מתקדמים בקצב צבגולת הכותרת של דוח מבקר המדינה, שיפורסם השבוע, ביום רביעי, תהיה הדוח העוסק בנסיעות שרים וסגני שרים לחו"ל בעשור האחרון. עם זאת, הדוח הזה משול לצלחת שיש בה המון תוספות וסלטים, אך חסרה בה המנה העיקרית. בכל מצב אחר, הממצאים הנכללים בדוח אמורים מצד אחד לעורר סערה.
מצד שני, עד כמה זה באמת מפתיע לגלות שבלשכות השרים מצפצפים על כל נוהל, הנחיה והוראת חוק אפשרית בכל הנוגע לנסיעות לחו"ל - במימון המדינה או במימון גופים שונים, שבחלקם נותרו בכלל עלומים, מאחר שכל תיעוד בעניינם נעלם באופן מסתורי.
אלא שהדוח הזה לא היה נולד, אלמלא תחקיר עיתונאי בעניין נסיעותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, לפני כ-3 שנים. בעקבות התחקיר, והדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, התבקש מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס, לקיים בדיקה בנושא, והוא אכן עט על הפרשה כמוצא שלל רב.
יורשו בתפקיד, יוסף שפירא, גילה התלהבות פחותה והחליט להימנע מלטפל בנושאים שכלל אינם בסמכותו של מבקר המדינה - קרי, נסיעות משפחת נתניהו בתקופה שבה הוא שימש כחבר כנסת מן המניין, ולא כשר בממשלה. יצוין כי מבקר המדינה מבקר את הרשות המבצעת, על שלוחותיה ובעלי התפקידים בה, ולא את הרשות המחוקקת.
טיסותיו הראוותניות של נתניהו, בעודו חבר כנסת, הועברו אפוא לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שפעל כהרגלו בעצלתיים, והעביר את העניין לבדיקת המשטרה. הבדיקה הזו טרם הסתיימה רשמית, אבל כבר חודשים ארוכים מטפטפים ממשרד המשפטים, שאין בזה אפילו שמץ חשד לפלילים, ואו-טו-טו התיק הזה נסגר. החלק השני, הנוגע לנסיעותיו של נתניהו כשר בממשלה, הורחב לבדיקה מקפת של כלל נסיעות השרים וסגני השרים בעשור האחרון, ופרי הבדיקה הזו יתפרסם בדוח השבוע.
אלא שדוח המבקר יכלול את ממצאיו בנוגע לנסיעותיהם של כל 86 השרים וסגני השרים שכיהנו בממשלות ישראל בין השנים 2003 ל-2011, למעט אחד - בנימין נתניהו. הוא זוכה לפטור גם הפעם, והממצאים בענייני נסיעותיו שלו יתפרסמו במועד אחר. לא בגלל מיעוט ממצאים, אגב. נתניהו כיהן כשר האוצר בממשלת שרון מפברואר 2003 ועד אוגוסט 2005.
אין לדעת כמה פעמים המריא לארצות הים במהלך 30 חודשים אלה. אולם המבקר התמקד ב-16 נסיעות מתוכן, שהיו במימון לא ממשלתי. נסיעות אלה היו במימון ממשלות זרות, ארגונים בינלאומיים, מוסדות ישראליים דוגמת קק"ל או קרן היסוד, או קטגוריה נוספת - מקור לא ידוע. שהרי חלק מהמסמכים הרלבנטיים פשוט התנדפו.
זה לא שחוקרי המבקר הזניחו את בדיקות טיסותיו של נתניהו. הם בדקו, חקרו ואף חיברו טיוטת דוח, ובהמשך פנו לעורכי דינו של נתניהו וביקשו מהם להשלים את המידע החסר שהיה בידם. בסופו של דבר, בדצמבר 2012, נמסרה לנתניהו טיוטת הדוח לתגובתו.
אולם פיצול הטיפול בין משרד המבקר למשרד המשפטים, גרם לכך שנוכח הבדיקה שעליה הכריז וינשטיין, נמנע מבקר המדינה מלהעביר לנתניהו את החומרים הגולמיים ששימשו לבדיקתו, לצד טיוטת הדוח. כתוצאה מכך, סירב נתניהו למסור את תגובתו לדוח, כל עוד החומרים אינם מועברים לעיונו. מאחר שוינשטיין טרם סיים את טיפולו בנסיעות נתניהו כחבר כנסת, גם דוח המבקר ביחס לנסיעותיו כשר נותר תקוע, לא לבלוע ולא להקיא.
מבקר המדינה מתריע כי בכל הנוגע לקביעת נהלים להסדרת נסיעותיהם של חברי הממשלה לחו"ל, לוקים כל המנגנונים בחולשה טבועה. אין להצדיק את דפוס הפעולה, שבו כל שומרי הסף גוררים רגליים עד אין סוף.
אלא שנראה כי בכל הנוגע להתמודדות עם דפוסי ההתנהלות הראוותניים של ראש הממשלה, גם היועמ"ש ומבקר המדינה לוקים באותה חולשה טבועה. שום דבר לא בוער לאף אחד, התהליכים מתקדמים בקצב צב, שהוא הקצב האיטי ביותר האפשרי בלי שניתן יהיה לטעון נגדם שהנושא טויח או נקבר.
גם אם מדובר בחריגות מינהליות בלבד ממנהל תקין, ולא בחשש לפלילים, הציבור ראוי למנגנוני בקרה ופיקוח יעילים יותר על התנהלות יושבי הצמרת הפוליטית, המבלים במלונות פאר בניכר תוך שהם עושים בכספי ציבור כבשלהם.
