איגוד חברות הפרסום מבקש מוועדת שכטר לכלול בתוך חברי הוועדה גם אישיות מתחום הפרסום - כך נודע ל"גלובס". הבקשה עולה כחלק ממכתב ששלחה הנהלת האיגוד לוועדת שכטר, בתגובה ל"קול הקורא" שאותו פרסמה הוועדה, ובו הוזמנו גופים שונים להביע עמדתם לגבי הרגולציה העתידית בישראל בתחום התקשורת.
ועדת שכטר, על שם העומד בראשה, פרופסור עמית שכטר, מונתה על-ידי שר התקשורת גלעד ארדן, והיא אמורה לבחון את הרגולציה העתידית על השידורים המסחריים.
במקור, בין חברי הוועדה אמור היה להיכלל הפרסומאי לשעבר רמי שלמור, אך בסופו של דבר הוא החליט לפרוש, לאחר שהיועצת המשפטית של משרד התקשורת קבעה כי קיים חשש לניגוד עניינים, בשל העובדה שהוא דירקטור בחברת רכש המדיה יוניון.
המכתב מתייחס בעיקר לאלמנט המרכזי בפעילות הצפויה של הוועדה, שלו צפויות להיות השלכות על ענף הפרסום - פתיחת הכבלים והלוויין לפרסום. האיגוד שומר על התנסחות מתונה, כמעט מעורפלת, שאמורה לשקף את התפיסה לפיה צריך לפתוח את שידורי הכבלים והלוויין לפרסום, אך גם להגן על השחקניות הקיימות היום בשוק - זכייניות ערוץ 2 ו-10 - ולכן לבצע את המהלך בצורה מתונה ומחושבת.
"לאחר למעלה מ-20 שנה מאז החלה הטלוויזיה המסחרית את שידוריה, הגיעה העת לבחון את כללי האסדרה של תחום הפרסום מחדש", נכתב במכתב. "בנפרד, על הוועדה ועל גורמי הממשלה הרלוונטיים להביא בחשבון כי כל מגבלה על הפרסום משליכה במישרין על יכולת הפעולה של משרדי הפרסום, הן בהיבטים הקריאטיביים והן בהיבטים המסחריים. משמעותן של המגבלות היא פגיעה בהכנסות משרדי הפרסום".
עוד נכתב כי "הרגולטורים אמונים על תחום השידורים על-ידי בעלי הזיכיונות והרישיונות, אולם על אף שבאופן עקיף הם משליכים על פעילותו של תחום הפרסום, מרביתם אינם מכירים את תחום הפרסום כנדרש".
לכן מבקשים באיגוד לצרף לדיוני הוועדה נציג המכיר היטב את ענף הפרסום וצורכיו: "אנחנו מבקשים להיות נוכחים בתהליך שמנהלת הוועדה, בין אם בחברות בוועדה, בין בנוכחות גורם מתחום הפרסום בהיותו משקיף, או בדרך אחרת".
פרשנות: בין הפטיש לסדן
שאלת פתיחת שידורי הכבלים והלוויין לפרסום מעמידה את ענף הפרסום בין הפטיש לסדן ביותר ממובן אחד. לכאורה, אמורה התעשייה לצדד בקול תרועה באפשרות לקבל אפשרויות פרסום רחבות יותר לקהל ממוקד ובעלות נמוכה.
הסיבה שבעטיה נמנעים באיגוד לומר דברים ברורים היא בחלקה פוליטית: האיגוד פוחד מזכייניות הטלוויזיה המסחרית, ערוצים 2 ו-10, ולא ממהר לפתוח חזית מולן. האיגוד "תקוע" עם רגל במציאות הקיימת, כשהושטת הרגל לעתיד לבוא עלולה לעלות להם במכה כואבת באותה רגל שכרגע עומדת יציבה.
אבל יש בכך יותר מזה. אמנם הענף צמא לאפשרויות פרסום נוספות, אך הגורמים בו מודעים למצבו השברירי של התחום כולו. כשערוץ 10 נלחם על חייו, והזכיינית רשת התאוששה בעיקר בזכות משקיע בינלאומי, מרחפת שאלה גדולה ואמיתית בנוגע לפוטנציאל שיש בשוק הישראלי לפלטפורמות רבות של פרסום. וכל זמן שאין תשובות ברורות, קשה לצאת באמירות גורפות.
