גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בסופו של יום, לא יצא מהמוזיקה שלנו לוחם חירות ישראלי"

הפער בין כותרות העיתונים בארץ לבין השירים ששומעים ברדיו מעולם לא היה גדול יותר ■ אז מה קרה לכותבי השירים בארץ? ■ יעקב רוטבליט, מהפזמונאים הנוקבים בישראל: "הקהל רוצה שיגידו לו משהו לחשוב עליו, פחות להתנועע"

"את יפה אך מושחתת

זה לא ישתנה לעולם

כי עכשיו כבר מאוחר"

("יפה אך מושחתת", פורטיס-ברכה)

ישראל, 2014: המצב הביטחוני לא יציב. מעמד הביניים נשחק ויורד מעמד, אחוז גבוה בציבור סובל מאבטלה ומעוני. יש שחיתות שלטונית - השבוע ראש ממשלה לשעבר נשלח לכלא, שנאת אחים רוחשת בכל מקום. אבל אם ללמוד על המצב הנוכחי לפי מילות השירים של מרבית זמרי ארצנו - אנחנו חיים בשווייץ. דומה כי הפער בין כותרות העיתונים לבין השירים מעולם לא היה גדול יותר.

לא ניתן לומר על מוזיקאים כי הם מנותקים. ההיפך הוא הנכון: הם נפגעים מהמצב הכלכלי באופן ישיר. דיסקים בקושי נרכשים כיום, הרדיו כמעט ולא משמיע שירים שאינם פונים למכנה המשותף הרחב ביותר, ולטפח קהל, שלא לומר - לגרום לו למלא אולם, זו משימה קשה, לעתים על גבול הבלתי אפשרית. אם כך הוא המצב, כיצד לא נשמעת זעקה, ולו הקטנה ביותר?

אם צריך ללכת אחורה בזמן על מנת לחפש כזו מן זעקה אישית, צריך ללכת ממש אחורה - אל שנת 1990, אז כתב ושר מאיר אריאל על מצבו הכלכלי הרעוע, כהרגלו עם קריצה, בהומור ותוך הקצנה: "מס הכנסה, הם עיקלו לי מגבר. מס ערך מוסף, הם עיקלו לי משדר. חברת החשמל עיקלו לי מצבר,

מנהל המים סתמו לי באר - ראיתי שאני מידרדר למשבר, התחלתי הוזה" ("עברנו את פרעה, נעבור גם את זה"). האם הגאווה היא זו שמונעת מזמרים לשיר על קשיי הקיום? ומה לגבי אלו שכן מצליחים מסחרית - האם מעסיקים אותם דברים אחרים - אהבה, אהבה נכזבת, או שמא שירה על קושי המצב, או על הסיטואציה החברתית והפוליטית, מהווה עבורם חשש מפני אובדן קהל?

"מה שאתה קורא לו 'שירי מחאה', זה חומרים שבגדול הם לא טובים לקריירה", חורץ הזמר והמשורר יענקל'ה רוטבליט, אולי הכותב הפוליטי החריף מבין המוזיקאים שיצרו ויוצרים כאן. די בלקרוא את הטקסט של השיר "שיר ארצישראלי" - אחד השירים הנוקבים ביותר שנכתבו, הכולל, בין היתר, את השורה הבאה: "כל חבר קיבוץ פושט רגל על חורבות כפר ערבי נטוש, נהיה לי יפה נפש ליבראלי. ואני אויב העם בונה על אדמה כבושה אימפריה קולוניאלית". לאחרונה רוטבליט משתף פעולה עם הרכב "החצר האחורית", שעם חבריה נמנה המוזיקאי תומר יוסף. את שירי האלבום, הנושא את שם הלהקה, כתב רוטבליט בלהט מחאתי אקטואלי. בין השירים: "קורח הטייקון", "שיר האביונים", ו"הסיפור הגדול", הנפתח כך: "בין הים לנהר, יד החוק כבר תקצר/ ההמון שזרע וההון שקצר/ אלימות ושחיתות וכפל מוסר/ שררה וכבוד במיקח וממכר".

רוטבליט: "אני לא מכיר בקטגוריות האלה - מחאה, לא מחאה. אלה הגדרות עיתונאיות. בעיניי השירים הללו הם אמירה אקטואלית".

- הקהל מחפש שירים עם אמירה? אנשים מקשיבים לזה בכלל?

"בוודאי שכן. למילה יש כוח. אנשים צמאים לאמירה. יש צמא למילה, הקהל רוצה שיגידו לו משהו, משהו לחשוב עליו, פחות להתנועע".

- איך הקהל מגיב לזה בהופעות? כמה קהל מגיע?

"אני מקווה שהמעגל בהופעות של 'החצר האחורית' יתרחב ונגיע לקהלים יותר גדולים. באים בסביבות 200 ומשהו אנשים. האולמות מלאים וההיענות יפה. גם ההאזנה יותר דרוכה. מפתיע אותי שצעירים אוהבים את זה".

- איך אתה מסביר את זה שמרבית הזמרים נמנעים מאמירה פוליטית, חברתית?

רוטבליט: "המיינסטרים זה הפרנסה. לכן אין יותר מדי בארץ שירים כאלה. אני יכול לייבב שפעם היה יותר עמוק, ומשמעותי. אני לא יודע אם זה מוצדק ואמיתי. בדרך הטבע, טעמים משתנים וגם סגנונות. העניין הוא שהיום כולם עושים אותו דבר. הבינוניות פורחת, ואתה שומע פחות ופחות מקוריות. זה מצד אחד יפה ודמוקרטי, זו חוכמת ההמון. מצד שני, בהכרח - זה מרדד. עד שיש משהו מקורי ומטלטל את המעיים, זה קורה פעם בהרבה זמן".

אז תתחילו ל-זוז

"זה הזמן להתעורר, הבית מתפורר/ נצא מהחורים ביחד, די להסתתר/ תרימו את היד, תפתחו את הפה/ מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה"

("זמן להתעורר", הדג נחש, 2011).

בקיץ 2011, פורצת המחאה החברתית הגדולה בתולדות מדינת ישראל. מחאת האוהלים שהחלה ברוטשילד ופשטה בכל רחבי הארץ, כשההמון הרחב נסחף אל מה שנראה בעיני רבים כמסיבה הטובה ביותר של הקיץ, ובה בעת - הפיח תחושה של שינוי. להקת "הדג נחש", ששיריה לאורך השנים ביטאו רבים מהמסרים שהובילה המחאה - משוויון בנטל ועד הורדת מחירי שכירות, תחת הסיסמה "צדק חברתי", נרתמו באופן טבעי למאמץ, והוציאו אלבום מלא השראה, שממנו לקוח הבית הנ"ל. שלוש שנים עברו מאז, והמחאה עוד מהבהבת באורות חלושים. שאנן סטריט, סולנה של "הדג נחש": "יש פה הרבה חומר לכתיבה, ויש בארץ אחלה מוזיקה, אז אני כן רואה סתירה פה, בין היצירתיות המדהימה של הרחוב האמנותי הישראלי, בלי ציניות, בכנות מלאה, לבין הבנק האדיר של החומר. אין מספיק שירי מחאה. אין".

- עושה רושם שפעם היו הרבה יותר. עכשיו נשארתם כמעט לבד במערכה.

"אני לא יודע אם פעם היו יותר. אני לא חושב שאפשר לעשות השוואה כמותית או ליצור גרף שירי מחאה. אבל אני בהחלט מצטער שאין יותר שירים כאלה".

- למה אין, בעצם? אולי יש פחד לאבד קהל, או לא לזכות בפרסים מטעם מוסדות ציבוריים, כמו כל מיני פרסי ציונות שמחלקת שרת התרבות?

"יצירתיות זה חלק מהחיים שלנו, כמו גם צרות. כשיצירתיות וצרות נפגשות, זה יכול לצאת מעניין. מהניסיון של הדג נחש, אני יכול להגיד שיכול להיות שאיבדנו קהל בגלל מי שאנחנו, אבל עדיין יש לנו קהל. מבחינתנו, מה שנכון לעשות זה מה שאנחנו מאמינים בו, ולא לברוח מהאמיתות שלנו. זה גם עוזר לנו להישאר בעניינים".

יהודה עדר, מוזיקאי ומפיק מוזיקלי, ומי שמשמש כמנהל בית הספר למוזיקה "רימון", רואה את הדברים מעט אחרת. עדר: "אמנים צעירים כיום הרבה פחות מצליחים. ברדיו לא משמיעים אותם. הבן שלי, אלון עדר, הוציא תקליט, ולא השמיעו אותו אפילו בצחוק. קשה להם באופן כללי יותר מאשר דור הביניים ודור המייסדים שלנו. אנחנו דור שהצליח, השאיר חותם. גם הדג נחש, החברים של נטאשה, אביב גפן - שהחלו לפעול בשנות ה-90, הצליחו. הדור של היום מתקשה לצאת החוצה לקהל הרחב. חלק מזה, זה כי תעשיית המוזיקה מתקשה להתקיים.

"בכלל, קרה פה משהו - אין ליוצר היום את המועקה הזאת שנקראת חברת תקליטים, אבל מצד שני - כל אחד מוציא מה שבא לו, השוק מוצף בהמון סינגלים ודיסקים. ואחד התוצרים של זה הוא שיש הרבה להקות, אבל אין חיבור אמיתי למה שקורה כאן".

- זה עדיין לא מסביר מדוע אין שירים כמו "פרצופה של המדינה" של תיסלם.

"כשהייתי חבר בלהקת 'דודה', להקת 'תיסלם' אז מחצה לנו את הצורה. הם היו הכי מסחריים. גם 'פרצופה של המדינה' הוא כזה. זה שיר פופ, הוא עטוף כשיר פופ, אני לא חושב שאפשר לקרוא לו שיר מחאה".

גם לא מטלפן

"אני לא מביט לאחור, אז קדימה

מילים של דם עטופות אמונה

הצלקות שלי, הן ילדו אדמה"

("זמנים משתנים", מופע הארנבות של ד"ר קספר, 2009)

יוצא דופן ברשימת שירי המחאה הבולטים הוא השיר "השדות האדומים", שכן השיר נלקח מתוך אופרת הרוק "מאמי", שעלתה על במת צוותא בשנת 1986 וזכתה להצלחה אדירה. שירי ה"אופרה" זכו עם השנים לעיבודים רבים, ויש לציין כי למרבה הצער, שיר האונס מתוכה, "מאמי", זכה לעיבוד פופ אשר לצליליו ולמילותיו רוקדים המונים במועדונים ובחתונות, בלי לתת את הדעת על מילותיו. "מאמי", חרף היותה אקטואלית לזמננו - עסקה בקונפליקט הישראלי-פלסטיני ובקונפליקטים הפנימיים של אזרחים שנכפתה עליהם הרוח המיליטריסטית. זו הייתה הסנונית הראשונה וגם האחרונה, נכון לעכשיו. כמעט 20 שנה עברו מאז עלייתה על הבמות, ואין באופק לא נוצה של סנונית ולא נוצה של יונת שלום. דומה כי כיום איש לא יעז לכתוב שורות כמו "למלחמה יש רחם, אנחנו נולדים/ לפחד יש חיים, שלא ידענו לפנים/ גברים שוטים היינו, אבות ובעלים/ הפכנו ציידים בשדות האדומים" ("השדות האדומים", מתוך האופרה).

- יהודה עדר, ברימון - בית הספר שאתה מנהל, מחנכים למעורבות פוליטית וחברתית? הדברים האלה עולים? יש איזה צורך כזה שמבעבע בקרב התלמידים שאתה מרגיש אותו?

עדר: "כמי שפוגש את כל הכותבים ברימון, אני יכול להגיד שרוב השירים שלהם הם אישיים. אני לא מציע להם את הנושאים. אני חושב שיש מודעות למאבק האישי, האנושי, אבל אני לא זוכר שיר שיש בו מחאה פוליטית. אני גם לא חושב שאי פעם היה תקליט או אלבום שלם כזה. גם בדור שלי, אני לא חושב שמישהו כתב שירי מחאה. ייתכן שמאיר אריאל, כי היה בו את הממד הזה של ההתרסה. אבל תקליט שלם של מחאה? זה אין. בתיאטרון דווקא היה. 'מלכת האמבטיה' של חנוך לוין, זה הדבר היחיד שקופץ לי כמחאה פוליטית ואנושית. אני לא מכיר מקבילה דומה".

- יש את "משיח" של שלום חנוך, עם השורה האלמותית: "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".

"אתה יודע על מה השיר נכתב? על מישהו שקוראים לו משיח, שהיה אמור להשכיר לשלום חנוך דירה. ושלום התקשר אליו והוא לא חזר אליו, ושלום התעצבן, חטף קריזה. מהעצבים שלו הוא כתב שיר. אתה מבין מה שאני אומר? אין במוזיקה הישראלית שיר כמו של בוב דילן - 'בלוו אין דה ווינד', ששיקף משמעות חברתית ופוליטית.

"גם כשאביב גפן שר 'אנחנו דור מזוין', הוא כתב את זה יותר מתוך מצב אישי. בסופו של יום, עוד לא יצא מהמוזיקה שלנו לוחם חירות ישראלי".

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"