גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין לכם מושג מה אתם מכניסים לפה כשאתם אוכלים עוף

ההכחשה של רמי לוי בדבר השמדת הבשר בסניף הרשת יצרה סדק ראשון באמון לו הוא זוכה מהציבור, והשמדת 460 ק"ג עוף ברשת YOU מעידה כי ציפיות הרשת למכירות לא התממשו ■ ואיך זה קשור לעובדה שהרשתות מפסידות על העוף?

הטעות של רמי לוי

קצת לפני חג הפסח הוציא משרד הבריאות הודעה על השמדת 22 ק"ג בשר בסניף רמי לוי שיווק השקמה בנשר, ועל השמדת 460 ק"ג חזה עוף בסניף YOU של מגה ברחוב חלוצי התעשיה בחיפה. הסיבה: המוצרים אינם ראויים למאכל אדם.

באופן תמוה, משרד הבריאות בחר להודיע על כך לתקשורת רק כמה ימים לאחר עריכת הביקורות. מדוע? טרם קיבלנו על כך תשובה. כך או כך, שני האירועים האלה מעלים לא מעט שאלות וגוררים לא מעט מסקנות.

המסקנה הראשונה המתבקשת היא שהפיקוח של משרד הבריאות מצומצם, ובמקרים רבים אף אינו קיים. בישראל פועלות מאות רבות של קצביות ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות, אבל ברוב ימות השנה לא עורכים שם ביקורות. התחושה היא שככל שמספר הביקורות יגדל - כך כמות השמדת הבשר והעוף תגבר.

רמי לוי, בעל השליטה ברשת רמי לוי שיווק השקמה, הוא אחד מאשפי השיווק הבולטים בישראל, אך למרות זאת הוא עשה טעות אסטרטגית ושיווקית קשה. עם פרסום הודעת משרד הבריאות, בחר לוי להכחיש את העובדות, וכך הוא אמר ל"גלובס": "התקשרתי למנהל החנות, והוא אומר שהוא לא יודע במה מדובר, אז מבחינתי זה לא היה ולא נברא".

גם בריאיון שהעניק לגלי צה"ל התכחש לוי לעובדות ובכך יצר בעצמו סדק באמון הרב שרוחשים לו הצרכנים. רמי לוי השכיל לבנות את המותג "רמי לוי" כמותג זול, וההצלחה שלו מעידה בעיקר על האמון חסר התקדים שהוא זוכה לו מצד הלקוחות. אבל גם הלקוחות של רמי לוי יודעים שכשמשרד הבריאות מוציא הודעה רשמית על השמדת בשר, מדובר בעובדות ששום הכחשה לא תוכל לטשטש אותן.

הציפיות הגבוהות של מגה

מסקנה נוספת מתבקשת נוגעת לרשת YOU. השמדת חזה העוף במגה נערכה ביום שלישי באותו שבוע. העוף, יש להניח, סופק לרשת כבר ביום חמישי ועד לביקורת - פג תוקפו.

במגה אומרים כי מדובר במוצרים שהיו מיועדים להשמדה בהתאם לנהלי הרשת. בכל מקרה, 460 ק"ג של חזה עוף זו כמות גדולה במיוחד. מגה הרי יכלה לקבל עוף טרי לרשת גם ביום שני באותו שבוע, ומכאן יש להניח כי ברשת YOU של מגה ציפו למכור הרבה יותר ממה שמכרו בפועל. התוצאה היא שהם הזמינו כמות גדולה של סחורה שלא נמכרה בפועל, והסחורה הטרייה הלכה לפח.

לפני החג העלתה הרשת קמפיין רחב לרשת הדיסקאונט החדשה יחסית YOU, אבל נראה כי הצרכנים לא קנו את המסר עד הסוף.

השמדת חזה העוף במגה לא הייתה מחויבת המציאות. ברשת ראו כבר יום קודם לכן שתוקף הסחורה עומד לפוג. הם יכלו בקלות למכור את הסחורה במחיר נמוך במיוחד, וכך להרוויח פעמיים: גם לרכוש את לב הצרכנים וגם לא לאבד סחורה לשווא. במחיר של 10 שקלים לק"ג - 3 שעות לפני סגירת הסניף ביום שני, הסחורה הייתה נחטפת ועל הדרך מקזזת למגה חלק מההפסדים בגינה.

מה קורה בקצבייה?

במשך שנה אחת נמכרים בישראל כ-210 מיליון עופות. במשקל מדובר בכ-450 אלף טון. עיקר המכר הוא עופות טריים, שרובם (למעלה מ-80%) נמכרים בקצביות.

משרד הבריאות מסר ל"גלובס" כי בשנה החולפת היו כ-1,000 ביקורות במפעלי עוף ובשר. כמה ביקורות נערכו בקצביות של רשתות השיווק ובחנויות מתמחות? למשרד הבריאות אין על כך תשובה, וממילא גם לא לשאלה כמה מהביקורות הסתיימו בהשמדת עוף או בשר.

מוצרי העוף והבשר הם המוצרים השכיחים יותר בצלחת שלנו, אבל איכשהו רובם לא ממותגים, לרוב תאריך התפוגה שלהם לא נמסר לצרכנים, ובטח לא המידע אודות מקום ותהליך הייצור שלהם.

הצרכן הישראלי, שרודף אחרי מותגים, מוכן באורח מפתיע לקבל כל עוף שמוכרים לו בקצבייה ולא שואל יותר מדי שאלות. המציאות של מכירת עופות בקצבייה מעניקה לצרכן שירות אישי מהקצב, אבל גוררת לא מעט בעיות שהעיקרית שבהן היא הפיקוח על איכות המוצר ותאריך התפוגה שלו.

בשיחה עם "גלובס" מודה אחד הקמעונאים המפעיל קצביות, כי "בקצבייה אפשר לערבב באותו מגש בטעות גם עוף מקולקל. לצערנו, אלה דברים שקורים. כלקוחה את רוצה לדעת שהעוף הגיע אתמול או היום. האם תדעי זאת כשאת קונה בקצבייה? לא. העוף יכול להיות גם לפני 3 ימים ולא תדעי".

עוף ארוז: כ-20% מהמכירות

שתי חברות אחראיות היום לעיקר המכירות של עוף טרי ארוז: "עוף עוז" ו"מילועוף". העוף הארוז מעניק חותמת של היצרן, תאריך תפוגה ברור, והוא מספק נוחות היות והוא חוסך את העמידה בתור לקצב. למרות זאת, העופות הארוזים רחוקים מלהפוך לטרנד, ולפי הערכות, הם מהווים לא יותר מ-20% ממכירות העוף הטרי בישראל.

משחטת "עוף עוז" היא ככל הנראה המשחטה המשוכללת ביותר בישראל. במשחטה, המשתרעת על שטח בנוי של 20 אלף מ"ר, תהליך השחיטה, השטיפה והאריזה נעשה ללא מגע יד אדם. רמת הניקיון במפעל גבוהה במיוחד ואינה אופיינית למשחטות. מוצרי החברה לשוק הקמעונאי משווקים תחת המותג "עוז והדר" והם ארוזים בוואקום.

למרות כל זאת, "עוף עוז" משווקת את מוצריה ברשת שופרסל בלבד. בעבר היא שיווקה אותם ברשתות נוספות שמהן יצאה, בשל מה שהוגדר כמחלוקת על תנאים מסחריים.

אלא שהשוואת מחירוני החברות השונות המשווקות עוף מגלה כי הפערים במחירים בין המשחטות כמעט לא קיימים. ב"עוף עוז" דורשים תוספת של 1.2 שקלים לק"ג על האריזה. הסכום הזה, יש להניח, מתקזז מול עלות העסקת הקצב.

עוזי מחלב, מבעלי חברת "עוף עוז", מעריך כי החזקת הקצבייה מעלה את המחיר לק"ג ב-2.5 שקלים לק"ג, ומקסימום עד ל-4 שקלים לק"ג.

בשיחה עם "גלובס" אומר אחד הקמעונאים ברשת המפעילה קצביות, כי "היום זה לא כלכלי להחזיק קצביות. בכל סופרמרקט טוב מעסיקים 10 קצבים, והעלויות שלהם גבוהות. עלות העסקת קצב לחודש היא מינימום 8,000 שקל. כשאתה לא מעסיק קצבים, זה מסייע לך לממן את המבצעים ללקוחות".

הקצביה מסייעת להקטנת הביקושים

מדוע, אם כן, הרשתות אינן מקדמות את מכירת העוף הארוז? על האיכות אין הרי מחלוקת. לדברי קמעונאי, אחת הסיבות לכך היא הצרכן. "כקמעונאי, עדיף לשווק עופות ארוזים עם תוקף על כל אריזה. אבל הלקוח הישראלי מאוד מקובע, והוא מתקשה לקבל את המוצר. זה חדש לו. אנשים לא ייגמלו מהקצביות אבל העופות הארוזים ייקחו נתח יותר גדול", הוא אומר.

אבל יש כנראה סיבה נוספת. העוף הטרי הפך זה מכבר ללוס לידר, כשהרשתות מוכרות אותו במחיר הפסד. כשהמחיר נמוך כל-כך, המכירות בקצבייה מסייעות להקטנת הביקושים, בדיוק כמו שעוף טרי ארוז מסייע להגדלת הביקושים, מאחר שהוא מוצג בצורה נוחה במקרר, ללא צורך לעמוד בתור בשבילו.

רשת השיווק עושה את המבצע על העוף בקצבייה כאילוץ, כצורך למשוך קונים. למרות המבצע, האינטרס הכלכלי של כל רשת שיווק היא למכור כמה שפחות עוף, שהרי ככל שהמכירות שלו עולות - כך ההפסד של הרשת על המוצר גדל. באמצעות הקצבייה, הדרך לכך היא הרבה יותר קלה.

מגיע לצרכן מידע מלא

אחת הדרכים לשינוי המציאות היא יצירת ביקוש מהצרכנים. חברת "עוף עוז" השקיעה 350 מיליון שקל בהקמת המפעל בדרום אבל אפילו לא שקל אחד בשיווק ובבניית המותג "עוז והדר". היא יכולה בקלות לחשוף את הצרכן למפעל המתקדם שלה, לתנאי אחזקת העופות הנאותים ולרמת האיכות הגבוהה שהיא מציעה.

מדוע החברה אינה משקיעה בשיווק? לדברי מחלב, "יש שיווק מפה לאוזן. אנשים שקונים, מכירים את המוצר. מי שצריך לדחוף את העניין הן רשתות השיווק. יש להן פתרון לחסוך את עלות העסקת הקצבים".

אחרי שנים שבהן הסבירו לצרכנים שעוף הוא מוצר קומודיטי ושהתרנגולת היא אותה התרנגולת הנשחטת לפי ההלכה היהודית, הגיע הזמן שהצרכן ידע שיש בכל זאת הבדל, הגיע הזמן שהעוף ומוצריו ימותגו ואנחנו הצרכנים נקבל מידע מלא על הייצור ותאריך התפוגה.

בינתיים, הפעילות של "עוף עוז" בוודאי שאינה מספיקה על מנת לחולל שינוי של ממש, במיוחד כשהחברה משווקת את מוצריה ברשת שופרסל בלבד.

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית