נמשכים הניסיונות לממש נכסים של משפחת ברנוביץ' במטרה להחזיר חובות של החברה הקבלנית א.צ. ברנוביץ' אחזקות והשקעות הנמצאת בפירוק: החברה, באמצעות מנהלה המיוחד עו"ד אבי שץ, הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה נגד זהבה ברנוביץ', רעייתו לשעבר של הקבלן מרדכי ברנוביץ', בטענה כי היא חייבת ביחד ולחוד בחוב בעלה לשעבר.
לחלופין ביקש שץ מבית המשפט להורות כי מחצית זכויותיה של זהבה ברנוביץ' בביתה שברחוב קהילת וילנה ברמת-השרון שייכות למרדכי ברנוביץ', ועל כן יש להורות על עיקולה על מנת להבטיח את חובותיו כלפי החברה בפירוק.
לטענת המנהל המיוחד של החברה, למרות הצהרותיו של ברנוביץ' שלפיהן הוא גרוש מזהבה ברנוביץ', התברר כי הוא חי חיי שיתוף מלאים עמה במשך עשרות שנים ברציפות, וכי הליכי הגירושים שהתנהלו בין בני הזוג ברנוביץ' היו מבוימים.
עוד טענה החברה בפירוק כי בית מגוריה של זהבה ברנוביץ' נרכש בכספים שהוברחו על-ידי מרדכי ברנוביץ' מהחברה בפירוק. לאור זאת התבקש בית המשפט המחוזי לקבוע כי מדובר בחוב משותף למרדכי ולזהבה ברנוביץ'.
המחוזי דחה את טענות החברה וקבע כי זהבה ברנוביץ' הוכיחה, באמצעות עורכי הדין בנימין ברץ, קרין וישינסקי, לירון פוגל ויפית ראובן ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, כי בשנים הרלוונטיות להיווצרות החוב לא היו כל יחסי שיתוף בינה לבין מרדכי ברנוביץ', וכי בני הזוג חיו חיים נפרדים ומלאים עם בני זוג אחרים.
עוד נקבע כי זהבה ברנוביץ' הוכיחה בצורה ברורה ומפורטת כי ביתה נרכש ממקורותיה בלבד.
באופן חריג, בית המשפט חייב את החברה בפירוק בתשלום הוצאות ושכר-טרחת עורכי דין. זאת, בהביעו את מורת-רוחו מהתנהלות החברה פירוק, בקבעו כי "לאור כל הראיות שהציגה המשיבה, היה על המבקשת להסתפק בהן, לוותר על תביעתה ולהימנע מהשלבים הנוספים של ניהול הוכחות והגשת סיכומים. המבקשת לא עשתה כן, לא הביאה כל ראיה ממשית התומכת בטענותיה והסתפקה בהעלאת השערות והערכות, חלקן מרחיקות למדי. לאור כך, זכאית המשיבה להוצאות מתאימות".
חברת ברנוביץ' הייתה אחת מחברות הבנייה הבולטות בישראל בשנות ה-80, וראיה לכך שאחת משיטות הבנייה הפופולריות עד היום קרויה על שם החברה - שיטת ברנוביץ'. לימים החברה נקלעה לקשיים כלכליים וחדלה מפעילות.