מחר יתפרסמו הדוחות הכספיים של שתיים משלוש חברות הסלולר הוותיקות - פרטנר , שבשליטת קבוצת סבן, וסלקום , שהשליטה בה הועברה בימים האחרונים לאדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה.
מה צפוי בדוחות? "שום דבר חדש. עוד קצת התייעלות, עוד קצת שחיקה בהכנסה החודשית הממוצעת ממנוי, ARPU (אחד המדדים שנמדדים בישראל באופן שאבד עליו הכלח), איבוד של עוד כמה אלפי מנויים ואולי אולי דיבידנדים... אבל זה הכול, פשוט לא מעניין", כך סבור ערן יעקובי, ראש מחלקת המחקר במיטב-דש, שמסקר כבר שנים ארוכות את מניות מגזר התקשורת.
יתרה מכך, נכון להיום ליעקובי אין המלצות ספציפיות בנוגע למניות פרטנר וסלקום, ושתיהן נמצאות בעדכון. "זה לא כי אנחנו מחשבים מחדש את התנהלות החברות, את היכולת שלהן לחסוך עוד כסף ולייצר עוד כסף בשורה העליונה. הן בעדכון, כי ההימור על הרגולציה שהיא השליט הבלעדי כרגע, מטורף", כתב יעקובי בסקירה שנשלחה ללקוחותיו, והגיעה לידי "גלובס".
מנגד, יעקובי דווקא כן נוקב במחירי יעד לשתי המניות. בפרטנר מדובר על מחיר יעד של 30 שקל, דומה למחיר השוק; וגם בסלקום מחיר היעד, 43.5 שקל, דומה למחיר המניה הנוכחי. למעשה, יעקובי נוקב במחירי היעד הללו כבר מאז נובמבר 2012 - באותה תקופה מניית פרטנר נסחרה במחיר של כ-22 שקל וסלקום בכ-34.4 שקל.
אלא שכאמור, בתקופה האחרונה מדשדשות המניות סביב מחירי היעד של דש-מיטב, ויעקובי מסביר: "מחירי היעד הם כרגע המחירים ההיסטוריים שלנו לשתי המניות, בהנחה כי מה שקורה החל ממאי 2012 הוא כאן להישאר ותו לא. כלומר, התחרות החריפה בסלולר נמשכת ושום דבר אחר לא קורה".
במאי 2012, נזכיר, החלה התחרות העזה בשוק הסלולר המקומי כשלשוק נכנסו שתי ספקיות הסלולר החדשות, הוט מובייל וגולן טלקום. המהלך הזה יצר רעידת אדמה, הוריד את מחירי הסלולר, ופגע בתוצאות החברות הוותיקות ובמניות שלהן.
יעקובי כותב: "ברור לנו שאי אפשר לקבע חוסר שיווי משקל כלכלי לעד, ולכן אפשר להתייחס למחירי היעד כאל מחירי רצפה - ומשם שכל אחד ייקח את ההימור שלו על עתיד הרגולציה, עיתוי, פוליטיקה ועוד. ההרגשה היא, כי אחרי הראלי של 2013, שנת 2014 היא שנה תקועה ולכן ליבנו ליבנו עם מנהלי חברות הסלולר בתקופה זו. איך בונים אסטרטגיה ולמה צריך לבזבז כל כך הרבה משאבים כספיים וניהוליים כדי לקבל קצת נורמליות?", הוא מוסיף.
"הכול זה מלמעלה"
למעשה, מדברי יעקובי עולה שבתקופה הנוכחית כמעט בלתי אפשרי לנתח את מניות חברות הסלולר. "כותרת המסמך - 'הכול זה מלמעלה' - מתייחסת לאלוהי הרגולציה, שלצערנו, כל עתידו של ענף הסלולר תלוי בה", הוא כותב.
"השאלה ששאלנו עצמנו בניתוח מניות החברות ובעתידן, היא: כמה משווי החברה הנוכחי והעתידי באמת תלוי בהנהלות, בבעלים, באסטרטגיה ו/או בטקטיקה כזו או אחרת וכדומה, אצל חברות הסלולר? התשובה היא הרבה פחות ממעט מאוד", כותב יעקובי. לדבריו, עתיד ענף התקשורת בכלל, וחברות הסלולר בפרט, "תלוי אך ורק ברגולטורים שונים שאינם מסוגלים לקבל החלטות - ולא כל כך ברור למה".
בין השאלות שיעקובי מעלה (תוך שהוא מציין שאם יהיו לו תשובות עליהן אזי "יהיה חכם יותר לנתח את שווי החברות"), נמצאות שאלות הדור הרביעי, שיתוף הרשתות בדור השלישי, והשוק הסיטונאי.
כך, בשאלת השוק הסיטונאי (מודל שלפיו המתחרים רוכשים את הקו ללקוח מידי בזק, ומספקים עליו שירות ישירות ללקוח, ש' ח' ו'), הוא כותב: "אין כיוון ליישום מבחינת לוח זמנים ומחירי הסיטונאות. תשובה לשאלה זו היא הרת גורל בהערכה האם כדאי להיכנס לעולם הטלוויזיה ובאיזו אסטרטגיה. התשובה גם תשפיע על ההיתכנות הכלכלית הנמוכה ממילא של פרויקט IBC (מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל)".
לדברי יעקובי, "התוצאה של גרירת הרגליים בנושאים הכבדים הללו, היא שמי שיכול להתקדם ולנצל את חולשת הרגולציה עושה זאת (בזק והוט), ומי שלא, פשוט תקוע - חברות הסלולר".
