גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנטרול ושכרו

האם ההטבה בגין אופציות היא הוצאה, ומה היקף הטבה זו בפייסבוק?

השכר הסמלי שנוטלים לעצמם חלק מהמייסדים והמנהלים של חברות הטכנולוגיה בוול סטריט, לא צריך להטעות. מצד אחד הם אמנם מושכים 1 דולר בשנה כשכר, אבל ברוב המקרים אין לשכר משמעות, ביחס להטבות שניתנות להם דרך הקצאות של אופציות למניות. כך לדוגמה, מארק צוקרברג שייסד ומנהל את פייסבוק (FB) אמנם מושך סכום סמלי כמשכורת שנתית, אבל האופציות שהוא קיבל שוות מיליארדים של דולרים.

האופציות לרוב ניתנות למנהלים ולעובדים במחיר מימוש זהה למחיר המניה, משמע לפי שווי נאיבי של אפס (לדוגמה, מחיר מימוש של 10 דולר כאשר מחיר המניה הוא 10 דולר, מבטא שווי נאיבי של אפס). אבל, כמובן שהחבילה כולה שווה כלכלית הרבה יותר מאפס, מאחר שלאופציה יש מחיר שנובע מאורך חייה, מתנודתיות המניה ומפרמטרים נוספים. בפועל, השווי הנאיבי מטעה, אם כי הוא מחזק את הזיקה של המנכ"ל לחברה; שהרי קיימת זיקה ישירה בין המנכ"ל (מקבל האופציות) לבין המניה, ואם מחיר המניה לא יעלה מיום ההקצאה, חבילת האופציות תרד לטמיון.

אלא שהאופציות האלה כאמור בעלות ערך כלכלי ביום ההקצאה, ובמקרים רבים מדובר בסכומים נכבדים (ואף נכבדים מאוד). השווי הכלכלי הזה הוא בעצם תחליף לשכר; המנכ"ל (וכך גם העובדים) יכול לרוב להמיר את השכר לאופציות, כלומר ההטבה הכלכלית הגלומה באופציות היא חלק מחבילת השכר/חבילת התגמול הכוללת של המנהלים והעובדים. מהטעם הזה יש להציג את ההטבה הגלומה בהענקת האופציות למניות, כהוצאות שוטפות בדוח הרווח והפסד. בעבר, הרישום היה על-פי השווי הנאיבי, כך שבפועל כמעט ולא נעשה רישום של הוצאות, מאחר שהחברות חילקו את האופציות לפי מחיר מימוש זהה למחיר המניה.

ואולם, אחרי דיונים (ומאבקים) ממושכים הצליחו מוסדות התקינה בארה"ב להעביר תקן שמחייב לרשום את ההטבה על-פי ערכה הכלכלי (לרוב בהתאם לנוסחת בלק אנד שולס), כהוצאה בדוחות הכספיים החשבונאיים. מדובר על שינוי עקרוני ומהותי - הפער בין השווי הנאיבי (לרוב אפס) לשווי הכלכלי הוא ענק, והרישום של ההוצאה הזו השפיע משמעותית על הדוחות הכספיים וכיווץ את השורה התחתונה.

מכשיר הוני או הוצאה תוצאתית?

אז מה עושים? בוול סטריט מצאו שיטה אלגנטית במיוחד שפשוט שמה בצל את הענקת האופציות, והרחיקה את ההוצאה בגין הענקת האופציות מהדוחות החשבונאיים. זה פועל כך: בחשבונאות ההטבה הזו היא הוצאה לכל דבר ועניין והיא נרשמת בדוחות; אבל בדוחות הלא חשבונאיים (Non GAAP) שמתפרסמים במקביל לדיווח החשבונאי (שני הדוחות נמסרים במסגרת הודעה לעיתונות), מנהלי החברות מנטרלים הוצאות שאינן חלק מליבת העסקים, הוצאות חד פעמיות או לא-תזרימיות מסוימות. למעשה מנוטרלות בדוחות הלא חשבונאיים כל ההוצאות שאינן קשורות לפעילות העסקית ואינן משפיעות על שווי החברה.

המטרה הבסיסית של הדוחות האלה, שמקבלים הבלטה רחבה יותר מאשר הנתונים החשבונאיים, היא לנסות ולעזור לקוראי הדוחות ולמשקיעים, לייצר להם סט של נתונים שמבטאים את תוצאות "האמת" של הפירמה, לרבות הרווח המייצג. זאת, על פני דוח חשבונאי שלרוב מלא ברעשי רקע שלא קשורים לפעילות השוטפת ולרווחים המייצגים באמת של החברה.

הבעיה היא שמדובר בדוח של מנהלי הפירמה, אשר אינו מבוקר על-ידי רואי החשבון כפי שנעשה בדוחות חשבונאיים, ואינו מפוקח ברמה שדוחות חשבונאיים מפוקחים (על-ידי רשות ניירות ערך). הוא אינו בהכרח עקבי ביחס לדוחות קודמים, ולפעמים אינו בר-השוואה (חברות יכולות לנטרל הוצאות שונות - חברה אחת תנטרל הוצאה מסוימת ושנייה לא, ואז יכולת ההשוואה בין החברות נפגמת).

בדוח הלא חשבונאי מנטרלות החברות הנסחרות בוול סטריט את ההוצאות בגין אופציות לעובדים. הבסיס לנטרול הזה הוא שמדובר במכשיר הוני (אופציות) שמשפיע על כמות המניות המונפקת של החברה, ובהתאמה משפיע על הרווח למניה (הרווח מחולק במספר המניות). משכך, התייחסות לאופציות כהוצאה בעצם תביא למעין מדידה כפולה של ההטבה הזו - פעם אחת במסגרת מספר המניות (והרווח למניה) ופעם שנייה במסגרת דוח הרווח והפסד עצמו.

מנגד, התומכים ברישום האופציות טוענים שמדובר בהוצאה במישור התוצאתי (הרלוונטי לדוח רווח והפסד), ואם לא יתייחסו להטבה בגין האופציות בדוחות הכספיים, הרי שלא כוללים בדוחות הוצאה שהיא מעין תחליפית להוצאת שכר. הרי האופציות הן חלק מהשכר הכולל, הן מבטאות הטבה כלכלית שקולה לשכר שמהווה חלק מהתגמולים הכוללים של המנהלים והעובדים. אי-הכללתה של הטבה זו משמעותה הרחקה של הוצאה אמיתית של החברה מדוח הרווח והפסד. הפתרון שנוצר, תוך כדי תנועה, הוא סוג של יצור כלאיים - בדוחות החשבונאיים רושמים את ההוצאה הזו, אבל מהדוחות הלא חשבונאיים מרחיקים אותה כאמור.

לא חשבונאי - הכי רלוונטי

וזו לא ההוצאה היחידה שמורחקת מהדוחות החשבונאיים. החברות נוהגות לנטרל הוצאות בגין רה ארגון, מחיקות מלאי, הפחתה של נכסים לא מוחשיים (שנוצרו במקביל לרכישות של חברות ופעילויות), הוצאות משפטיות ועוד, אם כי ההוצאות בגין הקצאת האופציות תופסות חלק נכבד מהפער בין הדוח החשבונאי ללא חשבונאי.

אצל פייסבוק, ההוצאות בגין האופציות מאוד משמעותיות. בדוח הכספי של החברה לשנת 2013 מופיעה הוצאה בגין הטבות כתוצאה מהקצאת אופציות למנהלים ועובדים בסך כולל של 1 מיליארד דולר (בשנת 2012 ההטבה הייתה אפילו גדולה יותר - כ-1.7 מיליארד דולר). הרווח התפעולי של פייסבוק אשתקד הסתכם ב-2.8 מיליארד דולר, אבל בנטרול ההוצאה הזו, שכאמור בדוחות Non-GAAP מרחיקים/מוציאים אותה, הרווח התפעולי כבר עולה ל-3.8 מיליארד דולר. בשורה התחתונה הרוויחה פייסבוק בשנה שחלפה כ-1.5 מיליארד דולר, אבל בנטרול ההוצאה בגין האופציות (ובמקביל ייחוס המס בגין הוצאה זו), הרווח המדווח שלא על-פי החשבונאות הסתכם ב-2.2 מיליארד דולר. וזה כאמור הרווח ש"נתפס" בעיני וול סטריט כרווח הנכון.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

אופציה להגדיל את הרווח

עוד כתבות

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים