כששמעתי לראשונה שגלעד ארדן מתפטר מהמשרד להגנת העורף, הרגשתי רצון לרוץ אליו ולהעניק לו טפיחת הערכה על השכם. אבל ככל שנודעו יותר פרטים, ובמיוחד לאחר שקראתי את מכתבי ההתפטרות שלו ושל מנכ"ל משרדו, התלהבותי הצטננה עד שנמוגה כליל.
חשבתי לתומי שארדן מתפטר מכיוון שהגיע למסקנה שהמשרד מיותר, מסקנה שהייתה מתבקשת, ושאליה הגיע רוב הציבור כבר מזמן. אבל לא לקחתי בחשבון שארדן מגיע ממרכז הליכוד, שממנו הוא שואב את כוחו, ושם לא נוהגים לעשות דברים רק בגלל שהם ראויים ונכונים.
חסרון כלים
עיקר מכתב ההתפטרות של ארדן הוא טענות על תקציבים שלא קיבל ממשרד הביטחון, ובאופן כללי, שלא קיבל את הכלים לעבודה, יהיו אשר יהיו. הטענה כנראה נכונה. מאז ומתמיד ראה יעלון במשרד להכנת העורף גוף מיותר המבזבז כספים הנחוצים למטרות יותר מועילות. אז ברור שהוא לא ייתן "כלים" שיסייעו להמשך קיומו של משרד כזה.
יש תפקיד - קח אותו
הטענות המועלות במכתבי ההתפטרות, רובן ככולן, אינן חדשות. לא היה צורך ביותר משנה של כהונה כדי להכיר אותן. אני לא רוצה לומר ש"כל ילד ידע", אבל אולי "כל נער". גם ארדן הגבר היה מודע לקשיים הכרוכים בתפקוד יעיל של המשרד הזה. אבל הוא רצה את המשרד, ואייל אייזנברג, אלוף פיקוד העורף, רצה להיות מנכ"ל. בנסיבות כאלה לא מדקדקים יותר מדי בפרטים כאלה ואחרים. יש תפקיד - קח אותו. שאלות אחר כך.
החשבון
להתפטרות של ארדן יש את כל המרכיבים של תרגיל פוליטי. יושבים עם החברים הקרובים ועושים חשבון: המצב המדיני די חם; לחימה כזאת או אחרת אינה בלתי אפשרית; העורף רחוק מלהיות מוגן; וייקחו שנים כדי לתקן מצב זה.
הסיכוי להזיז את יעלון מעמדתו (הנכונה, במקרה זה) הוא אפסי, שהרי מדובר בפרד שלא בקלות ניתן להתגבר על עקשנותו. ואם תהיה מלחמה בעתיד הנראה לעין, סביר שהטיפול בעורף יהיה אחד הנושאים המרכזיים.
מצד שני, אני מתפטר, כולם יגידו שיעלון ניצח אותי, אבל אנחנו יודעים שמנצח מי שמנצח אחרון. לעומת זאת, אולי יהיו כאלה, תמיד ישנם, שלא יראו בהתפטרותי תרגיל, אלא מעשה של אחריות אישית. בקיצור, במאזן הכללי אני יוצא מורווח אם אני מתפטר עכשיו. מיד.
העורף של מתן וילנאי
אבל בואו לא נשכח שהעורף של המדינה זקוק להגנה, ולא רק עורפו של מתן וילנאי שאהוד ברק הקים את המשרד למען חיזוקו הפוליטי (לאחר הקמת סיעת עצמאות המצחיקה).
משימת ההגנה הזאת חייבת כמובן להימשך, במסגרת פחות מסורבלת ובזבזנית, כיחידה נפרדת במשרד הביטחון. רצוי שבראשה יועמד אדם שמבין את החומר, ולא פוליטיקאי. אם זה יקרה, אז בכל זאת המדינה תרוויח מהתפטרותו של ארדן, למרות שהוא לא התכוון לכך.