דוח מבקר המדינה על הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) והפיכתה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מאמת את מה שנחשף בעבר בסדרת תחקירים ב"גלובס". הדוח קובע כי בתהליך יישום הרפורמה, הנחשבת לחשובה ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגובשה יחד עם מנכ"ל ממ"י דאז ירון ביבי ז"ל ואורי יוגב ועברה בכנסת ב-2009, חל שינוי מהותי במתווה ביצוע הרפורמה אחרי כניסתו של בנצי ליברמן לתפקיד מנכ"ל רמ"י בספטמבר 2011. השינויים הללו נעשו בניגוד להחלטות הממשלה ולחוק הרפורמה, ללא שהתבקש אישור הממשלה לביצועם.
במרכז הרפורמה עמדו 3 יעדים עליהם המליצו מספר ועדות ציבוריות שעסקו בצורך ברפורמה בממ"י - המלצות שאף אומצו בממשלה: 1. התמקדות בתפקיד הליבה שהוא שיווק קרקעות למגורים, ושמירה על הקרקע לנוכח המשבר המתמשך במחירי הדירות; 2. צמצום דרסטי של "טיפול בחוכרים" על ידי הקניית בעלות (טאבו) לחוכרים שהיוונו את נכסיהם, כדי לצמצם את החיכוך בינם לבין רמ"י. זאת, על ידי ביצוע העברת הבעלות במיקור חוץ, בפיקוח מטה מצומצם של חטיבת שירות חדשה; 3. העברת האחריות לפיתוח ולתכנון מרמ"י למשרד השיכון ולרשויות המקומיות.
לא ביקשו אישור מהממשלה
המבקר מצא כי ליברמן החליט להגדיל את כוח האדם בחטיבת השירות ולהמשיך ב"טיפול בחוכרים" בתוך רמ"י, זאת במקום להעביר את הטיפול למיקור חוץ כפי שנקבע במתווה הרפורמה. צמרת האוצר קיבלה את בקשותיו של ליברמן להוסיף כוח אדם, "בלי שביקש את אישור הממשלה לכך". לדברי המבקר, "כך למעשה הוחמצה האפשרות להגיע לכדי צמצום החיכוך בין רמ"י לחוכרים - מטרה שהייתה מיסודותיה העיקריים של הרפורמה שעליה החליטה הממשלה".
ליברמן טען בתגובה כי לא הייתה לו ברירה אלא להמשיך לתת את השירות לחוכרים, וכי לא חלה עליו חובה למיקור חוץ. אולם, המבקר דחה את ההסבר וקבע כי "ליברמן שימר את המצב שבו הייתה נתונה רמ"י לפני יישום הרפורמה" - קרי מצב של חיכוך מתמיד עם החוכרים - ובכך שמט את הבסיס שעליו הונחה הרפורמה. לדעת משרד מבקר המדינה, "לאור השינויים המהותיים שביצע ליברמן היה עליו להביא את המתווה החדש לאישור הממשלה - דבר שלא נעשה".
"היכרות מוקדמת עם המועמדים"
המבקר קובע כי ליברמן יזם שינויים ארגוניים מהותיים שהתבטאו בתוספת של יותר מ-200 משרות מעבר למצבת כוח האדם שנקבעה ברפורמה, ומתוך זה עוד 20 עובדים בכירים בחוזים אישיים מעבר למתווה הרפורמה. מינויים רבים בוצעו בניגוד לנהלים ובניגוד לתנאי הסף של השכלה, ניסיון ורקע מקצועי שנדרשו לתפקידים - כך שהתוצאה הסופית הייתה מינויים של "עובדים חסרי כישורים מתאימים". לדברי המבקר, "מהלך זה הביא לדחיית ביצוע הרפורמה בשנה וחצי ולהתייקרותה בכ-12.5 מיליון שקל".
בדוח ישנה גם ביקורת אישית על ליברמן בתחום המינויים, בעיקר במינויים אישיים בכירים, בין השאר בנוגע למינויים שבוצעו ללא מכרזים כנדרש. כך, ליברמן השתתף במכרז לתפקיד חדש שיצר - סגן מנהל רמ"י - לו נבחרה ליאורה טושינסקי שעבדה עם ליברמן במשך 11 שנים במועצה האזורית שומרון ובמינהל תנופה לשיקום מפוני רצועת עזה, אולם מידע זה לא הופיע בפרוטוקול ועדת המכרזים. הביקורת הושמעה גם על המכרז שבו השתתף ליברמן לבחירת מנהל מחוז מרכז, עדיאל שמרון, שגם הוא עבד עם ליברמן בעבר. המבקר קובע כי "ליברמן השתתף בבחירת מועמדים שעבדו עמו בעבר ומינה לוועדות המכרזים חברים שהייתה להם היכרות מוקדמת עם המועמדים אשר זכו במכרז בסופו של דבר - עובדות שברוב המקרים לא ניתן להם ביטוי בפרוטוקול. מצב דברים זה מלמד כי עקרון השקיפות לא נשמר".
"רמ"י עדיין מעורבת בתחום הפיתוח"
בניגוד להחלטת הממשלה לפיה האחריות לפיתוח התשתיות תועבר מרמ"י אל משרד השיכון ואל הרשויות המקומיות, רמ"י עדיין מחזיקה בידה את תחום הפיתוח בפרויקטים שהיא משווקת. במחצית מהפרויקטים רמ"י מבצעת בפועל את הפיתוח עצמו באמצעות חברות מנהלות שהיא מעסיקה. רמ"י טוענת בתגובה כי מעורבותה כיום בפיתוח היא "פיננסית ובקרתית בלבד", וכי נחתם הסכם בין ליברמן לבין מנכ"ל משב"ש, שלמה בן אליהו, המסדיר את העברת האתרים שאינם מפותחים על ידי הרשויות המקומיות לאחריות משב"ש.
המבקר קובע כי רמ"י הפכה למעין חברה מנהלת, וכי "גם במצב זה רמ"י עדיין מעורבת בתחום הפיתוח".
היעדר שקיפות וחריגות חמורות
פרק חריף בדוח המבקר עוסק בהיעדר שקיפות וחריגות חמורות בתיעוד תהליך השינוי במתווה הרפורמה, הן ברמ"י והן באגף התקציבים באוצר שליווה את רמ"י בתהליך יישום הרפורמה, ולמרות הסתייגויות פנימיות באוצר נענה לבקשותיו של ליברמן לתוספות חריגות בכוח האדם.
במהלך עריכת הביקורת התברר כי אין כלל תיעוד ופרוטוקולים של דיונים ומגעים שעסקו בשינוי במתווה הרפורמה, הן ברמ"י והן אצל הממונה על השכר באוצר. החוקרים קבלו על כך שבאוצר נמנעים מלהציג את המסמכים הרלוונטיים, וכי "ניירות עבודה הכרחיים, כמו תחשיב לעלות הרפורמה, לא נמצאו בזמן אמת ונערכו בדיעבד לבקשת משרד מבקר המדינה".
לסיכום, הדוח קובע כי "משמעותו של המתווה המעודכן היא שהחסמים שעליהם הצביעו הוועדות השונות ושבגינם התקבלו החלטות הממשלה הרלוונטיות, נותרו על כנם. כיוון שמרבית פעולות השירות נותרו באחריות רמ"י, הונצח החיכוך עם החוכרים. הפעולות לייעול רמ"י כגון צמצום כוח האדם בכ-200 משרות, איחוד המרחבים והוצאת פעולות השירות למיקור חוץ - פעולות שבגינן הסכימה המדינה לשאת בעלויות גבוהות כגון תוספות שכר ופיצויי פרישה מוגדלים - לא יושמו בשל מתווה הרפורמה המעודכן. יוצא איפה שהמדינה שילמה מיליוני שקלים כדי ליישם מתכונת של רפורמה שנועדה לשפר את תפקודה של רמ"י, אולם קיבלה רפורמה במתווה אחר".
כתב "גלובס" מעיר כי בעקבות העברת טיוטות דוח המבקר לרמ"י ולאוצר נעשו מספר פניות למבקר יוסף שפירא על מנת "לרכך" את הדוח, אולם פניות אלה לא נענו.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "הרשות מוקירה את משרד מבקר המדינה ואת פעילותו החשובה, אך עבודת עורך הדוח המדובר לוקה בחסר ובמידה מסוימת בחוסר הבנה בכל האמור למימוש הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל והתאמתה למציאות. שנים רבות לאחר שדובר על צורך בביצוע רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, הוחל - סוף-סוף - לפני כשנה בביצוע רפורמה מקיפה ומורכבת. מפאת שינויים שנדרשו לצורך יישומה והצלחתה, עברה הרפורמה התאמות. ההתאמות הוכנסו למתווה הרפורמה בשיתוף משרד האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, עברו את אישורה של מועצת מקרקעי ישראל, ולצורך ביצוע השינויים הנדרשים משרד האוצר אף הקצה תוספת תקנים לרשות.
לצערנו, עורך הדוח מטעם מבקר המדינה התבסס על גישה שגויה המתעלמת ממורכבות הרפורמה וממרכיביה השונים. יישום הרפורמה בהתאם לדוח המבקר הייתה מסתיימת בתוצאה אחת בלבד - לא הייתה רפורמה".