לאור גל הסדרי החוב בשוק ההון, שגרר ביקורת ציבורית רבה ואף הקמת ועדה ממשלתית לטיפול בעניין, היה זה רק עניין של זמן עד שתוגש תביעה ייצוגית נגד חברי הדירקטוריון של אחת החברות הציבוריות שקרסו מבלי לשלם את התחייבויותיהן לציבור.
מי שסופגים כעת תביעה כזו הם הדירקטורים לשעבר בחברת ההשקעות קמור של דני ברנר, הנמצאת כיום בהליך של פירוק. בתחילת השבוע הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף של 44 מיליון שקל נגד דירקטוריון קמור, בטענה כי הציג מצג-שווא באשר ליכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה.
הבקשה הוגשה באמצעות משרד עורכי הדין צמח-שאשא, המייצג את יעקב טל, מחזיק אג"ח פרטי בחברה.
בין חברי הדירקטוריון הנתבעים נכללים - מלבד ברנר שכיהן כיו"ר החברה - עוד מספר שמות מוכרים: אירית אילוז (סמנכ"לית הכספים ויד-ימינו של יוסי מימן בחברת אמפל, שקרסה גם היא), פנחס בוכריס (לשעבר מנכ"ל בזן), גדעון סיטרמן (לשעבר יו"ר נמל אשדוד), אברהם נתן (יו"ר שידורי קשת), יעקב אלינב (יו"ר דפי זהב) ומנחם מרדר (לשעבר יו"ר החברה האם של קמור, אגרי). רובם, אגב, משמשים דירקטורים בחברות ציבוריות רבות נוספות.
בתביעה נטען כי במשך השנתיים שקדמו למועד בו חדלה החברה מלפרוע את תשלומי האג"ח לנושים, קבעו חברי הדירקטוריון - מדי רבעון, במסגרת הדוחות הכספיים - כי החברה סולבנטית (יכולה לעמוד בתשלומי החוב).
כך, למשל, באוגוסט 2012 הצהיר דירקטוריון קמור כי "אין לחברה קשיי נזילות, ואין חשש סביר כי במהלך תקופת תזרים המזומנים החזוי (שנתיים ממועד הדיווח) לא תעמוד החברה בהתחייבויותיה". אלא שחודשיים בלבד לאחר מכן הודיעה החברה, בפתאומיות, כי אין ביכולה לפרוע תשלומים לנושיה.
"המצג השקרי הבוטה והמתמשך של דירקטוריון החברה גרם לאג"ח החברה להיסחר במרבית התקופה במחירים גבוהים ויציבים יחסית", כתבו עורכי הדין. "מחירים אלה, ששיקפו את תחושת הביטחון המוטעית של הציבור לנוכח ההצהרות המרגיעות והאופטימיות להפליא של דירקטוריון החברה הסתברו לימים כהצהרות-שווא וכהטעיה בוטה של הציבור".
בקשה תקדימית
זו אינה הפעם הראשונה בה מוגשת תביעה נגד דירקטוריון של חברה שקרסה, ובכל זאת מדובר בבקשה תקדימית.
"דירקטוריון שמוסר דיווח כזה יוצר תחושת ביטחון כוזבת לציבור ולמעשה מוליך אותו שולל", מסביר עו"ד אמיר שאשא. "הדירקטוריון היה אמור לתת דוח תזרים מזומנים, אלא שהמחוקק התיר לו לוותר על כך אם יתנו חבריו תצהיר לפיו אין חשש שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה. מי שמוסר תצהיר כזה מתחייב למעשה שבדק את מצב החברה, ולכן עליו לשאת באחריות כשחודשיים לאחר מכן החברה קורסת".
קמור, שפעלה בתחומי הנדל"ן והספנות (ועוד קודם לכן החזיקה בזיכיון יבוא הרכב של BMW), הפסיקה לשלם את ההתחייבויות לנושיה באוקטובר 2012, ובדצמבר אותה שנה נכנסה להסדר חוב בשל חוב אג"ח בהיקף של כ-100 מיליון שקל.
בנק הפועלים, לו חבו קמור והחברה-האם אגרי כ-150 מיליון שקל, היה זה שהחל לגלגל את כדור השלג שהסתיים בפירוק החברה, לאחר שניסיונות להגיע להסדר חוב לא צלחו.
בית המשפט המחוזי, שהורה על פירוק החברה, מינה את עורכי הדין עדי פיגל וחגי אולמן, נאמני החברה בתקופת הקפאת ההליכים, למפרקיה.
מניות קמור מושעות כיום מהמסחר, והדוחות האחרונים שפרסמה החברה, לשנת 2012, הצביעו על הפסד של 200 מיליון שקל באותה שנה.
פסגות ואיגוד הדירקטורים יכשירו דירקטורים לחברות הציבוריות
על רקע הביקורת הציבורית הגוברת לגבי אחריות חברי הדירקטוריון - וגם קבלתו של חוק הריכוזיות, המחייב מינוי רוב של דירקטורים בלתי תלויים עד יוני 2014 - לאחרונה אנו עדים לעוד ועוד יוזמות של הכשרת ובחירת דירקטורים.
כך, לאחרונה פרסמה חברת הייעוץ אנטרופי על כוונתה להקים מאגר של דירקטורים, במטרה לסייע לחברות הציבוריות לאתר מועמדים ראויים, וכעת חוברים יחד בית השקעות פסגות ואיגוד הדירקטורים בישראל לגיבוש תוכנית הכשרות שנתית מומלצת לדירקטור.
התוכנית המוצעת ממליצה על 6 השתלמויות בשנה, כאשר המינימום עומד על 12 שעות אקדמיות בשנה. על מנת לספק תמריץ לדירקטורים לבצע הכשרה זו, יזכה הדירקטור לתעודה (ארד, כסף וזהב) בהתאם לשעות הלימוד שהשלים. ההכשרה גם תילקח בחשבון על-ידי פסגות בעת בחירה של דירקטורים בחברות בהן מהווה בית ההשקעות בעל מניות.
"המחוקק, הרגולטורים ובתי המשפט בישראל העלו את סטנדרט הציפיות הקשורות באחריות הדירקטורים", אומר ניר זיכלינסקי, ממייסדי איגוד הדירקטורים. "כיום אנו עדים לגידול במספר התביעות הנגזרות והייצוגיות הנוגעות לכך".