ההמלצה המרכזית של ועדת ששישנסקי 2: כיל תחויב לשלם מס רווחי יתר אך התמלוגים שעליה לשלם יופחתו באופן משמעותי. טיוטת המסקנות וההמלצות של הוועדה לבחינת מדיניות התשלומים למדינה בגין שימוש מסחרי במשאבי טבע, בראשות פרופ' איתן שישנסקי, יוגשו לשר האוצר יאיר לפיד בהמשך השבוע ולאחר מכן יועברו להערות הציבור.
הוועדה צפויה להמליץ על החזרת התמלוגים שכיל משלמת למדינה בגין כריית האשלג מים המלח ל-5%, וזאת אחרי ששנים ארוכות נאבקה המדינה להעלות את התמלוגים המרביים ל-10% (לכל כרייה של יותר מ-1.5 מיליון טון בשנה), כפי שנקבע בשטר הזיכיון. במקביל צפויה הוועדה להמליץ על הטלת מס חדש - מס רווחי יסף, כלומר מס על רווח העולה על 15% מהרווחים - הרווח המקובל בחברות כרייה בעולם.
לפי חישוב המבוסס על רווחיות החברה ועל התמלוגים שהיא העבירה למדינה בשנים האחרונות, לאחר התיקון שהעלה את גובהם, מדובר בתוספת של כ-180 מיליון שקל לשנה בלבד בשנים הקרובות. מדובר בסכום נמוך משמעותית מהצפי, אך גורמים בוועדה טוענים שיש אפשרות סבירה שתוספת התשלום למדינה תהיה גבוהה יותר בעתיד. בכיל ובחברה לישראל חששו שיוטלו עליהם תשלומים גבוהים בהרבה.
גם בתחום התמלוגים מסתמן ויתור של המדינה לכיל. ההמלצה המתגבשת היא שלא לחייב את החברה לשלם תמלוגים, גם לא בשיעור 5%, על מכירת מוצרי המשך של כיל - נושא שמשרד האוצר דן בו עם החברה לישראל כבר יותר מעשור ומצוי זה יותר משנתיים בבוררות בין הצדדים. רק לפני כחודשיים קיבל בית המשפט העליון את עמדת עמותת "אדם טבע ודין" והתנועה לאיכות השלטון והורה, בניגוד לעמדת החברה לישראל, לפרסם את הפרוטוקולים ואת עמדות הצדדים בהליכי הבוררות. "הנתונים מצביעים על כך שמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית רבה", פסק הרכב השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס, "לא מדובר במחלוקת פרטית. מדובר במחלוקת ובסכסוך בעלי מאפיינים ציבוריים מובהקים".
עוד תמליץ הוועדה שלא להטיל חובת תשלום תמלוגים על חברות המים המינרליים, המשתמשות במעיינות שהם רכוש המדינה, וגם לא להיכנס לחישוב הרווחיות ומסי היתר שאפשר לגבות מהם, וזאת למרות ביקורת נוקבת בנושא של מבקר המדינה. הסיבה להמלצה היא שלא נמצאו שיעורי רווחיות חריגים בחברות הללו.
לגבי ניצול חומרי כרייה וחציבה של חול, כורכר וחצץ עבור עסקי הבנייה והתשתית, התגבשה החלטה שלא להגדיל את התקבולים למדינה, בעיקר כדי לא להאיץ עוד יותר את עליות המחירים בענפים אלה, מה גם שרוב פעילות התשתית ממומנת, במישרין או בעקיפין, על ידי המדינה. עם זאת, הוועדה תמליץ למדינה, נוכח העובדה שיש רווחי יתר בענף, לפתוח באופן יזום ומוסדר את הענף כולו לתחרות, שכן הוא נחשב מהריכוזיים ביותר בארץ: שלוש חברות - הנסון רדימיקס ושפיר - מחזיקות בכ-80% מייצור החצץ.
כך או כך, לפני כמה חודשים מינה שר השיכון אורי אריאל ועדה בראשות רם בלינקוב לבחינת שוק המחצבות, הריכוזיות באופן הקצאת הזכויות ועוד. ועדת ששינסקי 2 תמתין לממצאי ועדת בלינקוב, וייתכן שתציג עמדה אחרת ביחס לגובה התמלוגים הראוי.
ההמלצות המסתמנות
■ כיל תחויב במס יסף על רווח של יותר מ-15% - הרווח המקובל בעולם
■ התמלוגים שכיל תשלם למדינה על כריית אשלג יעמדו על 5% (במקום 10%)
■ כיל לא תשלם למדינה תמלוגים על מוצרי המשך
■ חברות המים המינרליים ימשיכו לא לשלם למדינה תגמולים
■ התמלוגים על מחצבות יישארו ללא שינוי
מכיל נמסר: "במדינה מתוקנת דוח של ועדה כה נכבדה היה מתפרסם באופן מסודר, ולא מודלף לעיתונות על ידי המדינה ונציגיה בצורה כה בוטה. כיל תתייחס באופן סדור לדוח הביניים של הוועדה עם פרסומו, ולא לשטף ההדלפות הפוקד את העיתונות בימים האחרונים, מגמתי ככל שיהיה.
"כיל משלמת כבר היום כ-50% תקבולי מדינה על כריית אשלג, יותר מכל מקום אחר בעולם. בשנת 2013 כיל העבירה למדינה תקבולים של מעל מליארד שקל, ובנוסף לזה כיל מממנת במקום המדינה את הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח בעלות של חמישה מיליארד שקל. הטלת מס על רווחי יתר מהפקת אשלג אינה קיימת בעולם והיא תפגע בכדאיות ההשקעה של כיל בישראל ובתרומת כיל לכלכלה ולתעסוקה בעיקר בנגב, ובהתאם יפגע בהכנסות המדינה מיצוא ומגביית מסים על עבודה והכנסה.
"הממשלה מתעלמת ממציאות זו, כמו שהיא מתעלמת מהסכמים שהיא חתומה עליהם, הן בהקמת הוועדה והן בתוכן עיסוקה ובהמלצותיה הצפויות מראש. על כך הגישה כיל תביעה לבוררות נגד המדינה, כפי שחוק הזיכיון מורה לעשות, ואת נזקיה כיל תיפרע. ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע דיון בבקשת כיל למינוי בורר בעניין ועדת ששינסקי 2, שיתקיים ביום 10 ביולי 2014".