גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לפחות 5% מההרשעות במדינת ישראל הן הרשעות-שווא"

בספר החדש העוסק בהרשעת חפים מפשע, טוען פרופ' בועז סנג'רו: "במציאות הישראלית כמעט שאין זיכויים" ■ כיצד הוא מציע לתקן את עיוותי השיטה הנוכחית?

קריאה בספרו של פרופ' בועז סנג'רו, "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם", שיצא לאור לפני שבועות אחדים בהוצאת "רסלינג", מלווה בתחושה חמקמקה של פרדוקס. סנג'רו, העוקב אחר מהלכי הזירה המשפטית הפלילית דרך הפריזמה האקדמית זה שנים רבות, פיתח נוסחה שהובילה אותו למסקנה כי לפחות 5% מההרשעות בבתי המשפט בישראל הן הרשעות-שווא. פירוש הדבר שמתוך כ-20 אלף האסירים הנמצאים בכל רגע נתון בבתי הסוהר בישראל, לדעתו, לפחות 1,000 מורשעים הם חפים מפשע, ועובדת הימצאם מאחורי סורג ובריח היא טרגדיה נוראה.

אלא שיש משהו בטיעון של סנג'רו שמביס את עצמו. הרשעה במשפט פלילי פירושה קביעה שיפוטית שהנאשם עבר את העבירה שבה הוא מואשם מעבר לכל ספק סביר. זו הקירבה הרבה ביותר לוודאות שמערכת המשפט מסוגלת לייצר. הרשעת-שווא פירושה שהמסקנה שאליה הגיעה מערכת המשפט בנוגע לנאשם ספציפי, כי הוא אשם מעבר לכל ספק סביר, היא מסקנה שגויה. שהספק רב יותר ואיננו מאפשר הרשעה.

העניין הוא שאם בספקנות עסקינן, קשה לקבוע מסקנות בנחרצות מוחלטת. אך סנג'רו מתעקש לדבר במילים נחרצות, וכך הוא כותב בהקדמה לספרו: "בעבר ניתן היה לפקפק בעצם קיומן של הרשעות של חפים מפשע ולראות בהן תופעה זניחה. אלא שכיום לא נותר עוד מקום לספקנות בעניין, ואם קיימת ספקנות, מקורה כנראה בבורות... גם בישראל נחשפות מפעם לפעם הרשעות של חפים מפשע, והעוסקים בנושא יודעים כי הן מהוות רק את קצה הקרחון של התופעה, שהרי קשה מאוד להוכיח שהרשעה היא מוטעית".

אם קשה כל-כך להוכיח - מאין הנחרצות והידיעה הוודאית? דומה כי המחבר היה עשוי לזכות בנקודות רבות יותר אם היה מסתפק בניסיון לעורר ספק, סביר או לא, ותו לא.

בעיות במצבי מילה כנגד מילה

בישראל קמו בשנים האחרונות כמה אוהדים נלהבים של "פרויקט החפות" האמריקאי, שבמסגרתו עורכים בדיקות DNA של עבריינים מורשעים ושל זירות הפשע שבעטיין הורשעו, כדי להוכיח מעבר לכל ספק סביר את העובדה שהורשעו על לא עוול בכפם.

כמה מומחים מהאקדמיה המשפטית, וכן הסנגוריה הציבורית, משתפים פעולה כדי להביא את בשורת "פרויקט החפות" גם לישראל. יחד הם מהווים קבוצת-אינטרס חזקה ובעלת השפעה, הפועלת למען הרחבת זכויותיהם העיוניות של נאשמים בהליך פלילי. למשל, במטרה להרחיב את פרקטיקת המשפטים החוזרים בישראל, הניתנים עדיין במשורה; לבטל את האפשרות להרשיע על סמך הודאת הנאשם בלבד; לחנך את המשטרה לאסוף את כל הראיות הרלבנטיות בחקירת משטרה, ולא רק את הראיות המרשיעות; ועוד.

אלה הן מטרות מצוינות. קשה לחלוק על כך שהרשעתו של אדם חף מפשע היא אסון - הן לנאשם עצמו, הן לחברה כולה. לא רק בשל העובדה שהעבריין האמיתי עדיין מסתובב חופשי, כפי שמציין סנג'רו, אלא גם מעצם גריעתו מהחברה של אזרח מועיל והושבתו בבית האסורים.

מה שמציע סנג'רו כדרך לתקן את עיוותי השיטה הנוכחית, היא "תורת בטיחות מודרנית" למשפט הפלילי, המקבילה לתורות בטיחות המקובלות בתחום התעופה, ההנדסה והרפואה.

לדבריו, יש לאשר הרשעות בפלילים רק אם אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר, ובנוסף ננקטו כל האמצעים הסבירים להבטיח שלא תתרחש הרשעת-שווא.

בין האמצעים הללו מונה סנג'רו כמה הצעות שגיבש, שראויות לבחינה יסודית: ייסוד גוף מרכזי לבטיחות במשפט הפלילי, שיחקור "תאונות במשפט הפלילי" (הרשעות-שווא) ותקריות (תאונות שנמנעו); קביעת סטנדרטים גבוהים על מכשירים המשמשים להפקת ראיות מדעיות, כגון ערכות DNA, מכשירי ה"ינשוף" המשטרתיים המשמשים לבדיקות שכרות, מכמונות מהירות וכו'; תיעוד בווידיאו של כל מסדרי הזיהוי וחקירות החשודים; ואולי החשוב ביותר - שינוי החקיקה כך שלא תתאפשר הרשעה בהתבסס על ראיה אחת ויחידה. שינוי חקיקה שעלול לעורר בעיות בסיטואציות של מילה כנגד מילה, כגון במצבי עבירות אלימות במשפחה או עבירות מין.

מגפת עסקאות טיעון

נראה כי המשפט הפלילי צועד לעבר הגברת הוודאות בהליך בירור האשמה. מצד אחד, בדיקות DNA מספקות לעתים הוכחה ניצחת להימצאותו או לאי-הימצאותו של נאשם, או אדם אחר, בזירת הפשע. מצד שני, הן הפכו סוגים שונים של מומחיות למה שקרוי היום "מדע זבל" (junk science).

כך, מציין סנג'רו, "נאשמים רבים נשלחו למאסר לאחר שזוהו כמבצעי העבירות על בסיס השוואה מיקרוסקופית של שערותיהם, אל מול שערות שנמצאו בזירות העבירות. אולם לאחרונה - כשהחלו לבצע השוואות גנטיות של שיער - הוכח כי אין כל בסיס מדעי התומך ביכולת הנטענת של ה'מומחים' לזהות אדם על-פי התבוננות בשערו מבעד לעדשת המיקרוסקופ".

עם זאת, סנג'רו מודה כי הוא איננו "מתיימר לקבוע שהשיעור של הרשעות-השווא הוא בדיוק 5%, השיעור המדויק עשוי להיות נמוך יותר או גבוה יותר (להערכתי הוא גבוה יותר). העובדה שמרבית הרשעות-השווא נסתרות מובילה לכך שלמרות ששיעור הרשעות-השווא עלול להיות עצום, קובעי המדיניות יכולים להניח באופטימיות שהמערכת כמעט מושלמת, והמציאות איננה טופחת על פניהם".

בדרך לתחשיב שלו עובר סנג'רו בכל התחנות הפליליות המוכרות מהתקשורת בשנים האחרונות - מהרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה; הרשעתו של סולימן אל-עביד ברצח חנית קיקוס; משפטו החוזר של עמוס ברנס, שזוכה לאחר שנים רבות מרצח החיילת רחל הלר ועוד.

למעשה, דפדוף בספרו של סנג'רו מעורר תחושה של רפרוף בכותרות עמודי הפלילים (ולעתים, גם עמודי הפוליטיקה) בעיתונות. סנג'רו יוצא נגד התפיסה הציבורית הרווחת, שלפיה חשד נגד אדם יוצר תחושה שאשמתו מובנת מאליה, והרשעתו היא עניין של זמן בלבד.

לדבריו, "מניחים שהחשוד אשם ונותר רק למצוא ראיות שיוכיחו זאת. התפיסה המוטעית מוליכה להתמקדות בנחקר, בניסיון לגבות ממנו הודאה בביצוע העבירה, ולהסתפקות בהודאה זו לשם הרשעה".

אליבא דסנג'רו, דומה כי אין בור בפרוצדורה הפלילית, בדיני הראיות ובדין הפלילי המהותי, שמערכת המשפט הישראלית איננה נופלת בו: שופטים "נוטים להסתנוור" מראיות מדעיות; עדי ראייה מוסרים עדויות שגויות ומפלילות, לפעמים ביודעין ובזדון; המשטרה מתמקדת בחילוץ הודאות מחשודים ותו לא; בתי המשפט נוטים להרשיע ברוב מוחלט של כתבי האישום הנדונים בפניהם; מגפת עסקאות הטיעון מובילה חשודים להודות בעבירות שלא ביצעו, כדי לצמצם סיכונים; זכויות הנאשמים אינן נשמרות, ואין סנקציות אפקטיביות על הפרתן; הליכי הערעור הם כמעט חסרי סיכוי; ומשפטים חוזרים הם מאורע נדיר.

לגישתו, התוצאה היא ש"במציאות הישראלית כמעט שאין זיכויים". סנג'רו מעלה מן האוב את הנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שלפיו משפטם של 99.7% מהנאשמים בעבירות חמורות מסתיים בהרשעה. זאת, אף שהנתון הזה כבר הופרך פעמים מספר, לרבות במחקר של הנהלת בתי המשפט, ואף הלמ"ס עצמה כבר חזרה בה מנתון זה.

אבל סנג'רו מתעקש: "נתונים אלה מעלים את הסבירות שהרשעות מתבצעות מבלי שבתי המשפט יבצעו סינון משמעותי של המקרים שבהם הועמד לדין האדם הלא נכון, או שכלל לא נעברה עבירה".

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

יאיר לפיד, יש עתיד / צילום: כדיה לוי

האם עסקת שליט בוצעה זמן לא רב לפני הבחירות לכנסת?

יש קשר בין עסקת גלעד שליט מ־2011 לבחירות שהתקיימו ב־2013? אנחנו לא מצאנו כזה ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה שהוא גם בעלים של חלק מהחצר ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אילן ששון, מנכ''ל ובעלי רום כנרת / צילום: אלון רון

נאמני חברת הנדל"ן שקרסה חושפים: החוב מגיע ליותר ממיליארד שקל

עורכי הדין שמייצגים את נושי חברת הנדל"ן רום כנרת ביקשו מבית המשפט לדחות את הצעת הרכישה שהוגשה, בטענה כי היא "חסרת ערך" מול ההיקף העצום של תביעות החוב, שעומד על פי 5 מההערכות הקודמות ● "ההצעה תוריד לטמיון את המאמצים להצלת הפרויקטים ותזיק פי כמה וכמה למעורבים"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הדולר היה השנה מקלט בטוח ופתאום איבד גובה / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

שני המטבעות האלו נחשבים למקלט בטוח, אז למה אחד צונח והשני ממריא?

הין היפני בשפל של 34 שנים והדולר מתחזק מול כל המטבעות ● קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי: "הין במגמת פיחות חדה, במקביל להחלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית לטריטוריה חיובית, הדולר התחזק על רקע נתוני מאקרו טובים"

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

ביל אקמן ואישתו נרי אוקסמן / צילומים: RICHARD BRIAN, רויטרס; ויקיפדיה, Noah Kalina

המיליארדר ביל אקמן: "בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה בגלל המלחמה"

אקמן ואישתו נורי אוקסמן רכשו בתחילת השנה כ־5% ממניות הבורסה תמורת כ־100 מיליון שקל ● "אני מאוד מתרשם מההנהלה, התוכניות העסקיות שלהם והיכולות הטכנולוגיות שלהם", כתב בציוץ ב-X

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

אימו של החייל החטוף: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו"

מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני ובן 21 ובן 13 נפצעו קל ● דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה; במקביל, פעילות נרחבת של הכוחות באיו"ש ● קבינט המלחמה דן בחידוש המגעים לעסקה ● סמ"ר ניסים כחלון, בן 21 מחדרה, נהרג בדרום הרצועה • דיווחים: 9 הרוגים בתקיפת צה"ל בשני מוקדים בדרום לבנון • עדכונים שוטפים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, והרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר ● מדור חדש