מחוקקים רפובליקאים בסנאט הביסו אתמול (ד') הצעת חוק להעלאת שכר המינימום בארה"ב מ-7.25 דולר בשעה, רמתו מאז 2009, ל-10.10 דולר בשעה. למרות שבתי המחוקקים בכמה מדינות בארה"ב העלו את שכר המינימום במדינותיהם בשנה שחלפה, 3.3 מיליון עובדים בארה"ב (2.5% מכלל העובדים ו-4.3% מכלל המקבלים שכר לפי שעה) עדיין מקבלים שכר מינימום, או למטה מזה.
למרות שלדמוקרטים יש רוב בסנאט (53 דמוקרטים ושני עצמאים שמצביעים עימם מול 45 רפובליקאים), השתמשו הסנטורים הרפובליקאים במכשיר הפיליבאסטר, הנשק היעיל של סיעת המיעוט, והכשילו את מאמצי הדמוקרטים להעלות את הסוגיה לדיון במליאה. 54 סנטורים הצביעו בעד העלאת שכר המינימום ו-42 נגדה, אך יש צורך ב-60 קולות כדי לגנוז פיליבאסטר.
לבד מהפגיעה הקשה בעובדים בתחתית סולם השכר, להקפאת שכר המינימום ברמתו הנוכחית יש השלכות פוליטיות משמעותיות. התפלגות הסנטורים בהצבעה על הצעת החוק מצביעה על פער עמוק בין דמוקרטים לרפובליקאים, פער שהדמוקרטים מתכננים לנצל במערכת הבחירות לבית-הנבחרים ולשליש מהסנט בנובמבר השנה.
הדמוקרטים מציינים, שהעלאת השכר לעובדים החלשים ביותר אינה רק שאלה של כסף אלא גם סוגיה מוסרית: ארה"ב מצטיירת כחברה דורסנית נטולת חמלה, שמנציחה אי-שיוויוניות קיצונית בחלוקת העוגה הלאומית. סקרי דעת קהל מצביעים על תמיכה גדולה בהעלאת שכר המינימום (נשים לא נשואות, שנוטות לבחור בדמוקרטים, הן גוש התמיכה החזק ביותר) והדמוקרטים מקווים שהבוחרים יזכרו כיצד הצביעו הרפובליקאים בסנאט בסוגיה זו.
ואכן, נשיא ארה"ב, ברק אובמה, קרא לבוחרים להעניש את הרפובליקאים בבחירות בנובמבר בגלל התנגדותם להעלאת השכר: "החדשות הטובות, אם יש כאן כאלה, הן שלרפובליקאים בקונגרס אין המילה האחרונה בנושא זה, או בכל נושא אחר. בידיכם, אזרחי ארה"ב, נתונה המילה האחרונה".
"אם הציר שלכם בקונגרס אינו תומך בהעלאת שכר המינימום אתם צריכים לומר לו שהוא חריג, ואם הוא ממשיך להעדיף פוליטיקה על פני עובדים, אתם צריכים לזרוק אותו מהקונגרס", אמר אובמה.
הרפובליקאים טוענים שהתנגדותם לשכר המינימום נובעת מדאגתם לעובדים מהשכבות החלשות באוכלוסיה. וכך אמר הסנטור הרפובליקאי טד קרוז, שנמנה עם זרם מסיבת התה: "כל סנטור שמצביע בעד העלאת שכר המינימם מצביע בוודאות בעד פיטוריהם של מאות אלפי עובדים, לרבות מספר גדול של צעירים שחורים והיספנים. אני קורא לכל אחד מהסנטורים באולם הזה להישיר מבט לעיניהם של הצעירים השחורים וההיספנים האלה, שמבקשים הזדמנות לשפר את חייהם".
כלכלנים רבים, ובהם פול קרוגמן, הכלכלן הליברלי וחתן פרס נובל, דוחים טיעון זה. לדברי קרוגמן, הרמה הנוכחית של שכר המינימום בארה"ב נמוכה לפי כל אמת מידה סבירה. בארבע העשורים שחלפו, העלאות שכר המינימום לא הצליחו להדביק את קצב האינפלציה באופן עקבי. למעשה, שכר המינימם כיום, במונחים ריאליים, נמוך הרבה יותר משהיה בשנות ה-60, הוא אומר. בה בעת, פריון העובדה הוכפל.
קרוגמן אף טוען, כי הניסיון שנצבר בארה"ב מראה, שלהעלאת שכר המינימום אין כמעט השפעה על שיעור התעסוקה בארה"ב. מדוע? "עובדים אינם טונות של חיטה ואפילו לא דירות במנהטן. הם בני אדם והיחסים בין בני אדם שכרוכים בשכירת עובדים או פיטוריהם סבוכים הרבה יותר מאשר שווקי הסחורות. אחת מתוצאות הלוואי של היחסים הסבוכים האלה היא, שהעלאות צנועות בשכר העובדים בתחתית סולם ההכנסות אינן גוררות בהכרח צמצום במספר המשרות במשק".
היזמה להעלאת שכר המינימום לא גוועה אתמול. סנטור דמוקרטי, טום הארקין, אמר, כי מפלגתו תעלה שוב ושוב את הצעת החוק על שולחן הסנאט עד שהיא תגיע, בסופו של דבר, לשולחן הנשיא לחתימה. אם זה לא יקרה, הבוחרים יאמרו מה הם חושבים על כך בקלפיות בנובמבר.