדוח הכספי של החברה לשנת 2013 מופיעה הוצאה בגין הטבות כתוצאה מהקצאת אופציות למנהלים ועובדים בסך כולל של 1 מיליארד דולר (בשנת 2012 ההטבה הייתה אפילו גדולה יותר - כ-1.7 מיליארד דולר). הרווח התפעולי של פייסבוק אשתקד הסתכם ב-2.8 מיליארד דולר, אבל בנטרול ההוצאה הזו, שכאמור בדוחות Non-GAAP מרחיקים/מוציאים אותה, הרווח התפעולי כבר עולה ל-3.8 מיליארד דולר. בשורה התחתונה הרוויחה פייסבוק בשנה שחלפה כ-1.5 מיליארד דולר, אבל בנטרול ההוצאה בגין האופציות (ובמקביל ייחוס המס בגין הוצאה זו), הרווח המדווח שלא על-פי החשבונאות הסתכם ב-2.2 מיליארד דולר. וזה כאמור הרווח ש"נתפס" בעיני וול סטריט כרווח הנכון.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

אופציה להגדיל את הרווח

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%