חוק אוויר נקי מיושם באופן חלקי, ובשל כך נגרמים נזקים מתמשכים לבריאות הציבור ונזקים כלכליים ניכרים למשק - כך מזהיר היום (ד') מבקר המדינה, יוסף שפירא.
מדוח המבקר לשנת 2014, עולה כי צמצומים נרחבים בתקצוב התוכנית להפחתת מזהמים, מיעוט תחנות לניטור איכות האוויר ברחבי הארץ ומחסור בנתונים עדכניים בנוגע לזיהום האוויר - מקשים על יישום החוק יותר מ-5 שנים לאחר שנחקק.
למרות שחוק אוויר נקי קבע כי על הממשלה לאשר עד ינואר 2012 תוכנית לאומית רב-שנתית למען שיפור איכות האוויר, למניעת זיהומי אוויר וצמצומם ולעדכן אותה אחת ל 5 שנים בהתאם לצרכים - בשטח הדברים התנהלו בעצלתיים. מהדוח עולה, כי המשרד להגנת הסביבה גיבש שלוש גרסאות לתוכנית לאומית שכזו, כשהראשונה בהיקף של כ-690 מיליון שקל. התוכנית גובשה בתקופת כהונתו של השר גלעד ארדן בתפקיד השר להגנת הסביבה. היא גובשה בסיוע של יועצים חיצוניים וועדה בינמשרדית, ותוכננה להצמיח למשק, לפי ההערכות, תועלת כלכלית בהיקף של מעל 10 מיליארד שקל.
מדוח המבקר עולה כי התוכנית הנרחבת כלל לא הובאה לדיון בממשלה וזאת בעקבות ויכוח בין משרד האוצר לבין המשרד להגנת הסביבה על מקורות המימון שלה. רק בחודש אוגוסט 2013, באיחור של שנה ו-8 חודשים מהמועמד שקבע החוק, הובאה תוכנית לאומית למניעת זיהום אוויר לאישור הממשלה, אך בגרסה רזה בהרבה ובהיקף של כ-140 מיליון שקל.
לפי הדוח, לא נמצאו מסמכים שמעידים כי השר להגנת הסביבה לשעבר ארדן והשר המכהן עמיר פרץ הציגו לפני הממשלה את הנזק הכספי שייגרם למשק מאי-אישורה של התוכנית הלאומית הראשונה והיקרה. עוד מצא המבקר, כי בתוכנית הרזה שאושרה בקיץ האחרון בממשלה מרבית יעדי ההפחתה של מזהמים צומצמו עד כדי מחצית ביחס לתוכנית הראשונה.
מדוח המבקר עולה עוד כי עד חודש אוקטובר 2013, ארדן ואחריו פרץ, לא הוציאו צו המורה על הקמת מערך ניטור ארצי של איכות האוויר, וזאת כנדרש בחוק אוויר נקי. מדובר במערך שאמור להתבסס על יותר מ-100 תחנות ניטור בפריסה כלל ארצית. רוב תחנות הניטור שפועלות ברחבי הארץ כיום אינן מופעלות בידי המשרד להגנת הסביבה, אלא בידי גורמים אחרים שהצטרפו מרצונם למערך הניטור. מצב זה גורם לכך שלא קיימת אחידות באופן ההפעלה של תחנות אלה. המבקר מצא עוד כי המשרד כלל לא פרסם הוראות בעניין הקמת תחנות ניטור ואופן הפעלתן.
אין הסברים
אף שפליטות המזהמים מכלי רכב מהוות גורם מרכזי לזיהומי אוויר - המשרד להגנת הסביבה ממעיט בבדיקות כאלה לקבלת נתונים אודות היקף הזיהום. מהדוח עולה כי ב-2011 ביצע המשרד רק שתי בדיקות של מזהמים שמקורן בתחבורה, וב-2012 ביצע שלוש: "לפיכך לא הייתה למשרד יכולת לקבוע ערכי סביבה שנתיים למזהמים שחסרים להם ערכים אלה, ולבחון עמידה בערכי סביבה או ערכי יעד שנתיים. משמעות הדבר היא כי עדיין אין תמונה מלאה ומבוססת די הצורך לגבי איכות האוויר באזורים שונים במדינה", נכתב בדוח .
מבקר המדינה התייחס גם לאופן שבו מציג המשרד להגנת הסביבה את הדוחות החודשיים שלו על איכות האוויר באתר האינטרנט של המשרד. במסגרת פרסום הדוחות, כך העיר המבקר, מופיעים נתונים מספריים של תוצאות ניטור המזהמים ופירוט של עיקרי הממצאים, אך אין בהם הסבר על המשמעויות שנובעות מן הממצאים בשפה שנהירה לכלל הציבור: "הדוחות השנתיים על איכות האוויר מתפרסמים באתר באיחור ניכר, מופיעים בהם נתונים מספריים בלבד והם אינם כוללים הסברים או מסקנות שעולות מהנתונים בדבר איכות האוויר. על כן, ספק אם הציבור הרחב שאינו בקיא בתחום יכול להסיק בעצמו מסקנות בעלות ערך כלשהו מן הנתונים שמפרסם המשרד", נכתב בדוח.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "אנו לומדים ביסודיות את הדוח ונערכים לתיקון כל הליקויים. לצערנו, הסיכוי להתגבר על הליקויים שמתוארים בדוח תלויים במידה גדולה בהחלטות משרד האוצר לבטל את הקיצוץ המאסיבי שבוצע בתוכניות המשרד להקטנת זיהום אוויר, הן התוכניות להפחתת גזי חממה והן התוכניות לטיפול בדיגומים ופעולות נוספות הנדרשות להתמודד עם אחת הנושאים החשובים בישראל. באשר להקמת מערך לאומי לניטור אוויר, השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, שראה בנושא זה חשיבות יתרה, מאיץ את המהלכים ואכן הצו נחתם לפני כחודש. המשרד להגנת הסביבה מקווה כי המעבר של רוב ענפי המשק משימוש בדלקים מזהמים לשימוש בגז טבעי יופעל בהיקפים גדולים, וכפועל יוצא רמת זיהום האוויר תרד בכל רחבי הארץ".