בערב ליל הסדר הגיש רו"ח איציק עידן לבית המשפט את חוות-דעתו על הסדר החוב שגיבשה חברת הפטרוכימיים עם נושיה הפיננסים, בגובה של כשני מיליארד שקל. הפטרוכימיים, צריך להזכיר, הגיעה למצב הזה כיוון שבעל השליטה דיויד פדרמן ושותפיו ביצעו השקעה ממונפת, בעיקר באמצעות כספם של מחזיקי האג"ח, במניות בית הזיקוק בחיפה. השקעה זו, כזכור, הסבה לפטרוכימיים הפסד של יותר ממיליארד שקל בשנים האחרונות.
הסיפור הזה חזר על עצמו בלא מעט מקרים בתקופה האחרונה: כך היה עם נוחי דנקנר באי.די.בי אחזקות, כך היה עם מוטי זיסר באלביט הדמיה, עם הרצל חבס בחברת הנדל"ן שייסד, ועם אילן בן דב, שלקח חוב גדול באמצעות חברת סקיילקס, על מנת לרכוש את השליטה בחברת הסלולר פרטנר. בכל זאת, יש הבדל מהותי בין בעלי השליטה שמנינו: דנקנר, זיסר וחבס איבדו את השליטה בחברות שלהן; בן דב, וכעת גם פדרמן ושותפיו, יישארו בעלי השליטה למרות הסדרי החוב.
איך זה קרה? כי לפדרמן, כמו לבן דב, היה קלף שלא הותיר לבעלי האג"ח ברירה אלא להשאירם. אצל בן דב היה מדובר בהסכם הזיכיון עם סמסונג העולמית, שאומר שאם תתחלף השליטה בחברה, תוכל סמסונג לקחת בחזרה את הזיכיון שהניב רווחים נאים לחברת ההחזקות; ואילו פדרמן יישאר בעל השליטה בפטרוכימיים , גם לאחר שרשם כישלון מוחץ בהשקעה בבזן, משום שלו ולשותפיו יש היתר שליטה מהמדינה בבתי הזיקוק - אישור שלא קל להשיגו ושלא ניתן לפזר אותו בין אלפי מחזיקי האג"ח - נושי החברה.
כך, למעשה, פדרמן נותר עם אופציה עתידית, שאולי בעתיד הרחוק תתברר כשווה לא מעט כסף.