גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשאר אל-מסרי: "אנשי העסקים הישראלים מביני עניין ואמינים"

המיליארדר הפלסטיני-אמריקאי שמקים את העיר הפלסטינית רוואבי: "החברות הישראליות איכותיות ומגלות אחריות גבוהה על המוצרים שלהן" ■ "ככל שאנשי עסקים ישראלים עשירים ומצליחים יותר, כך הם נותרו צנועים יותר, וזה יפה"

סובלניים, פתוחים, נעימים, מביני עניין, אמינים, ואפשר לסמוך עליהם. כן כיבוש, לא כיבוש; כן התנחלויות, לא התנחלויות - כשכל הפוליטיקה בצד, ואפילו העובדה שמדובר בראיון למוסף יום העצמאות של מדינת ישראל, כך בדיוק, במילים חמות אלה, בוחר לתאר המיליארדר הפלסטיני-אמריקאי בשאר אל מסרי (53), תושב רמאללה, את אנשי העסקים הישראלים.

אל מסרי מקים בימים אלה את העיר הפלסטינית רוואבי בין שכם לרמאללה, שאמורה לספק דיור מוזל לצעירים פלסטינים במחיר ממוצע של 100 אלף דולר לדירה, ומעניין לראות את ההערכה הגבוהה שיש לו לאנשי העסקים הישראלים. בכל הקשור לדעתו על רשויות הישראליות ומשרדי הממשלה - ובכן, שם הסיפור שונה לגמרי.

"יש לנו אינטראקציה מרובה עם חברות ואנשי עסקים ישראלים. רבים מהם מספקים לנו חומרי בנייה, והתרחש שינוי אדיר בגישה שלהם מתחילת הפרויקט לפני כמה שנים, להיום", אומר אל מסרי. "בהתחלה, לא מיהרו לעשות איתנו עסקים בגלל המחלוקת הפוליטית. אנחנו הבהרנו שאנחנו פתוחים למשא ומתן עם אנשי עסקים ישראלים, אך גם שאם מגעים כאלה לא יבשילו, לא תהיה לנו בעיה להתקשר עם חברות אחרות ממדינות אחרות באירופה או חברות סיניות.

"היום אני יכול לומר בפה מלא שאנשי עסקים ישראלים מאוד מעוניינים לעשות איתנו עסקים והם הרבה יותר פתוחים לכך ורואים בנו כשותפים עסקיים, בדומה לכל חברה מקומית אחרת בישראל - למרות שעובדתית קיימים קשיים משפטיים לפתור מחלוקות משפטיות למשל בבית משפט, כתוצאה מהעובדה שהעיר היא בשטח פלסטיני".

לדברי אל מסרי, "הרבה אנשי עסקים ישראלים שמקיימים איתנו קשרים, מגיעים לרוואבי ללא אישור של הרשויות בישראל - למרות שהם מחויבים באישור כזה. הם מעדיפים לדלג על הביורוקרטיה. אנחנו לקוח אטרקטיבי עבורם, פרויקט גדול מאוד, ומצאנו כבר שחברות ישראליות אפילו מתחרות ביניהן כדי לעבוד איתנו".

- מעבר לקרבה הגיאוגרפית, מה מאפיין את העסקים ביניכם?

"אין עוד הרבה מדינות בעולם שבהן אני יכול לבקש מחברה מסוימת שתשלח לי חומרי בנייה בשווי של חצי מיליון דולר, ואשלם את הכסף בתוך 30 יום - והיא תקבל את זה ותשלח לי את המוצרים. מערכת היחסים שלנו עם חברות ישראליות היא כזאת. באותה מידה, יש חברות ישראליות שמבקשות מאיתנו את כל הסכום לפני שהן מספקות את המוצרים ואנחנו סומכים עליהן ומעבירים להן את כל הכסף - כי יש לנו יחסי אמון ברמה גבוהה".

- והאיכות?

"החברות הישראליות איכותיות ומגלות אחריות גבוהה על המוצרים שלהן. אם יש בעיה - האנשים שלהן מגיעים אלינו, והעובדים שלנו מגיעים לישראל ללמוד אם צריך. מנכ"לים של הרבה חברות ישראליות מכל מיני תחומים - כולל טכנולוגיים - יוצרים קשר ומגיעים לרוואבי רק כדי לבקר ולבחון מה קורה בצד השני של הגדר, ולבחון שיתופי פעולה עסקיים, ואני שמח על כך. אם מדובר באנשי עסקים חדשים שרוצים להגיע לראשונה לרוואבי, הם הרבה פעמים חוששים להגיע ואז אנחנו שולחים אליהם מכונית עם נהג שיביא אותם.

"ככלל, אם הייתי פוגש את אותם אנשי עסקים ישראלים בירדן למשל, הייתי בטוח שהם ירדנים, כמו שאם הייתי פוגש אותם בלונדון - הייתי בטוח שהם בני המקום. המנטליות יותר דומה, וזה גם נובע מקיבוץ הגלויות בישראל. אם מתרחשת פגישה עסקית עם 4-5 ישראלים, סביר להניח שאחד מהם במקור מפולין, השני מעירק, השלישי ממצרים והרביעי והחמישי ממדינה אחרת. אתם בעצמכם ערבוב של 4-5 תרבויות שונות, וזה מראש הופך את הישראלים לסובלנים יותר ופתוחים יותר מאנשי עסקים ממקומות אחרים בעולם.

"דבר נוסף שגיליתי על אנשי עסקים ישראלים הוא שככל שהם עשירים יותר ומצליחים יותר, כאלה שהגיעו לרמות של וול סטריט, כך הם נותרו צנועים יותר, וזה יפה".

מערכת המים כמשל ביורוקרטי

למרות הקביעה של אל מסרי, כי "מילה של איש עסקים ישראלי זו מילה", הוא מאוכזב מיחס הרשויות בישראל. "הבנייה ברוואבי מתקדמת יפה, הדירות הראשונות יהיו מוכנות בעוד חודשים ספורים, וגם בניית החלק המסחרי של הפרויקט מתקדמת בקצב טוב", הוא אומר.

- אז איפה הבעיה?

"הבעיה היא המים. על-מנת שיהיה חיבור למים זורמים ברוואבי, נדרש אישור של הרשויות בממשלת ישראל. והפגישות בין הגורמים הרלוונטיים בנושא, שאמורות היו להתקיים, לא קרו, והסיבות הן פוליטיות. הדבר הזה יגרום לעיכוב בפרויקט, וכתוצאה מכך גם נפספס את המועד של פתיחת שנת הלימודים. אם לא נראה פתרון בקרוב, ניאלץ להאט את קצב הבנייה".

"ביורוקרטיה הרי יש בכל מקום, גם בארה"ב, ויכול להיות שהמנגנון בישראל לא מאוד שונה מזה שבארה"ב. אך במקרה שלנו זה יותר מביורוקרטיה. יש כל מיני רגולציות בישראל, שבשורה התחתונה פוגעות בעסקים בישראל ובכלכלה הישראלית, ולא רק בנו. הפוליטיקה עולה על הביורוקרטיה בישראל, וזה חבל. הנה, סיפור המים למשל. אני הרי לא מבקש עוד מים. מי שמתקלח ברמאללה, יעבור לרוואבי ויתקלח ברוואבי. מדובר בעניין טכני של העברת קו מים. כרגע זה בידיים של הפוליטיקאים".

- אולי זה פוגע בך, אבל למה אתה קובע שזה פוגע בכלכלה בתוך ישראל?

"בשנה האחרונה הגדילו את הביורוקרטיה במחסומים, הרבה מעבר לבדיקות ביטחוניות. במחסומים מסוימים שכרו חברות פרטיות, ושם הביורוקרטיה מזעזעת. עד לפני חצי שנה לקח לי 1-5 דקות לעבור את המחסום ליד מודיעין עילית ובלעין, למשל. היום יש שם חברה פרטית שבודקת את האוטו ובודקת אותי וזה לוקח יותר זמן, ואם אותי מעבירים יותר בקלות מאשר אחרים - אז אחרים באמת סובלים.

"ליד חברות יש מחסום דומה שעומדים בו בודקים של חברה פרטית וגם שם הבדיקות ארוכות ומייגעות. עברתי שם, כי הייתה לי פגישה עם מפעל ישראלי בדרום הארץ, ועיכבו אותי בשעה וחצי. לכן החלטתי שלא אוכל לעשות עסקים עם המפעל הזה, כי זה פשוט בלתי אפשרי לעבור במחסום כל פעם. אז הנה, בשם הביטחון פוגעים בכלכלה של מפעלים ישראליים בדרום".

המחסום הוסיף זמן לקירבה הגיאוגרפית. "המשרד שלי נמצא 20 דקות נסיעה מהקו הירוק, כך שאם יש בעיה, אפשר להיפגש בקלות - מה שאי-אפשר לעשות עם חברה מסין למשל. גם הרבה מהעובדים שלנו יודעים עברית, והרבה עובדים מהחברות הישראליות יודעים ערבית - מה שלא קיים בקשרים עסקיים עם חברות ממדינות אחרות. מרחקים הם כלום. הדבר היחיד שלנו חשוב הוא לדאוג שלא נקנה מוצרים מההתנחלויות, ושלא יהיו לנו עסקים איתם".

- בעבר ניסית לרכוש את פרויקט "נוף ציון" במזרח ירושלים באמצעות חברה זרה, ללא הצלחה. מי שייצג אותך היה עו"ד דב ויסגלס.

"דוביק לא רק שונה מעורכי דין בעולם, אלא שונה בכלל. הוא גם דינמי, גם לוביסט, גם מוכר מאוד, והכי חשוב זה שהוא אנרגטי, ואנחנו ממשיכים לעבוד איתו כל הזמן. הוא עוזר לנו בפתיחת ערוצי התקשרות עם הרשויות, והוא גם מפתח ביצירת קשרים עם אנשי עסקים ישראלים שמתעניינים ברוואבי, ופונים אליו כדי להכיר אותנו".

בשאר אל מסרי

גיל: 53

תפקיד: איש עסקים פלסטיני

מצב משפחתי: נשוי 2

מגורים: רמאללה

קריירה: בעל חברת אחזקות הפועלת במספר תחומים ברשות הפלסטינית. מקים בימים אלה את העיר רוואבי

עוד משהו: ישב בכלא הישראלי מספר פעמים בגין הפגנות

עוד כתבות

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. איך יכול להיות שהוא לא מפחד מהרגולציה? / צילום: Yasuaki Kobayashi, רויטרס

לאחר שיחה בין טראמפ לנאדלה: מיקרוסופט הודיעה כי תמשיך במו"מ לרכישת טיקטוק

בהתייחסות רשמית ראשונה לנושא, מיקרוסופט חשפה כי היא מתכננת להשלים את המו"מ בתוך חודש וחצי ● המגעים בינה מיקרוסופט לבייטדאנס הסינית הוקפאו בסופ"ש לאחר שטראמפ קרא לאסור פעילות טיקטוק בארה"ב

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה  / צילום: ענבל מרמרי

ניהול תיקים 2.0: כיצד יגיבו הבנקים למודל החדש שמקדמת רשות ני"ע

מודל השקעות חדש, המקודם על ידי רשות ניירות ערך כבר יותר משנה, מנסה לחבר יחד שני מכשירים: ניהול תיקים וקרן נאמנות ● מה אפשר ללמוד מניסיון הבנקים להכפיף קרנות ל"תיק השקעות בנקאי"?

מימין: מארק צוקרברג, טים קוק וסאטיה נדלה / צילום: shtterstock, Reuters

הנדל"ן של אפל: ענקיות הטק רוצות לפתור את מצוקת הדיור בחוף המערבי של ארה"ב

ענקיות טק רבות התחייבו בשנה שעברה לפרויקטים רב-שנתיים שקשורים בדיור ● ההתחייבויות הללו באות אחרי שנים של התייקרות בעלויות הדיור בעמק הסיליקון ובסיאטל, כאשר הגידול בתעסוקה גבוה יותר מהיקף הבנייה החדשה ותושבים ותיקים נאלצו לעזוב

טנקים של צה"ל ברמת הגולן / צילום: Ariel Schalit, AP

תקרית לילית בגבול סוריה: צה"ל חיסל חוליית מחבלים שהניחו מטענים

כוח מיוחד של מגלן שביצע מארב בדרום רמת הגולן, זיהה ארבעה מחבלים בעת שהניחו כמה מטענים בקרבת גדר הגבול ● הכוח, יחד עם כלי טיס שהוזנק למקום ביצעו ירי במקביל על החוליה ופגעו בהם ● צה"ל: "רואים במשטר הסורי אחראי לכל פעולה הנעשית בשטחו"

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

פרופ' גמזו מציג: כך נכניס לישראל 17 אלף תלמידי ישיבות וסטודנטים

הגעת תלמידי הישיבות והסטודנטים תתבצע בפיזור שנתי תלוי תוכנית ולא באופן מיידי ● כניסתם לארץ של תלמידי ישיבות וסטודנטים תאושר אך ורק למוסדות שאושרו על ידי משרד הבריאות ושמתחייבים לעמוד בתנאי בידוד של שבועיים בקפסולות של עד שישה בני אדם

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר / צילום: עינת לברון, גלובס

הסיפור המוזר על שופטת המחוזי והמינויים השנויים במחלוקת בתיקי חדלות פירעון

עו"ד ליאור מזור מונה ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה 12 פעמים לבעל תפקיד בתקופה של 3 שנים בלבד, כשמחצית מהמינויים נעשו ע"י השופטת בטינה טאובר ● נציב התלונות על השופטים קבע שהדבר "מעורר תמיהה"

עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב / צילום: ורדי כהנא

לאחר הנפילה מתחילת השנה: עופר נמרודי קנה מניות של הכשרת היישוב

לאחר התרסקות של 44% במניה מתחילת השנה, בחברת החיתום מעריכים את שווי מניית הכשרה ב-37% מעל מחיר השוק ● על מגדל המשרדים שייבנה על חורבות "בית מעריב": "הודות למיקום האטרקטיבי ולתזמון הנוח של הפרויקט קיים בו עודף שווי משמעותי"

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

אחרי שלושה עשורים: הפד מתכונן להפסיק עם העלאות הריבית כדי למנוע אינפלציה

הבנק בוחן את הרעיון של נטישת האסטרטגיה ארוכת השנים כדרך לומר לשווקים שהריביות יישארו נמוכות זמן רב מאוד ● יו"ר הפד רמז על השינוי במסיבת עיתונאים

תור משתרך מחוץ לשירות התעסוקה ביוטה / צילום: Rick Bowmer, AP

הגרף היומי: מענק לכל אזרח יצא לדרך, על מה בזבזו אותו בארה"ב?

העברת כסף ישירות לאזרחים היא לא המצאה ישראלית - כחלק מחבילת הסיוע בארה"ב לפני מספר חודשים, חולקו צ'קים ליותר ממאה מיליון אזרחים אמריקאים ● על מה הם הוציאו את הכסף?

כיכר אתרים /  צילום: איל יצהר

עיריית ת"א הפסידה בעליון, ותיאלץ למכור את חניון כיכר אתרים במכרז

ב-2017 מכרה העירייה את החניון לקרן הנדל"ן הפרטית JTLV תמורת 150 מיליון שקל ● שנה לאחר מכן ביטל בית המשפט המחוזי את המכירה בעקבות עתירה. בעירייה ערערו, אך כעת נדחו גם בעליון

מתוך "מנאייכ", הסדרה החדשה של כאן 11   / צילום: צילום מסך, כאן11

סערה סביב הסדרה החדשה של כאן: "מנאייכ הוא שם הזוי ומזעזע"

ישראלים רבים זועמים על השם שנבחר לסדרת המשטרה החדשה של תאגיד השידור: "בערבית מדובר במילת גנאי ותיאור זוועתי – קללה מדוברת הקשורה לעולם הזנות והבוגדנות"

מספנות ישראל בנמל חיפה   / צילום: פאול אורלייב

המעורבות הסינית בפרויקטי תשתיות מסבכת את ישראל מדינית ואסטרטגית

המעורבות הסינית במיזמי תשתית לאומית בישראל, ובמיוחד בנמל המפרץ, מהווה כיום מוקד לחיכוך משמעותי ביחסים בין ישראל וארה"ב, שילך ויגבר בחודשים הבאים ● אבל הפרק העוסק בנושא בדוח מבקר המדינה בוחר לדבר בטון שקט, אקדמי ומאוד מצונזר

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרשות לאיסור הלבנת הון: רבע מהפעילות העבריינית בתחום קשורה לשחיתות ציבורית

מדוח שפרסמה הרשות לשנת 2019 עולה כי שחיתות ציבורית והונאה, מרמה וזיוף הן הפעילויות העברייניות הנפוצות ביותר בישראל ● עוד עולה מהדוח כי דפוס הפעולה הנפוץ ביותר להלבנת הון הוא פעילות בינלאומית

אצילי (מימין) ומיכה / צילום: לירון מולדובן, וואלה! ספורט

פרשת הכדורגלנים: שיטת מצליח היא לא דרך לנהל משבר תקשורתי

גיבוש תמונת מציאות מהימנה הוא הצעד הבסיסי ביותר בניהול משבר ● שמירה על הקלפים קרובים לחזה ומשחק פוקר עם המציאות תוביל לניהול שגוי שמשלמים עליו מחיר כבד ● מה לא הבינו הכדורגלנים לאחר שזכו לתמיכת אוהדי הקבוצה שלהם?

לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי

האקזיט של משפחת רימוני: קרן פימי רוכשת מחצית ממניות השליטה בחברה

העסקה - בפרמיה של 20% על מחיר השוק - תעביר לידי הקרן 37.5% ממניות רימוני ● לילך אשר-טופילסקי, שתמונה ליו"ר החברה מטעם פימי: "רימוני תעשיות היא בעלת ידע ייחודי בתחום מוצרי הפלסטיק ונחשבת מובילה בתחומה"

מטילי זהב בבית זיקוק באוגנדה. עלות כריית הזהב משתנה משמעותית בין מכרות שונים בעולם / צילום: BAZ RATNER

מחיר הזהב זינק לשיא כל הזמנים. האם זה הזמן להשקיע?

מחירה של אונקיית זהב הגיע בימים האחרונים לשיא של כל הזמנים, אחרי שטיפס ביולי בכ-10% על רקע משבר הקורונה וחוסר הוודאות בכלכלה העולמית ● לאן הוא ממשיך מכאן? תלוי את מי שואלים

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 2 באוגוסט 2020

אתמול באיכילוב: 13 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

נור זועבי, בודקת תוכנה בסיילספורס / צילום: ויקטור (ויקי) לוי

"לא משנה באיזה שלב בחיים, כשלא מתאים תעשו שינוי"

נור זועבי, בת 33, בודקת תוכנה בסיילספורס ● טווח שכר: 26-21 אלף שקל

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"נכנע לסינים": משרד האוצר מוותר על לפחות 9 מיליארד שקל לעידוד תעשייה מקומית

חברות ענק מחו"ל שישתתפו במכרזי תשתיות גדולים לא יחוייבו להישען על ספקים מקומיים ולבצע רכש גומלין בישראל ● במשרד הכלכלה ובהתאחדות התעשיינים מתריעים "האוצר נכנע לסינים"

חדלות פרעון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוק סגור: הרעה החולה של תחום חדלות הפירעון

סוגיית היעדר הגיוון במינויים של בעלי תפקיד מטרידה כבר תקופה ארוכה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), את בתי המשפט, את נציב התלונות וכמובן את עורכי הדין העוסקים בתחום