גופו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בימים אלו במזרח הרחוק, אבל ראשו ומהותו כאן קרוב, בציון. נושא כבד-משקל מטריד את מנוחתו. קינג ביבי מבקש לבטל את מוסד הנשיאות. כי רשימת המועמדים הראויה והארוכה אינה עונה לטעמו ולרצונו. זאת, בשם דמגוגיה כאילו אין מדובר בסמל חשוב של המדינה, אלא במוסד ראוותני ובזבזני שעלותו הון רב.
רגע לפני שנתניהו ממשיך בדהירתו לביטול הנשיאות, הנה כמה הצעות מנומקות של מועמדים לנשיאות, שאולי יהיו ראויים בעיניו ויבטלו את רוע הגזירה.
נתניהו יכול להריץ לנשיאות את רעייתו. שרה היא אישה ראויה. עושה מעשי חסד רבים, פסיכולוגית במקצועה. לא פחות טובה ממועמדות אחרות.
הרווח יהיה בכמה מישורים: היא תוכל לייצג את המדינה כראות עיניה בלי שיאשימו אותה בהתערבות-יתר. זה יחסוך כסף במעון ראש הממשלה ובקיסריה. לא יהיו יותר תביעות עובדים ממעון ראש הממשלה. אפשר יהיה לאחד את הנסיעות לחו"ל של ראש הממשלה ושל נשיאת המדינה, ולחסוך בהתקנת חדר מנוחה במטוסים, שהוא עסק יקר. לא יירשמו מתיחויות רשמיות ותקשורתיות בין ראש הממשלה למוסד הנשיאות; ואפילו הזמן של פגישות העדכון המדיניות, ייחסך מהלו"ז הרשמי. הם יוכלו לעשות זאת בשעות הפנאי. והעיקר, כמי שתהיה עסוקה בממלכתה, היא תתערב פחות בנעשה במשרד ראש הממשלה.
ואם למראית-עין - אף שזה נשמע מנותק מהמציאות כשמדובר בנתניהו - ראש הממשלה לא יחפוץ במועמדת זו, אז הנה מועמד נוסף: יונתן פולארד. בתקווה שהאמריקאים ישחררו את נשיא המדינה. ואם לא ישחררו, אז יהיה נשיא ישראלי בכלא. זה לא חדש לנו. אפשר לארגן שגם מרואן ברגותי יהיה הנשיא הפלסטיני, ויחד הם ינהלו שיחיות מדיניות באמצעות הטלפון הציבורי.
ויש לבחירת פולארד עוד יתרונות. הנשיא לא יעלה לנו כסף. כמעט. המטוס שנתניהו רוכש יהיה רק שלו. הנשיא לא יוכל להביע את דעתו בחופשיות; והוא גם יהיה נגד שחרור אסירים עם דם על הידיים, מה שתואם את דעות האגף הימני בקואליציה של ביבי.
סביר להניח שהוא יהיה בעד מתקפה באיראן. ביבי גם לא צריך לחשוש שבסיום הקדנציה הנשיא יספר שפעל בשליחותו להביא הסכם מדיני; ולא פחות חשוב, ביבי יוכל להביך שוב את האמריקאים. כלומר, את הדמוקרטים מביניהם.
עוד מינוי אפשרי ומוצלח הוא המיליארדר שלדון אדלסון. את בעיית האזרחות הישראלית נסיר מיד מהפרק. איך אומר השר אביגדור ליברמן - אם אין נאמנות אין אזרחות. ונאמנות יש גם יש. לביבי כמובן. או נאמנות של ביבי לשלדון, הכול בעיני המתבונן. אני גם בטוח כי כשיתפרסמו ההוצאות השנתיות של בית הנשיא שלדון, הוצאות בית ראש הממשלה ייראו לנו כמו תחזוקה של דירת שיכון בעיירה נידחת.
את בעיית המטוס נפתור גם כן - שלדון יביא איתו אחד מהבית. גם מאבקי כוחות בין שני הבתים לא צפויים לנו. כי אם יש מישהו שביבי חושש ממנו יותר מעצמו וממשפחתו, זהו שלדון. ושלדון? סמכו עליו שהוא יבחר בביבי להרכבת הממשלה הבאה, גם אם המפלגה שהוא יעמוד בראשה בבחירות הבאות לא תעבור את אחוז החסימה. בבסיס האידיליה הזו עומדת שותפות אידיאולוגית רבת-שנים. שלדון עשה את הונו מהימורים, וביבי - טוענים רבים - מהמר על עתידנו כבר שנים. סכסוך עם הנשיא האמריקני? הצחקתם את שלדון. ראשית, אנחנו כבר מסוכסכים איתו, ושנית, אם ולדימיר(פוטין) יכול - גם שלדון יכול.
ואם אדוני ראש הממשלה, לא בא לך לא פולארד, לא רעייתך, ואפילו לא שלדון, הנה רעיון נוסף למועמד שלא תוכל להגיד עליו מילה רעה: רוץ אתה לנשיאות. תאחד תפקידים של ראשות הממשלה ונשיאות המדינה. הרי תפקיד הנשיא הוא לייצג את מדינת ישראל. אתה ענק בהסברה; ויותר חשוב, תפקיד הנשיא הוא בעצם לא לעשות כלום, ואת זה, כפי שכבר הוכחת בשבתך כראש ממשלה, אתה יודע לעשות הכי טוב.
אתה יודע מה, אלמלא היה מדובר במדינה שאני מתגורר בה, הייתי מאחל לך הצלחה.