בימים אלה עמלות כמה ועדות לחקירת גבולות שהקים משרד הפנים, לשינוי גבולות שטחיהן המוניציפליים של כמה רשויות מקומיות בדרום הארץ, וזאת על רקע מעבר בסיסי צה"ל לדרום.
במשרד הביטחון זועמים בראש ובראשונה על היוזמה של משרד הפנים והרשויות המקומיות להפוך את בסיס נבטים, שעד היום הוגדר שטח גלילי (שאינו שייך מוניציפלית לאף רשות), לשטח שיסופח לרשויות המקומיות באר שבע, דימונה, רמת נגב, נאות חובב, ערערה וערד, ואלה מתקוטטות מי תזכה להכניס לקופתה את דמי הארנונה שישלם משרד הביטחון. באר שבע מקבלת כבר היום יותר מ-50 מיליון שקל ממשרד הביטחון בגין תשלומי ארנונה מוגדלים, וזאת בשל הגדרתה "עיר עולים" עוד מתקופת קום המדינה.
ועדות נוספות לחקירת וחלוקת הכנסות דנות בימים אלה כיצד לחלק את ההכנסות מתשלומי ארנונה שישלם משרד הביטחון בגין מחנות צה"ל נוספים שיעברו לדרום. ועדה מיוחדת דנה בחלוקת ההכנסות בגין הקמת עיר הבה"דים בין הרשויות המקומיות רמת נגב, מצפה רמון, שגב שלום, ירוחם, וערבה תיכונה.
"מהלך מלאכותי"
לדברי גורם בכיר במשרד הביטחון, המטרה של הוועדות לחקירת גבולות וחלוקת הכנסות שקמו בכל חלקי הארץ היא להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות משמעותית על גבו של משרד הביטחון.
"מדובר במהלך מלאכותי לחלוטין", אמר הגורם, "שכן מי שעד היום תחזק כבישים, רחובות וכל תשתית אחרת בבסיס נבטים, זה משרד הביטחון ולא אף רשות מקומית. מי שימשיך לשאת בנטל גם אחרי הסיפוח באם יתקיים הוא גם משרד הביטחון, כך שמדובר במהלך שכל תכליתו הגדלת ההכנסות של רשויות אלו על חשבון תקציב הביטחון, תוך פגיעה בביטחון המדינה. זה לא מקרי שבסיסים רבים הוגדרו בעבר שטחים גליליים, כאלו שאינם שייכים לאף רשות מוניציפלית. אף רשות ממילא לא נתנה להם שירותים ומילאה את תפקידיה כרשות בתחום הבסיסים או ביחס לאוכלוסיית החיילים המשרתת בבסיסים אלו. האם יש היגיון בכך שנתב"ג שמוגדר שטח גלילי לא משלם ארנונה, ובסיס נבטים כן ישלם ארנונה?".
לדברי הגורם, לרוב בסיסי צה"ל הרשויות אינן נותנות כל שירות. "משרד הביטחון וצה"ל ממשיכים לתחזק את הכבישים בתוך המחנות, להחליף את פנסי הרחוב ולהעניק כל שירות אחר לאוכלוסיית החיילים המשרתת בבסיס", אמר, "יש מועצות שבהן מספר החיילים המשרת בבסיסים משתווה או אף גדול משמעותית ממספר תושבי המועצה. החיילים לא נזקקים וממילא לא מקבלים כל שירות מהמועצה, המסבסדת את השירותים הניתנים לתושביה המועטים בזכות העובדה כי בסיסי צה"ל מצויים בתחומה. רשויות אחרות מקבלות מאות מיליוני שקלים המשמשים לסבסוד עלויות הארנונה של התושבים על חשבון תקציב הביטחון, ועל חשבון כל משלמי המסים שאינם תושבי המועצה, בשעה שלעתים רשויות הסמוכות לבסיסי צה"ל, הנזקקות באמת לסיוע תקציבי, אינן מקבלות אף לא שקל אחד".
"לסווג קודם!"
לטענת אותו גורם, העבודה של אותן ועדות לחקירת גבולות וחקירת הכנסות בשלב זה היא טעות חמורה, כל עוד לא הוסדר נושא הסיווגים והתעריפים שעל פיהם יש לחייב מתקנים ביטחוניים בגין ארנונה.
"החטא הקדמון הוא שלא הגדירו תעריפים אחידים לשימושים שמאפיינים רק את מחנות צה"ל. הרשויות המקומיות כופות במכוון סיווג של שימושים שיש רק בבסיסי צה"ל לסיווגים שנוח להן, דבר שיצר אבסורדים רבים. יש רשויות מקומיות שגובות ארנונה של מלונאות על מגורי חיילים, ארנונה של בנק על שלמייה (מבנה שבו מנפיקים לחיילים כרטיסיות נסיעה), או ארנונה של מסעדות על חדרי אוכל צבאיים. יש בסיסים שמחייבים משטח חניה של טנקים בארנונה של חניון מסחרי, ואף אחד לא נתן את הדין האם נשקייה צריכה להיות מסווגת כמחסן מסחרי או כבית מלאכה".
לדברי הגורם, כל פניות משרד הביטחון למשרד הפנים להקפיא את עבודת הוועדות בעניין מחנות צה"ל, עד לגיבוש פתרון ביחס לאופן הגבייה, לא נענו והסוגיה מעולם לא הוסדרה. "היום כל רשות מקומית גובה ארנונה ממשרד הביטחון כראות עיניה. קודם שמשרד הפנים יגדיר שימושים ותעריפים, ואחר כך יחלק את הכסף בין הרשויות המקומיות", אמר, "הוועדות לחקירת גבולות רואות רק את האי נטרס של הרשויות המקומיות ולכן אסור להן לדון בנושאים אלה, לפני שמשרד הפנים יגדיר את התעריפים והסיווגים החלים על מתקני מערכת הביטחון".
בהתייחס לטענה כי תקציב הביטחון גדול לכאורה, וכי יש להגדיל את תקציביהן של הרשויות, משיב הגורם כי "תקציב הביטחון לא כולל בתוכו את הגדלת תשלומי הארנונה בהתאם לגחמות ואינטרסים של הרשויות המקומיות ומשרד הפנים, כפי שהם באים לידי ביטוי גם בוועדות החקירה, ולכן כל שקל נוסף שהולך לארנונה בא על חשבון פעילות ביטחונית אחרת שהייתה מערכת הביטחון אמורה לממש על פי כוונת הממשלה והכנסת, בשעה שהצביעו על חוק התקציב. מאות המיליונים שנגבים כתשלומים מופרזים של ארנונה, פוגעים בתקציב הביטחון - משמעותם אי ביצוע הנדרש לצורכי ביטחון, ובנוסף לקיצוץ שכבר בוצע.
"האם לזה כיוונה הממשלה? התשובה היא לא. תשלום של מאות מילוני שקלים, משמעותם בערכים מוחלטים פחות ימי אימונים, פחות הצטיידות בכלים ובתחמושת ועוד. כשהממשלה נותנת תקציב למטרת ביטחון, הוא למטרת ביטחון למדינת ישראל, ולא כדי להעשיר את קופת הרשויות שחלקן עשירות גם כך".
משרד הביטחון משלם חצי מיליארד שקל בממוצע בשנה לרשויות המקומיות בישראל בגין תשלומי ארנונה על שטחי מחנות צה"ל. בנוסף משולמים בשנים האחרונות 100 מיליון שקל כל שנה בגין תביעות משפטיות על תשלומי עבר, שמנהלות הרשויות כנגד משרד הביטחון, כך שהסכומים הגיעו בשנה החולפת ל-600 מיליון שקל. "הארנונה המשולמת על ידי משרד הביטחון היא מופרזת, ומבוססת על עיוותים רבים שיצרו הרשויות המקומיות במטרה להגדיל את הכנסותיהן מבסיסי צה"ל", אמר אותו גורם ממשרד הביטחון".
בעבר, מחנות צה"ל כמו מתקנים אחרים של משרדי ממשלה אחרים לא חויבו בתשלום ארנונה, אך בשנות ה-90 הוחלט לחייב גם את משרדי הממשלה, ואיתם גם את מחנות צה"ל, בתשלומי ארנונה, אם כי בגובה 30% מהתעריף הכולל. "זה נשמע אולי סביר, אך הוא סביר כלפי משרדי ממשלה שאינם מחנות צה"ל", מסביר הגורם, "מחנות צה"ל מתפרשים כידוע על שטחים עצומים, המגיעים לעתים למאות ולאלפי דונמים, כך שהם גדולים יותר מכל גוף ממשלתי אחר כמו בית חולים או אוניברסיטה. האופן שבו מתנהל השוק הפרוע של חיוב מערכת הביטחון בתשלומי ארנונה בשנים האחרונות, רק מוכיח ומעצים את העיוות".
לדברי הגורם, הנזקים כתוצאה מהמצב אינם רק כלכליים. "בניסיון להגדיל את היקף ההכנסות מהארנונה, גם במחיר של פגיעה בביטחון המדינה, רשויות מתעקשות לשלוח מודדים מטעמם למדוד את שטחי המחנות, גם במחנות המסווגים ביותר, וזאת כמנוף לחץ על משרד הביטחון, שתכליתו הגדלת הסכומים שישולמו בסוף לרשות המקומית כפשרה. הנכונות לשימוש במנוף זה, אף במחיר של פגיעה בפועל בביטחון המדינה, היא מגמה הולכת ומחריפה. הסכנה שהמידע על הבסיסים יזלוג אל גורמים עוינים וישמש אותם היא מוחשית ביותר, אך לנגד עיני הרשויות עומד רק הניסיון להגדיל את נתח ההכנסות שלהן, תוך שהן מונעת גם על ידי אינטרסים של יועצים משפטיים חיצוניים, הרואים לנגד עיניהם את הגדלת תשלום שכר הטרחה שלהם".
"הארנונה הוכפלה"
לדברי הגורם, התיאבון של הרשויות המקומיות מעודד כנראה גם ע"י משרד הפנים, ומעצים את הבעיה. "כשרשויות מקומיות מגיעות למשרד הפנים לבקש להגדיל תקציבים, המשרד שולח אותן להגדיל את ההכנסות באמצעות תביעות חדשות ממחנות צה"ל. זה שוק פרוע שהגיע לכך שאם ב-2007 משרד הביטחון שילם 300 מיליון שקל ארנונה, היום המספר הזה הוכפל והמגמה רק גדלה".
לדבריו, ניסיונות מרובים של משרד הביטחון לפתור את המצב לא צלחו. למשל, לא נחתם צו שתכליתו קביעת סיווגים ופטור מתשלום לנכסים מבצעיים מסוימים. הוצאת הצו הייתה מאפשרת להקטין את הבעיה, אך שרי האוצר והפנים לא חתמו עליו, כנראה בגלל לחצים פוליטיים מצד הרשויות המקומיות. לדברי הגורם, משרד הביטחון לא מבקש להתנער מתשלומי הארנונה.
"פנינו למשרד הפנים בבקשה להעביר תשלום כולל של ארנונה עבור כל הרשויות יחד, כך שהוא יוכל לחלק באופן שוויוני את התקציב ביניהן", אמר, "מי כמו משרד הפנים יודע לאיזו רשות מגיע סיוע גדול יותר? אך משרד הפנים סירב באופן אבסורדי, כנראה מסיבות פוליטיות".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "הנושא נמצא בדיונים בין משרד הפנים למשרד הביטחון".