גורמים רבים בשוק הסלולר עוסקים בחודשים האחרונים בשאלת היום שאחרי. מדובר ביום שבו מאזן הכוחות ישתנה, ואחת החברות תרצה לרכוש חברה אחרת או להימכר. הדיונים האלה מתנהלים בעקבות ההערכה הרווחת, שלפיה השוק לא מסוגל להכיל 5 חברות סלולר וכמה מפעילים וירטואליים.
המחירים, שנמצאים במגמת ירידה מתמדת, מחזקים את המגמה הזו - רבים מעריכים כי ב-35 שקל לחודש לא ניתן לקיים תעשייה סלולרית איתנה שמחויבת להשקעות בתשתיות.
אירופה כבר עוברת לשלב המיזוגים והרכישות, תוך הבנה שקטה מצד הרגולטורים שתחרות פרועה גובה לעתים מחירים גבוהים מדי. עדות לכך ניתן למצוא בפיגור של אירופה באימוץ הטכנולוגיה של הדור הרביעי, ביחס למדינות רבות בעולם.
פירמת ראיית החשבון BDO זיו-האפט בדקה את המצב והגיעה למסקנה כי מיזוגים הם כנראה רק שאלה של זמן, גם בישראל. בעבודה נכתב כי "בתקופה האחרונה חלה מגמה של מיזוגים וניסיונות למיזוגים בין חברות סלולר באירופה. הרצון להתמזג, כך נראה, נובע מהקושי לקיים חברת סלולר ללא מסה קריטית של משתמשים, ומהרצון לנצל יתרונות לגודל. השקעות נדרשות דוגמת הקמת רשת הדור הרביעי מאיצות את התהליך.
"התחרות העזה בענף, הגם שהיא משפרת את מצב הצרכן בטווח הקצר בכך שהיא לוחצת את המחירים כלפי מטה, באה עם מחיר בטווח הארוך - השוק מאופיין ברגישות גבוהה של הצרכן למחיר ופחות לאיכות (למעשה כמעט שוק 'קומודיטי'). מצב זה לא מתמרץ את החברות להשקיע בהתפתחות טכנולוגית, בשל תשואה נמוכה על השקעות כאלה, ומביא לפגיעה ברמת החדשנות. כך מתעכבות החברות מלהשקיע השקעות מאסיביות בטכנולוגיה מתקדמת, דוגמת הקמת רשת דור רביעי".
"מצב זמני"
פיני שמואלי ניסן, שותף בחברת הייעוץ BDO זיו-האפט שהכין את העבודה יחד עם צח קסוטו, דירקטור במחלקת מימון תאגידי, מציג נתונים שתומכים במסקנה. "התחרות החזקה בקרב מדינות אירופה מביאה את היבשת לנחיתות טכנולוגית ביחס לארצות-הברית, כאשר רק כ-1.7% מסך כל החיבורים באירופה הינם של הדור הרביעי, לעומת 18.9% בארה"ב".
הצורך לשפר את הרמה הטכנולוגית מאלץ חברות לבצע תהליכי התייעלות על מנת לעמוד בהשקעות המאסיביות, כאשר אחד הפתרונות הינו מיזוג. הוא מביא חלק מתהליכי המיזוג שנצפו באירופה בשנים האחרונות: האצ'יסון ("3") ואורנג' באוסטריה התמזגו בפברואר 2012; Rostelecom ו-Tele2 ברוסיה התמזגו במארס 2013; חברת האצ'יסון ("3") מעוניינת לרכוש את O2 באירלנד.
גם בארה"ב ניתן לציין מיזוגים וניסיונות מיזוגים בין ספקיות התקשורת: T-Mobile ו-Metro PCS התמזגו באוקטובר 2012; ספרינט רכשה את חברת US Cellular Corp בנובמבר 2012 תמורת 480 מיליון דולר, וסגרה אותה כעבור שנה; בחודש שעבר, השלימה חברת AT&T את רכישת Leap Wireless International (שמפעילה את המותג "Cricket").
עסקת הענק של AT&T ו-T-Mobile US בסכום מוצע של 39 מיליארד דולר, לא זכתה לאישור הרגולטור בשנת 2011 בעוד המיזוג המוצע בין ספרינט ו-T-Mobile, תמורת יותר מ-20 מיליארד דולר, עדיין ממתין להחלטת הרגולטור.
לדברי שמואלי ניסן, "כמו באירופה, גם בישראל ענף הסלולר מאופיין בתחרות עזה. מהפכת כחלון הציבה על המגרש כ-10 חברות (5 מפעילות ומספר חברות וירטואליות) שמציעות שירותי תקשורת סלולרית לכעשרה מיליון מנויים - לא מעט חברות, על-פי כל קנה-מידה. לא נחדש אם נאמר שייתכן בהחלט שזהו מצב זמני".
בשנים האחרונות ירדה באופן טבעי ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) של 3 החברות הגדולות (פרטנר, סלקום ופלאפון) מכ-140 שקל לכ-80 שקל בשנה שעברה. כמות המנויים בחברות הללו קטנה גם היא. כיום, ה-ARPU בישראל הינו קטן ביחס לאירופה וארה"ב.
לאחרונה אנחנו עדים להורדה נוספת של המחירים לרמות שלא נצפו (כאשר ראוי לסייג שמדובר במבצעים המוגבלים בזמן): בפסח יצאה גולן טלקום, לדוגמה, במבצע של 35 שקל לחודש עבור השירות, וזהו לא המבצע היחיד ברמות המחירים הללו.
רמות המחירים ההולכות ויורדות יוצרות, מטבע הדברים, לחץ כבד על רווחיות החברות.
עוד הוא כותב כי "עם הגידול המאסיבי בתעבורת המידע ברשתות הסלולריות (הצפי הוא לצמיחה שנתית נצברת של 66% עד שנת 2017), נדרשות החברות להשקעה מאסיבית של מאות מיליוני שקלים בהקמת רשת דור רביעי, כדי להישאר רלוונטיות.
החברות הגדולות עדיין מציגות רווחים, אך הירידה בהכנסות, ברווח הנקי וב-EBITDA תקשה עליהן לממן הקמת רשת, שהתשואה עליה אינה ידועה".
כעת נדמה שאנו ניצבים על קו פרשת המים, וזאת ממספר סיבות: רמות המחירים ההולכות ויורדות מעלות את חשיבות היתרונות לגודל בתעשייה; גולן טלקום והוט מובייל עברו את מחסום פלח השוק המינימלי וקיבלו בחזרה את הערבויות מן המדינה; שתי החברות ניצבות כעת בפני הצורך להקים רשתות עצמאיות; כל החברות ניצבות בפני הצורך להקים רשתות דור רביעי.
"רמת שיא"
ברמות מחירים כאלה, ובשל ההשקעות הדרושות, קשה להתעלם מן השאלה: האם התנאים התחרותיים החדשים יביאו לקונסולידציה בענף בישראל?
"שוק הסלולר הישראלי הגיע למה שנראה לנו כרמת שיא בתחרות. החברות נדרשות להשקעות גבוהות בשכלול שירותיהן ורשת שלא תתקדם טכנולוגית עם שאר השוק, תישאר מאחור גם מבחינת נתח השוק.
העובדה כי לא יהיו 5 רשתות דור רביעי נפרדות בישראל כבר ברורה לחלוטין. הקושי הזה מגביר את היתכנותו של מיזוג בישראל, אשר כבר הוצע לאחרונה באופן חלקי בתחפושת של הסכמי שיתוף אנטנות.
באשר לשאלה האם צפויות לצוץ לנו יותר ויותר כותרות על פניות של חברות הסלולר לממונה על ההגבלים העסקיים? לטעמנו, התשובה היא כן.
