מי שעבר היום (ג') בשדרות רוטשילד בתל-אביב נתקל במחזה נדיר מאוד במחוזותינו: על אחד הבתים הישנים נתלה שלט מודפס ענק, עליו התנוססה תמונתו של השופט המחוזי דוד רוזן, על רקע תמונת פרויקט הולילנד ומגן דוד כחול, ולצד התמונה הופיע בגדול הכיתוב "ישראל אוהבת את השופט דוד רוזן". מי שלא מכיר, יכול היה לטעות ולחשוב שמדובר בפוליטיקאי המועמד לתפקיד, שתומכיו מקדמים את בחירתו - אך לא: מדובר בשופט.
בשעה שעוברים ושבים בשדרה צפו בשלט, נכנס רוזן לאולם המשפט העמוס בעורכי דין, נאשמים, עיתונים וסקרנים. המצלמות של כל כלי התקשורת עדיין היו באולם, מתעדות כל מחווה גופנית שלו כשהתיישב על כס השיפוט, רגע לפני שהוא נותן את מה שיכול ויהפוך ל"גזר דין חייו". אף שופט לפניו לא שלח ראש ממשלה לשעבר לכלא. אף שופט לפניו לא גזר עונשי מאסר כבדים כל-כך על אישי ציבור מקבלי שוחד.
הקהילה המשפטית קיבלה את גזר הדין בזעזוע, ומאחורי הקלעים נשמעה ביקורת חריפה על רוזן. לא בגלל העונשים הכבדים שהטיל, אלה בשל "הסגנון משולח הרסן" ו"הביטחון העצמי המופרז" שהפגין בכתיבה ובהגשת החלטתו לטענת עורכי דין שונים.
"השופט נתן מופע יחיד מוגזם", אומרים היום משפטנים בכירים ל"גלובס". מה שעורר את חמתם היה השימוש שעשה רוזן במונחים "קשים" לטעמם בהכרעת הדין - השימוש במילים "בוגד", "חזירות" ו"ריקבון".
"שנאה חבויה לנאשמים"
"אני פשוט מזועזע מהכול, מהלשון, מהמילים", אמר ל"גלובס" סנגור בכיר שאינו מעורב בתיק. "ראיתי היום את השלט ברוטשילד שבו כתוב 'ישראל אוהבת את השופט דוד רוזן', והבעיה היא שבגזר הדין רואים שהוא מתבשם מהאהבה הזאת. רק היום אמרו את שמו לפחות 200 פעם בשעתיים שבהם סיקרו בבוקר את גזר הדין, ולדעתי הוא אוהב את החשיפה הזאת, וזה משפיע על סגנון גזר הדין".
לדברי אותו סנגור, "הדבר הצורם ביותר זה שימוש במילים שמשפטי שוחד לא מורגלים בהם. מה זה המילה הזאת 'בוגד' במשפט שוחד? גם אם הרעיון הוא לבטא חומרה וקביעת איזה רף גבוה יותר של ענישה, אתה לא יכול לומר על מישהו שמקבל שוחד שהוא בוגד".
עוד מוסיף הסנגור: "חסרה פה מידת האיפוק. זה לא מסוג המשפטים שבהם צריך היה לקחת גרזן וקורנס ולרדת על הנאשמים. אהוד אולמרט הוא לא דמיאניוק. המילה 'בוגד' היא מילה מחרידה ממש. בוגדים מקבלים או עונש מוות או מאסר עולם. שופט חייב בריסון.
"מעבר לכך אפשר לדבר על חמדנות ולא על חזירות, כפי שכתב רוזן בגזר הדין. גם כך התיק הזה הוא מאוד מאוד חם ומעורר עניין, אז היה מקום לגלות מתינות בהתבטאויות, גם אם רוצים להטיל עונשים כל כך חמורים".
לדעת אותו עורך דין בכיר, המסר שיוצא מאמירותיו של השופט, בין השורות, הוא מסר מפחיד: "גם אם מדובר בעונש הולם, השימוש במילים הבוטות והלא ראויות האלה, ששיאם במילה 'בוגד', מבטא יחס של שנאה חבויה של בית המשפט לנאשמים, ואסור אף פעם לבית משפט לבטא שנאה כלפי נאשמים. יש מקרים שאתה שונא את הנאשם, כי הוא עשה דבר נורא, נכנס לבית והיכה קשישה, וגם במקרה כזה לא מראים את השנאה. השימוש במילים האלה הוא חסר כל פרופורציה".
"סגנון איום ונורא"
עורך דין בכיר נוסף ציין כי "השופט רוזן הוסיף כל מיני מילים שהוסיפו צבע במקום שלא צריך להוסיף צבע, אלא להיפך. היה צריך להרגיע קצת את ההתלהמות. זה גם ככה תיק צבעוני מאוד. בפינוי ההתנחלויות אמרו שהיה צריך לפנות 'ברגישות ובנחישות', אז גם רוזן היה צריך לתת פסק דין ברגישות ובנחישות ולא לעשות שימוש במילים שלא הולמות את המקרה שמדובר בו, לא הולמות סגנון של בית משפט ולא הולמות שופט".
לדבריו, "כשאומרים 'בוגד', אז יש מיד קונוטציה של בוגד במדינת ישראל שמסר סודות של מדינת ישראל או משהו כזה, וברור לכולם שאולמרט הוא לא בוגד במדינה. רוזן היה יכול להשתמש במילים, כמו 'הפר את אמון הציבור', אבל לא ראוי שבית המשפט ישתמש במילים קיצוניות. להשתמש במילים, כמו 'ריקבון', 'בוגד', 'חזירות' - זה לא מקובל. אלה מילים שנכנסו לטקסט כדי לזעזע.
"אני חושב שבקיצוניות שלו הוא רצה לזעזע אמות סיפים. הוא רצה לעשות מהפך, להיות זה שיביא למהפך, ועל-ידי השימוש במילים קיצוניות הוא חש שיביא לזעזוע של כל מושכלות היסוד. או שאולי הוא השתמש במילים קיצוניות כדי להצדיק את העונש החמור שהטיל, שלא נשמע כדוגמתו. בכל מקרה אין שום הצדקה לזה".
עורך דין ותיק אחר דווקא לא הופתע מהמילים או מהסגנון. לדבריו, "הסגנון הזה של רוזן מוכר ממקרים אחרים, וזה סגנון שמעביר בי פלצות מלפני שנים, בגלל שהוא מלמד על איזושהי יהירות מחשבתית שלא מתאימה למקצוע המשפטים. המקצוע שלנו הוא מקצוע סקפטי הוא לא מקצוע של שחור ולבן, ושופט של שחור ולבן הוא שופט עם חשיבה מדי פשוטה ופשטנית, ואני מצפה משופט לפחות פסקנות ויותר זהירות אינטלקטואלית, שרוזן לא גילה בגזר הדין הזה".
אותו עורך דין ותיק מוסיף כי "הסגנון בגזר הדין הוא איום ונורא. מאוד פופוליסטי, מאוד פשוט וגס, ולא מתאים לשופט. אפשר לכתוב שמישהו מנוול, שקרן וכדומה בצורה יותר אלגנטית. חיים ומוות לעיתים ביד הלשון, או ביד הסגנון. התלהמות שיפוטית היא אף פעם לא מעלה".
ואולם, הוא אומר: "הסגנון הוא לא מקרה חריג, והביטחון העצמי המופרז הוא לא מקרה חריג. זה האיש. ביטחון עצמי בעולם המשפט הוא לא מעלה, כי העולם הזה הוא תמיד בעל הרבה פנים, אבל לא כך אצל רוזן".
"רוזן לא חצה את הגבול ולא היה פתטי"
לא כולם מבקרים. אחד מבכירי הסנגורים בארץ דווקא מבהיר כי "זה סגנונו של רוזן מאז ומתמיד, לכתוב בצורה חדה וברורה, וטוב שכך".
לדבריו, "רוזן הוא איש רעים מתרועע. הוא לא פורמליסט, והוא לא 'נאד נפוח'. תכנסי לאולם של שופט שיושב לא רחוק ממנו, והוא מתנהג במן פורמליזם מגעיל, מוגזם, והוא מנופח, כותב ומדבר. רוזן מדבר אתך משוחרר, סחבק, מתפוצץ מצחוק מבדיחה, הוא מדבר אתך בגובה העיניים במהלך הדיון, ונעים לך. הוא מכבד את הנאשם ומכבד את העדים ומכבד את עורכי הדין".
אותו סנגור לא מבין ממה הקולגות שלו מזדעזעים. "כולם מזדעזעים מהמילים 'בוגד' ו'חזירות'. אני על ה'חזירות' הייתי מוותר. זו לא שפה שאני חושב שנכון להשתמש בה בבית המשפט. אבל אני לא חושב שרוזן עבר פה גבול.
"בביטוי 'בוגד' כל בר-דעת יכול להבין שהוא לא התכוון להגיד שאולמרט בוגד במדינה. הוא לא השווה אותו לואנונו או למרקוס קלינברג, אלא אמר שהוא בגד באמון הציבור, וזה נכון. אבל שופט צריך להיזהר כי אנשים בורים עלולים לפרש אותו לא נכון.
"בפועל הוא לא חצה גבול. הוא לא היה פתטי ולא איבד את האינטגריטי באופן הכתיבה של הדברים. הוא מידתי, מאוזן, הוא לא השתלח מדי ולא התחנף לאף אחד. נהג בענייניות, חד וחלק".
אגב, מוסיף אותו סנגור, "במישור האנושי אני מבין את רוזן שהשתמש במילים בוטות והצטלם בכניסתו לאולם. גם לשופט מתחשק להיות כוכב, לא רק לאלי זהר מגיע להיות כוכב בעולם המשפט ובתקשורת, ולא רק לאולמרט שהיה כוכב בשמי הפוליטיקה, ולא רק לתובע מתחשק להיות כוכב שהצליח להכניס ראש ממשלה לכלא.
"גם שופט שייך לאותה קבוצה של אנשי הדממה, שלא נחשפים בדרך בתקשורת עם כל הדברים הטובים שהם עושים לטובת המדינה, ולפעמים בא להם לככב. גם רוזן יפתח עיתונים בבוקר ויקרא את הציטוטים ממה שכתב, או יישב מול הטלוויזיה וירגיש הגיבור החדש של השכונה, ומגיע לו. יש הרבה אנשים שאוהבים אותו, ומי שאוהב אותו רוצה לראות אותו גם מככב".