עברו כמעט שבועיים מאז הוציאה הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן הנחיה מפורשת האוסרת על גביית עמלה נוספת לעלות רכישת כרטיסים, מה שכונה "דמי טיפול באינטרנט", אבל בתי הקולנוע מצפצפים על ההנחיה וממשיכים בשלהם.
כך למשל, בדיקת "גלובס" מגלה כי מבצעי "האחד פלוס אחד" הפופולריים של חברות האשראי, שבהם הלקוח קונה כרטיס אחד ומקבל את השני חינם, הפכו גם הם לנקודה שבה בתי הקולנוע לא מוותרים על העמלה.
בסוף השבוע האחרון ניסינו לדוגמה להזמין זוג כרטיסים לסרט במבצע אחד פלוס אחד של לאומי קארד עבור סינמה סיטי. במסגרת המבצע רכשנו "פינוק" (קופון) ב-38 שקל שיכולנו לממש גם באתר האינטרנט. בסוף ההזמנה גילינו דרישת תשלום של 7.80 שקל. על מה? אמנם בשום מקום לא צוין שמדובר בעמלה, אלא שגובהו של הסכום בדיוק כגובה העמלה שזה עתה לכאורה בוטלה.
בדיקה בתקנון של סינמה סיטי מגלה כי "ההטבה לכרטיס שני חינם תינתן בגובה מחיר כרטיס הנמכר בקופות הכרטיס בלבד - הנחה בגובה 38 שקל".
לעניין זה נמסר מסינמה סיטי ל"גלובס" כי "ההנחיות החדשות ניתנו בסמוך לחג. סינמה סיטי פעלה ופועלת על מנת ליישמן במהרה". האם החברה תשנה את התקנון שלה בהמשך? לא ברור.
כך או כך, גם מזמיני מבצע 1+1 בישראכרט באתר יס פלאנט ורב-חן, יגלו בתקנון שיש תוספת של 4 שקל לכרטיס לרכישה באינטרנט.
תגובת יס פלאנט: "בהמשך להנחיות הרשות להגנת הצרכן ובכפוף לחוק, רשתות יס פלאנט ורב-חן, בשיתוף עם התאחדות ענף הקולנוע, עדכנו את אופן הצגת מחיר הכרטיסים בעת הרכישה באינטרנט, כך שיוצג המחיר הסופי. מבצעי חברות כרטיסי האשראי מקנים הטבה של כרטיס 1+1 לכרטיס רגיל בקופה (בשווי 38 שקל). כאשר רוכשים כרטיס יקר יותר מכרטיס הקופה, כמו כרטיס לאולמות LGIMAX DX4 וגם כרטיס אינטרנט, יש לשלם את ההפרש בין עלות הכרטיס בקופה לעלות הכרטיס המיוחד".
גם רשת גלובוס מקס נוהגת כך. מגלובוס מקס נמסר: "אנו מקיימים את הנחיות הרשות כסדרן".
כמה עולה סרט?
ההנחיה שפרסמה הרשות לסחר הוגן הגיעה בעקבות הצעת חוק שהגיש ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה). בעקבות זאת, בתי הקולנוע פשוט ייקרו את המחיר - הם צירפו את עמלת הכרטיס, שעמדה על כ-4 שקל, למחירו המקורי של הכרטיס - כ-38 שקל.
האבסורד הוא שבקופות הפיזיות של בתי הקולנוע המחיר נותר כשהיה - כ-38 שקל, מה שיצר מצב מצחיק, שבו יש מחיר נפרד לרכישת כרטיס באינטרנט ומחיר לרכישה באולם.
אז כמה אנחנו שילמנו וכמה אנחנו משלמים כעת? לפני ההנחיה עמד מחירו של כרטיס לסרט בגלובוס מקס על 39 שקל, והעמלה על 4.50 שקל; בסינמה סיטי - 38 שקל עם עמלה של 3.90 שקל; וביס פלאנט 38 שקל עם עמלה של 4 שקל. כך שבקניית כרטיסים לבילוי משפחתי של 5 נפשות מדובר היה בהוצאה נוספת של כ-20 שקל. אם רוכשים באינטרנט, זה המצב גם היום. המחירים עומדים בבתי הקולנוע על 41 עד 43 שקל, מה שמגלם את עלות העמלה בתוך מחיר הכרטיס.
הצרכנים יעברו מהפייסבוק לשטח?
העלאת מחירי הכרטיסים הובילה קרוב ל-2,500 צרכנים ישראלים להתארגנות בקבוצת פייסבוק הקוראת להחרים את בתי הקולנוע עד לביטול העמלה. רוזנטל דאג לקדם את העמוד גם בדף הפייסבוק שלו. בעמוד היו מספר התארגנויות בעבר להחרים בתי הקולנוע, אך עד כה זה לא צלח. אולי עכשיו, בעקבות הלחץ החברתי והתקשורתי, יצליח להם יותר.
לעמוד ההתארגנות - לחצו כאן
איפה המחוקק?
"אני קראתי להחרים אותם. אני לא יודע כמה הם רגועים היום. בשיחה שהייתה לי מול הנציג שלהם יגאל גלאי, הם רצו זמן להתארגן. אני ביקשתי שייקחו עמלה על אדם אחד ולא על כל המשפחה. במקום 16 שקל ולא 4 שקל. הוא לא פסל את זה, אבל אני לא יודע מה יקרה בפועל", אומר היום ל"גלובס" ח"כ רוזנטל.
"מחיר כרטיס קולנוע בישראל הוא לא זול. ברבעון הראשון של 2014 המחיר בארה"ב היה 28 שקל (8.20 דולר). אני חושב שאם בתי הקולנוע יעלו את מחירי הכרטיסים, אנשים יפסיקו ללכת לקולנוע", אומר רוזנטל. "אני חשבתי שבתי הקולנוע יורידו את המחירים, כי על כל שקל שהם מרוויחים, הם צריכים לשלם 40 אגורות למפיץ של הסרט. כשהם גבו את ה-4 שקלים כעמלה, הכסף הזה לא הלך למפיץ ולא חשבתי שזה יהיה שווה להם".
רוזנטל אומר שברגע שמחירי הכרטיסים יגיעו ל-50 שקל, אנשים לא ילכו לסרטים. "הם נמצאים היום בגבול, ובסוף זה יפגע בהם. לצרכנים יש היום אלטרנטיבה שהיא אמנם לא חוקית, הורדת סרטים מהאינטרנט. קיוויתי שהמחירים יירדו בעקבות ההנחיה, והדבר לא השתנה. המחיר ירד בחלק מהמופעים ואירועי הספורט".
יש קרטל?
בינתיים, הגיש רוזנטל פנייה לממונה על ההגבלים העסקיים, בה הוא כותב כך: "לדאבוני, נוכחתי לגלות כי רשתות בתי הקולנוע בישראל העלו כולן את המחיר באופן מתואם לכאורה, בעבור רכישת כרטיס לקולנוע באמצעות האינטרנט, פעולה אשר למראית-עין נוגדת את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח 1998".
עוד כותב רוזנטל: "אבקש כי תיפתח בבדיקת המקרה וכי תוציא הנחיה האוסרת על העלאת מחירים עד לסיום הבדיקה האמורה.
"אין שום דרך חקיקתית לקבוע מחיר של כרטיס קולנוע. לא נראה לי לעניין לקבוע מחיר בדרך הזו. העמלה נראית לי חצופה, התפעול דרך האינטרנט לרכישה יותר זול לעומת קנייה קמעונאית".
ומה באמת קורה ברשות ההגבלים העסקיים? שם טרם החלו לבדוק את העניין. תחת שרביטו של פרופ' דיויד גילה, נהנית הרשות מתדמית של כזו שאינה אדישה לעוולות צרכניות. גילה הכריז לא פעם על תמיכתו במחאה הצרכנית, ובמחאת הקוטג' והבהיר כי הרשות תפעל ככל יכולתה החוקית על מנת לסייע להפחית את יוקר המחיה בישראל, בין היתר על-ידי הטלת קנסות על מונופולים שגובים מחיר טורפני מהצרכן.
ואולם, הרשות מוגבלת ביכולתה, רק למקרים בהם אכן נעברה עבירה הגבלית, ויש ראיות לכך. תלונתו של ח"כ רוזנטל אמנם התקבלה במשרדי הרשות ונבחנת כעת במחלקה המשפטית, אך גורמים ברשות מבהירים כי לא מדובר במקרה טריוויאלי, שיהיה פשוט להוכיח את עבירת ההגבלים שנעברה, אם אכן בוצעו עבירות.
שאלת המפתח מבחינת רשות ההגבלים העסקיים היא אם נעשה תיאום מחירים בין בתי הקולנוע, בין אם על-ידי הנחיה של איגוד בתי הקולנוע ובין אם מאחורי הקלעים על-ידי בתי הקולנוע.
לדברי גורם בכיר ברשות, "יש המון שווקים ריכוזיים בארץ, וגם שוק בתי הקולנוע הוא שוק ריכוזי, ובשווקים ריכוזיים החברות הרבה פעמים מעלות מחירים אחת אחרי השנייה, ולא תמיד זה אסור. מה שאסור זה לתאם את המחיר. למשל, אם איגוד בתי הקולנוע היה מנחה אותם להעלות את המחיר, ולא אומר רק 'תעשו את מה שהרשות לסחר הוגן אמרה', אלא 'בואו נעלה את המחיר בשיעור כזה וכזה', אז זה הנחיה אסורה לתיאום מחיר. כל עוד אי-אפשר להוכיח שהם תיאמו מחירים בין דרך האיגוד ובין בתיאום קריצת עין בינם לבין עצמם, יהיה קשה מאוד לתקוף את העניין מהצד ההגבלי".
את הנקודה הזאת בדיוק בודקים היום במחלקה המשפטית ברשות - האם הייתה הנחיה להעלות את המחיר, או רק הנחיה "תמימה" לכאורה לכלול בסכום הכרטיס את מלוא המחיר שהם מעוניינים לגבות מהצרכן.
ברשות מעריכים כי באיגוד בתי הקולנוע יטענו, כי הם רק הנחו את כל חברי האיגוד שלהם לפעול לפי הנחיית הרשות לסחר הוגן, באופן שלא תיגבה עמלה בנפרד אלא המחיר של הכרטיס ישקף את מלוא העלויות שבית הקולנוע מעוניין לגבות.
על רקע השאלות הללו, תבחן כעת הרשות את המשמעויות של תגובת האיגוד הראשונית להנחיית הרשות לסחר הוגן, שבמסגרתה נכתב כך: "התאחדות ענף הקולנוע מוסרת כי בהמשך להנחיות הרשות להגנת הצרכן, יפעלו רשתות בתי הקולנוע לעדכן את אופן הצגת המחיר בעת הרכישה באינטרנט, כך שיוצג המחיר הסופי כולל עמלה".
תגובת רשות ההגבלים העסקיים: "התלונה התקבלה במשרדי הרשות, והנושא נמצא בבדיקה".
פרשנות: רק חרם צרכנים יעשה את העבודה / דפנה הראל-כפיר
הבילוי בקולנוע הפך יקר ברמה בלתי נסבלת. משפחה שיוצאת לבילוי כזה משלמת רק על הכרטיסים כ-160-170 שקל. ומה אם חשקה נפשם של הילדים בשתייה ובפופקורן? כוס אחת של שתייה וגביע של פופקורן גדול מסתכמת בקלות ב-45 שקל - כמחיר הכרטיס עצמו.
אבל סרט הוא לא תרופה מצילת חיים וגם לא מוצר מזון חיוני. הוא אפילו לא מוצר מזון לא חיוני כמו הקוטג', שהצליח - אולי לראשונה בארץ - לעורר חרם צרכנים אמיתי שהיכה גלים (את החרם ההוא אמנם נוהגים להספיד, אך שנתיים וחצי אחריו, מחיר הקוטג' עדיין נמוך יותר מכפי שהיה ערב מחאת הקוטג').
לא רק זאת, אלא שכדי לראות סרט ממש לא חייבים ללכת לקולנוע, כאשר מצד אחד משגשגת תעשיית הורדת התכנים באינטרנט, מצד שני - חברות הכבלים והלוויין מציעות ספריות VOD עשירות, ובתווך נכנסים שירותי VOD נוספים, כמו אייטיונז של אפל או ה-smartVOD שמציעה סמסונג בטלוויזיות, בטאבלטים ובסמארטפונים שלה.
ובכל זאת, הצרכנים עדיין לא מדירים את רגליהם מבתי הקולנוע. על מה זה מעיד? למרבה הצער, בעיקר על תופעת עדר נטולת היגיון ועל היעדר חוכמה צרכנית בסיסית.
עזות-המצח של רשתות בתי הקולנוע - שבחרו לייקר את הכרטיסים באינטרנט - ראוי היה שתיתקל בחרם צרכנים מיידי וגורף. רק היעדרות מוחלטת מן האולמות ומדוכני מכירת המזון תעשה את העבודה, וזאת במיוחד לאור העובדה שברשות להגבלים עסקיים עדיין מתקשים להוכיח את מה שכל בר-דעת רואה היטב: מדובר בענף שבו אין תחרות אמיתית, ואפילו להפך.