אלוף אורנה ברביבאי נוהגת לדבר עם אמה בת ה-76 מדי בוקר. האם יודעת שהיא מאוד עמוסה, ולא מטרידה אותה במהלך היום. אבל בצהרי יום אחד לפני מספר חודשים היא קיבלה ממנה טלפון ללשכה. זה היה אחרי שהרמטכ"ל בני גנץ התריע בבר אילן על התרחיש שבו ייפלו טילים על הקריה.
"תגידי לבני שלא יפחיד אותנו", התיזה אמה, "בגלל שהוא רוצה יותר כסף לצבא".
ברביבאי נדהמה. "חשבתי על התגובה שלה, אישה עירקית מבוגרת. היא משקפת את מדד תחושת הציבור. אם היא רואה את זה כך, כנראה שכך הציבור תופס את זה".
- נכנסתם למלכוד.
"זה בעיניי פרדוקס הביטחון. ככל שתמונת המציאות הביטחונית נחווית כשקט יחסי, האתגר של הצבא הולך ומתעצם. אני לא יכולה להגיד לך שחוסן לאומי הוא רק ביטחון. יש מערכות בריאות, חינוך וכלכלה, שהן חשובות לא פחות. כך גם צמצום הפערים החברתיים. אבל החוסן הלאומי עלול להיפגע במציאות שבה הציבור חווה תחושת ביטחון גדולה מבעבר.
"לי אין עניין לבוא ולהגיד לציבור: אתם לא בדיוק חווים נכון את המצב. לקום כל בוקר וליצור תחושת איום - זה לא הכיוון. הייתי רוצה שהציבור יחווה תחושת ביטחון שהצלחתי לייצר לו. הפרדוקס הוא שזה יכול לגרום לו לחשוב שהוא זקוק לך פחות, ואז הלגיטימיות שלך נשחקת. ככל שהצלחתי יותר - שחקתי עוד את הלגיטימיות שלי. במיוחד במציאות של מלחמה על תקציב והשפעה על מוטיבציה של לחימה".
בעוד חודש, ביוני, ימלאו שלוש שנים לכהונתה של האישה הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל המכהנת כאלופה. ברביבאי, 51, עומדת עתה בפני סיום הקדנציה שלה כראש אכ"א ופרישה מצה"ל. בראיון מיוחד ל'ליידי גלובס' היא משרטטת קווים לזהותו של הצבא העתידי ומזהירה מפני האיומים הכבדים המרחפים עליו ועלינו, ודווקא מבית.
"באנו לוועדה לשוויון בנטל ולוועדת החוץ והביטחון, שם הציעו לקצר את השירות לחיילי חובה. אמרנו להם: 'אבל תאריכו את השירות לנשים. תבטיחו שנשים ישרתו 28 חודשים לפחות'. לי אין ספק שזה היה תורם לשוויון, כי הרבה תפקידים נמנעים מנשים בגלל תהליכי הכשרה ארוכים. זה מגביל שיבוץ של נשים".
- אלא שלא הצלחת לשכנע את חברי הוועדה.
"זה לא תפס. אני חשבתי, ואני אומרת בקול רם, שצריך להאריך את השירות לנשים בארבעה חודשים במקביל לקיצור השירות לגברים בארבעה חודשים, כדי להקטין את הפער. התפתח דיון עם שדולות הנשים שאמרו לי: 'את טועה. דווקא לאלה שכן מתגייסות את רוצה להאריך את השירות?'. אמרתי להן: 'נתקן את החוק, ונקשה על קבלת פטור משירות'. היום, גם כשאנחנו יודעים שמישהי לא דתייה ושיקרה, אנו מנועים מלאכוף את הגיוס שלה לצה"ל".
- את עדה להרבה תצפיות בשטח. עד כמה נשים ביחידות קרביות מיישרות קו עם גברים מבחינה פיזיולוגית?
"כשאת מביאה לקצה את הכושר הגופני, רוב הנשים יכולות פחות. הצורך המבצעי הוא מבחינתי הצורך הקובע. בוודאי שיש נשים עם יכולות פיזיות כמו לגברים, אבל מול הצרכים המבצעיים שיש לצבא, אסור לנו להוריד את הרף של הכושר המבצעי הנדרש כדי להתאים אותו ליכולת של האישה. שנים הייתה טענה שמקצועות הלחימה לא פתוחים. פתחנו את מקצועות הלחימה ובכל זאת, נשים עדיין באות במשורה, הן לא באות באלפים".
- בהתחשב בכך שכבר יש סגנית מפקד טייסת, האם את רואה בעתיד אפשרות שאישה תהיה מפקדת חיל האוויר?
"מפקד חיל האוויר הוא הטייס הכי טוב של צה"ל. אם תהיה טייסת מצטיינת ומובילה שתאפיל על כל האחרים, בהנחה שתעשה את כל המסלול, אז כן. יכולה להיות אישה מפקדת חיל האוויר".
משקלן של הצוללות באיסוף מידע הולך ונעשה קריטי. מדוע אין נשים בצוללות?
"אה... (נאנחת) אין לי תשובה טובה".
- האם בעתיד יכול להיות רמטכ"ל הומו?
"בעיניי לא צריכה להיות בעיה להיות רמטכ"ל וגם הומו. אני מדברת איתך ורצים מולי אנשים שיש לנו הערכה רבה אליהם בדרגות שונות והם הומואים. התקשר אליי לאחרונה קצין צעיר שהוא הומו, אחרי שהיה דיון איוש שבו נבחר אלוף משנה. הוא אמר לי: 'את יודעת שהוא הומו'. אמרתי לו: 'לא, אין לי שמץ של מושג ולמה זה רלוונטי'. 'רק רציתי להביע הערכה', הוא אמר".
הפיטורים ההמוניים
- עכשיו, עם ההחלטה של הרמטכ"ל על פיטורי 5,000 איש, לא שמענו אותך קוראת להסיר את הידיים מאנשי הקבע.
"המציאות התקציבית קשה, וצה"ל עסוק במציאת הדרך להיות יותר אפקטיבי ויעיל. התקבלה החלטה של המטכ"ל לפטר 6,000 איש ולגדול במקומות אחרים. בסופו של תהליך נקטן ב-4,000 איש. כמי שמייצגת את המשרתים, הכי קל לי לבוא ולהגיד: 'אוי אוי אוי, מה פתאום'. אבל אני רואה את עצמי כשותפה. כשהרמטכ"ל שאל אם לדעתי נכון לפטר, אמרתי לו: 'כן. אני חושבת שצריך לפטר, אבל להבטיח שנהיה הוגנים כלפי אלה שנשארים'. 58% מהמשרתים כבר עברו מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. ביגרנו את גיל הפרישה, אך אסור לנו לחרוג מגיל 50. אני רוצה שהצבא יישאר צעיר עם יכולות פיזיות ומנטליות".
*** הראיון המלא - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי